בואו נבטל גם את בית הספר

המשבר הכלכלי מכה במעמד הביניים בכל העולם, וגורם לכמה בעלי דעה להציע שינויים חדים באורחות חיינו. הצעה כזו, שפורסמה לאחרונה ב"כלכליסט" ("לא צריך תואר ראשון כדי להבין את זה"), גורסת שאפשר לבטל כמעט כליל מערכת מרכזית: את האקדמיה. לפי אותה טענה, לימודי התואר הראשון מיותרים. הם גוזלים מהסטודנט כסף רב ושנים יקרות, אך אינם מספקים בתמורה ביטחון תעסוקתי וכלכלי. המסקנה: עדיף לייסד מסלולי הכשרה מעשיים, שבהם לומדים מקצוע תוך כדי עבודה והתנסות.

כאשר אני שומע את הטענות האלה אני כה משתכנע, עד שאני חושב שהדרישה מסתפקת במועט. במקום לוותר על התואר הראשון בלבד, הבה נבטל גם את בית הספר התיכון. בגיל 15 נקבע לכל צעיר מה המסלול המתאים לו ונשלח אותו לעבודה ולהכשרה. היתרונות ברורים: הצעיר יקבל שכר, יחסוך לפנסיה ויהפוך למומחה, כבר מגיל צעיר. בתגובה להצעה זו, בוודאי יענו לי: איך אפשר להשוות? הרי בית הספר התיכון מעניק השכלה בסיסית ההכרחית לכל אחד, ואילו האוניברסיטה מתיימרת להכשיר למסלול חיים ספציפי.

טקס הענקת תארים (ארכיון) צילום: יותם פרום

מי שטוען כך אינו מבין, כי בעולם שהופך למורכב כל העת, ההשכלה האקדמית היא בסיסית והכרחית בדיוק כמו זו הניתנת בתיכון. לימודי התואר הראשון מעניקים לסטודנט אזור מוגדר של חופש מחשבה, שבו הוא מתנסה לראשונה בכלים של ביקורת, למידה, הסקת מסקנות ותכנון לעתידו. זוהי התנסות בעלת משמעות אמיתית בעולם הגדול, ולא משנה באיזה תחום עיסוק יבחר.

ייתכן שחלק מהאכזבה מהאקדמיה טמון בציפיות של הסטודנטים, ובעיקר בישראל. רבים מדי סבורים שלאחר שסיימו תואר ראשון בכלכלה או במדעי המחשב, למשל, הם חייבים להשתלב בעמדות ניהול בכירות. הם חשים שזו פחיתות כבוד, להתחיל את הדרך המקצועית מלמטה, נניח כבודקי תוכנה או ככספרים בבנק, ולהגיע בעתיד למשרות הבכירות.

מבטלי האקדמיה טוענים שאת העבודות "הפשוטות" ניתן להתחיל בגיל צעיר ובלי הכשרה אקדמית. לאחר שהצעיר ירכוש את הידע המעשי, הוא ישלים את הידע התיאורטי בהשתלמויות ממוקדות. האם מישהו באמת מעוניין שאיש המקצוע שמולו יכיר רק את עולמו הצר? לכולם ברור שבעידן המודרני, כל עובד זקוק לפרספקטיבה שמתקבלת מתוך המוסדות האקדמיים.

יש לשים לב שהטענות נגד האקדמיה מתגברות ככל שהנגישות אליה עולה, וככל שמגיעות אליה אוכלוסיות שבעבר לא למדו בה. דווקא אז, עולות קריאות בשם "ההוגנות החברתית”, לשוב ולהפוך את האקדמיה למוסד לעילויים בלבד. אם הדרישה תתקבל, רק האליטה תהנה מהעולם האקדמי, בעוד ההמונים ישובו להכשרות מקצועיות שיהפכו אותם לעובדים מוגבלים.

אנו רואים כיצד בעולם ובישראל הסטודנטים הם שמובילים את המחאה החברתית. הסטודנטים יודעים לשאוף לעולם טוב יותר, מכיוון שזכו במה שהאקדמיה מעניקה: השכלה ביקורתית, חופש מחשבה, התבוננות עמוקה בתהליכים, ואוקיאנוס של ידע שמחפש אנשים שיישמו אותו. אני משוכנע שאף אחד מאותם סטודנטים, לא ידרוש לסובב את הגלגל לאחור ולצמצם את הנגישות לאותו ידע, בשמו של הצדק החברתי. ראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה יודעים שיש לעדכן את האקדמיה כל העת, ואנו עוסקים בהפיכתה למעשית יותר כל הזמן. הקריאות לביטולה הן דמגוגיה מסוכנת.