פוליטיקה אחרת? הכוורת הישנה-חדשה של לפיד
אורי יוגב מונה לאחראי על הרפורמה בחברת החשמל, ששילמה לו בעבר כמעט מיליון שקל כדי שייעץ לה על אותה הרפורמה. אורי שני אמור לטפל במשבר הנדל"ן, אחרי שהודח מניהול חברת נדל"ן ממשלתית והורשע בעבירה של הפרת אמונים. גם יעקב פרנקל סוחב את התיק שלו. כל השרשרת הזאת מבהירה: דרושה רפורמה במינויים בשירות המדינה
1. הג'וב העלום של יוגב
"מינואר 2007 התבצע תהליך ההתקשרות של החברה עם יועץ אסטרטגי שלא לפי נוהלי החברה. במשך כל תקופת ההתקשרות לא דרשה החברה בהסכמים עם היועץ תוצרי עבודה בכתב, ולכן לא ניתן לעמוד על היקפם ומהותם של השירותים שהוא סיפק. מתחילת ההתקשרות שילמה לו חברת החשמל 900 אלף שקל"
דו"ח מבקר המדינה, מאי 2010
אורי יוגב מונה אתמול לרפורמטור לענייני הפרטת חברת החשמל. אותה חברת חשמל שבשנים 2009–2007 שילמה לו 900 אלף שקל תמורת ייעוץ חיצוני על רפורמה בחברה, אותה רפורמה שהוא אמור להוביל עכשיו. 900 אלף שקל תמורת שירותים שעל פי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, כמצוטט לעיל, איש לא יודע להעריך את תוצרתם וללא דיווח על היקפם או מהותם. עיקר הביקורת הופנתה אז כלפי החברה, אבל השאלה העקרונית בעינה: האם ראוי שיועץ לשעבר בשכר לחברה מסוימת, ועוד כזה שנפלו פגמים בהתקשרות של החברה עמו, יהיה האיש שמוביל מטעם המדינה את ההפרטה של אותה החברה? ולמי בדיוק שמורה הנאמנות שלו, לחברה החשמל ששילמה לו בזמנו או למדינה שמשלמת לו כעת?
אורי יוגב צילום: אוראל כהן
עד לאחרונה הוא היה יו"ר רכבת ישראל, אבל הודח מראשות החברה ונדרש לבדיקת מבקר המדינה בחשד לניגוד עניינים בעסקה של הרכבת לקניית קרונות מחברת בומברדייה. יוגב הסביר אתמול שהבדיקה הסתיימה ללא ממצאים נגדו, אבל גם זה לא משנה את השורה התחתונה: הוא לא הצליח להבריא את הגוף החולה שנקרא רכבת ישראל. ועכשיו הוא צריך להוביל את הליך ההבראה המסובך פי כמה של חברת החשמל.
2. השחיתות של שני
"על עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל הוטלה אחריות נכבדה לאכלוס ולתחזוק דירות המיועדות למשפחות המצוקה ולעולים. חברה ממשלתית העוסקת באוכלוסייה שהמצוקה היא ממאפייניה המובהקים חייבת במיוחד להקפיד בהוצאותיה ובראש ובראשונה בהוצאות האישיות של נושאי המשרה הבכירים, ולהימנע מלנהוג בראוותנות ובבזבזנות. דירקטוריון עמידר לא רק שלא פעל למניעת פעולות כאלה בחברה, אלא אף היה שותף להן. הביקורת העלתה ממצאים חמורים בכל הנוגע לפעולות הכספיות של יו"ר הדירקטוריון ולשכתו"
דו"ח מבקר המדינה, ינואר 1992
אורי שני עומד להתמנות לתפקיד מיוחד במערך ההתמודדות הממשלתי עם הטירוף של מחירי הנדל"ן. מודל ההעסקה הסופי של שני עדיין לא נקבע, אבל שר האוצר יאיר לפיד עושה כעת הכל כדי להכשיר את המינוי הזה. לאחר שנציבות שירות המדינה חסמה בפניו את הדרך למנות את שני ליועץ מיוחד בגלל הזיקה הפוליטית שלו לשר האוצר, מנסה לפיד לסלול מסלול עוקף ולהקים חברה ממשלתית או מינהלת ייעודית ששני יוצב בראשן ויקבל את האחריות הכבדה לבעיה האקוטית ביותר במשק הישראלי, מחירי הדיור.
אורי שני צילום: אוראל כהן
בתחילת שנות ה־90 שני כיכב בדו"ח חריף של מבקרת המדינה מרים בן־פורת, שדנה בהרחבה בטוהר המידות שלו בימיו כיו"ר עמידר, דו"ח שהוביל להתפטרותו והתגלגל לכתב אישום ולהרשעה בהפרת אמונים בתאגיד. עמידר היה אז הגורמים הדומיננטיים במציאת פתרונות דיור לגל העולים האדיר ממדינות ברית המועצות לשעבר, ובית המשפט מצא שהוא העסיק את הנהג שהחברה סיפקה לו בהסעת בנותיו לנסיעות פרטיות. בסעיפי אישום אחרים הוא זוכה, אך השופטים כתבו בהכרעת הדין כי להתנהלותו של שני בעמידר יש היבט ברור של שחיתות. גזר דינו היה קנס של עשרת אלפים שקל ומאסר על תנאי.
3. ההתנהלות המעקצצת של פרנקל
"המנהל הבכיר, שהיה כפוף לפרופ' פרנקל, הורה להחיל עליו תנאים מיוחדים בעלות של מאות אלפי ש"ח, שאינם כלולים בהוראות בדבר זכויות שרים; מקצת ההוראות התבססו על תרשומות שכתב המנהל הבכיר משיחות עם פרופ' פרנקל שבהן ביקש פרופ' פרנקל לברר אפשרות להחיל עליו תנאים שונים מאלה שהוחלו על נגידים קודמים. הליקויים שהובאו בדוח מצביעים על הליך לא תקין של קבלת החלטות בנושאים הקשורים לזכויות ולתשלומים שונים שאושרו לנגיד לשעבר"
דו"ח מבקר המדינה, אפריל 2002
לפני כחודש הוכרז כי פרופ' יעקב פרנקל ימונה לכהונה שלישית כנגיד בנק ישראל, תפקיד שאליו הוא אמור להיכנס בעוד כמה שבועות. את הכהונה השנייה שלו הוא קטע באמצע, בשנת 2000, ויצא ממנה עם מאות אלפי שקלים בדמות שכר והטבות אחרות שלא היה זכאי להן, כפי שקבע המבקר אליעזר גולדברג.
יעקב פרנקל צילום: בלומברג
קבלת ההטבות אינה פלילית. פרנקל החזיר את הכסף, ומעבר לכך לא ננקטו נגדו צעדים. אין כאן שחיתות, אבל הסיפור מעורר אי־נוחות. והאי־נוחות הזאת גוברת כשצצה פתאום פרשה אזוטרית אבל משונה בדיוטי פרי של הונג קונג. הקאמבק הציבורי של פרנקל לכל הפחות מעורר עקצוץ ברור של סלידה.
4. חובת ההוכחה של נתניהו
"במינהל הציבורי עדיין לא הופנם הרעיון כי הוא נאמן הציבור וכי הוא נועד לשרת את הציבור; אין עובד המינהל הציבורי אדון על הציבור אלא משרתו. הסכנה הגדולה למינהל הציבורי היא בהיפוכם של תפקידים, כשהמשרת הופך לאדון, כשהכוח אינו משמש אמצעי להשגת היעד הלגיטימי שלשמו ניתן אלא מנותק מיעד זה ומופעל בניגוד למטרה שלשמה נועד"
מבקר המדינה אליעזר גולדברג, מרץ 2002
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד מגישים לנו כעת, באריזת מתנה חדשה, אנשים משומשים. זו כשלעצמה אינה בעיה. אין כל פסול בקאמבק מהחיים הפרטיים לציבוריים. הרי בכירי השירות הציבורי לא תמיד יכולים להיות משרתי ציבור שצמחו בתוך המערכת. זה לא תמיד בריא, לבכירים, למערכת ולציבור. אישים שצברו ניסיון מורכב ועשיר במגזר הפרטי הם לעתים קרובות בדיוק מה שההנהגה הכלכלית צריכה. אבל הם לא יכולים לגרור אחריהם שובל של כתמים ברורים.
אי אפשר להבטיח פוליטיקה חדשה וממשל תקין ונקי, ואז להעניק את המושכות של המשק הישראלי, בצמתים מאתגרים וקריטיים במיוחד, לאנשים שדבק בהם פגם. ולא רק פגם תדמיתי. כזה שמי שמפקחים על הממשל התקין במדינה כבר זיהו ופסלו. אי אפשר להעניק את המושכות האלה לאנשים שנבחרים רק כי הם זמינים ומקושרים, לא בהכרח הכי מוכשרים. מינויים כאלה מעידים בעיקר על הממנים. הם מצביעים על חוסר יצירתיות ואי־הבנה, במקרה הטוב, ועל חולשה פוליטית ונואשות הישרדותית, במקרה הפחות טוב. והם מלמדים אותנו שוב שהאינטרס הציבורי נשכח בדרך. יש הרבה מאוד אנשים טובים בכלכלה הישראלית, עם ראייה חדה וחשיבה מקורית וניסיון מצוין, ובכלי כתמים. אנשים שינהגו בכסף ציבורי בהגינות, אנשים שדוגלים בשקיפות, אנשים שלא מסתנוורים מהשררה, ופשוט קמים כל בוקר ובאים לעבודה. נתניהו, לפיד, חובת ההוכחה עליכם: מצאו אותם.
