קצבאות הילדים מגיעות דווקא לנכים ולקשישים סיעודיים

אפס שקלים - זו היתרה שנותרה בקופת המוסד לביטוח לאומי לטובת קצבאות הסיעוד והנכות. שני ענפי ביטוח אלה נמצאים בגירעון הולך וגדל, שצמח בשנה שעברה לשיא של 16 מיליארד שקל ו־116 מיליארד שקל בהתאמה, יותר מפי 2 מאשר מצבם רק לפני 6 שנים. ביטוח לאומי ממשיך לשלם את הקצבאות הללו כי הכסף מגיע מקופה אחרת – זו שמיועדת לקצבאות ילדים.

המצב האקטוארי של הענפים השונים פורסם בסוף השבוע שעבר בדו"ח אקטוארי של המוסד, שליווה את הדו"ח השנתי שלו שפורסם אתמול ב"כלכליסט". הפער בין סך הנכסים של ביטוח לאומי לעומת סך ההתחייבויות שלו עמד בשנה שעברה על 39 מיליארד שקל.

שר הרווחה, מאיר כהן צילום: חיים כץ

האקטואריה - שמחשבת את הנכסים הקיימים מול ההתחייבויות העתידיות - מספרת ברזולוציה חדה יותר את מצבו הפיננסי של הגוף שאחראי על רשת הביטחון החברתית בישראל. האקטואריה מספרת גם כי בענף הזקנה המצב לא טוב הרבה יותר: היתרה בקופה עומדת על 75 מיליארד שקל, אך ההתחייבות לפנסיונרים שכבר היום מקבלים קצבה עומדת על 265 מיליארד שקל.

כולם עובדים על כולם

כל ענף בביטוח לאומי אמור לנהל קופה עצמאית ונפרדת משאר הענפים, וההכנסות מתקבולים הנכנסים אליה (על פי חלוקה מראש של דמי הביטוח הלאומי שנגבים מהציבור) אמורות להיות שוות להוצאות. ההיגיון מאחורי הסידור הזה הוא שמירה על היציבות הפיננסית של כל ענף, כלומר שהביטוח הלאומי יידע להגיד שגם בעוד שנה ובעוד 20 שנה הוא יוכל לשלם קצבאות או לא ולדעת באופן נקודתי היכן קיימת בעיה.

זה שנים רבות המציאות הקשה של דו"חות ביטוח לאומי ידועה לבכירי המוסד והממשלה, אך הפתרון שמצאו הוא לא רפורמה מקיפה שתעשה סדר ותבטיח את רשת הביטחון, אלא העברות של מיליארדי שקלים מענף קצבאות הילדים, שנמצא ביתרה גדולה יחסית, לענפים שיש בהם מחסור, כמו סיעוד, נכות וגם אבטלה.

הסידור החשבונאי הזה הוא בעל מאפיינים של חשבונאות יצירתית, שבה כולם יודעים שהם עובדים על עצמם, אך ממשיכים להתנהל כאילו הכל כרגיל. המדינה מממנת את ענף הילדים מעבר לדרוש לו, ולכן ניתן להעביר כספים ממנו לענפים גרעוניים. המימון הוא כל־כך הרבה יותר מהדרוש, עד שחלק המדינה מהתשלומים של קצבאות הילדים רשום בספרי החשבונאות של הביטוח הלאומי כ־191%, כלומר המדינה מממנת כמעט פי 2 מהסכום שמשולם בפועל להורים. בהתאם, ענף קצבאות הילדים נמצא בעודף אקטוארי של 130.5 מיליארד שקל.

השאלה המתבקשת היא כמה זמן יחזיק הסידור של לקיחת הכסף מהילדים לטובת הזקנים. דו"ח אחר של ביטוח לאומי דיבר על כך שבשנת 2042 כבר לא ניתן יהיה להבטיח תשלום של חלק מהקצבאות, והמספרים שחושף הדו"ח מהשבוע שעבר נותנים את סדרי הגודל לשורה התחתונה המפחידה הזו. כך לדוגמה הגידול הריאלי, כלומר בניכוי אינפלציה, בגירעון האקטוארי של קצבאות הזקנה בלבד עמד על 14% בממוצע בחמש השנים האחרונות. בכלל ענפי הביטוח הגירעון גדל ב־19% בשנה שעברה לעומת לפני שנתיים.

לא מעט בכירים במערכת הרווחה טוענים כי הגיע הזמן להתייחס לכל הפעילות של ביטוח לאומי כקופה אחת, בה ניתן להעביר כסף מענף לענף לפי הצרכים באופן גלוי, ללא צורך בטריקים חשבונאיים. גם אלו שסבורים כך מודים כי עדיף היה שכל קופה תתנהל בנפרד, אך מכיוון שביטוח לאומי עדיין צריך להסתמך על תקציב המדינה כדי לממן את הקצבאות הוא לא באמת יכול לנהל מערכת מסודרת של אקטואריה לפי ענף.

המצב הנוכחי כבר זכה לפני שנתיים להתייחסות מצד מבקר המדינה, שכתב בדו"ח השנתי שלו כי הגירעון הגדל והולך של ענף הסיעוד מסכן את האפשרות העתידית לשלם את הקצבאות לאותם קשישים הזקוקים למטפל צמוד.

הכדור עובר לשר הרווחה

מי שאמור לטפל בנושא הוא שר הרווחה מאיר כהן. המלצות לפתרון לסוגיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי נמצאות על שולחן השר מאז כניסתו לתפקיד לפני חצי שנה, אך עדיין מחכות ליישום. ההמלצות נכתבו על ידי ועדה בראשות מנכ"לית ביטוח לאומי לשעבר, אסתר דומיניסיני, וכוללות בין השאר המלצה לניתוק הקשר התקציבי בין המדינה למוסד, כך שתתאפשר באמת קופה נפרדת לכל אשכול של ענפים, ילדים, מבוגרים, נפגעי עבודה ועוד. עכשיו רק צריך שכהן ייטול את היוזמה וינסה לקדם את ההמלצות שאמורות להבטיח את הקיום של המוסד לביטוח לאומי.