אשליית הצמיחה
שיעור ההצמיחה הגבוה שנרשם ברבעון השני (5.1%), לא מציג את התמונה האמיתית במלואה
בתחילת השבוע האחרון שפעו מדורי הכלכלה בכותרות לגבי הזינוק בצמיחת התוצר במשק ברבעון השני בשיעור של 5.1% במונחים שנתיים. שיעור צמיחה זה היה גבוה מקצב הצמיחה ברבעונים האחרונים, קצב הנע פחות או יותר סביב 3% במונחים שנתיים ולאחרונה אף מתחת לזה.
על מנת לשים את הדברים באור הנכון, יש לשים לב לכמה דברים: ראשית, נתוני הצמיחה הרבעוניים הינם נתונים תנודתיים, שלעיתים קרובות מתעדכנים בצורה משמעותית במועד מאוחר יותר. במילים אחרות: ישנה אפשרות לתיקון משמעותי של הנתונים בהמשך, ובנוסף, לנוכח מידת התנודתיות הרבה, לא ניתן ללמוד על מגמה כלשהי מנתון של רבעון בודד. שנית, שוב עלתה הבעייתיות בהרכב הצמיחה, הכוללת רכיב משמעותי של גידול בצריכה הציבורית לעומת נסיגה מתמשכת בהשקעה בענפי המשק והאטה ניכרת בתחום היצוא.
לבסוף, נראה שנתוני הרבעון הושפעו ממהלך חולף של הגדלת הצריכה הפרטית, ככל הנראה על רקע הקדמת רכישות על ידי הציבור הרחב של מגוון רחב של מוצרים, בניסיון להקדים העלאות מיסים שתוכננו על ידי הממשלה במגוון תחומים (מע"מ, מס ירוק על כלי רכב, מיסוי משקאות אלכוהוליים, צפי לשינויי מיסוי בתחום הדיור ועוד).
קצב הצמיחה בהמשך השנה ו בשנת 2014 צפוי להישמר סביב 3% (בניכוי ההשפעה החשבונאית של ראשית תהליך הפקת הגז הטבעי). אף שזהו קצב גבוה ביחס לרוב המדינות המפותחות בעולם, הרי שקצב זה נמוך מהנורמאלי למשק הישראלי, ומשקף את השפעת החולשה בביקושים העולמיים ודגשי המדיניות הפיסקאלית (העלאת מיסים וצמצום הוצאות) על הצמיחה.
ההרכב הבעייתי של הפעילות הכלכלית, כפי שבא לידי ביטוי ב-2013-2012 הצביע על חולשה בתחומים עתירי אשראי כגון השקעות בנכסים קבועים, סחר בין-לאומי וצריכת מוצרים בני קיימא.
נקודה נוספת הצפויה להעיב על הצמיחה המקומית הינה העובדה כי היצוא צפוי להמשיך ולהיות מושפע מתיסוף השקל ופגיעה במידת התחרותיות. בהקשר זה נאמר כי הכלים בהם נוהג בנק ישראל להשתמש עד כה, קרי רכישות מט"ח בעיקר, ולעיתים כלי הריבית, לא צפויים לעצור לאורך זמן את מגמת התחזקות השקל.
בנק ישראל צילום: בלומברג
לפיכך, נראה כי שוק האג"ח והריביות, שממילא מגלה סימני עצבנות מרובים לאחרונה לאור השפעות משוקי האג"ח בעולם (על רקע ציפיות להפחתת רכישות נכסים על ידי הבנק המרכזי בארה"ב) מעט מגזים בציפיותיו לגבי תוואי הריבית בתקופה הקרובה, ובכלל לגבי קצב עליית הריבית המקומית.
בתרחיש המרכזי אנו עדיין צופים סיכוי סביר להורדת ריבית נוספת על ידי בנק ישראל ברבעון האחרון של השנה, בעיקר לנוכח הירידה הצפויה בסביבת האינפלציה, שתשקף את המציאות הכלכלית בישראל - ירידה שמעט טושטשה לאחרונה על רקע מהלך העלאות המיסים של הממשלה.
שיעור הריבית של בנק ישראל צפוי להיוותר ברמה נמוכה עוד תקופה ארוכה, בדומה למדיניות של בנקים מרכזיים מובילים בעולם. מהלך העלאה של הריבית מצד הבנק המרכזי צפוי להתחיל רק לקראת סוף שנת 2014.
לנו נראה כי המשקיעים בשוק האג"ח המקומי מעט התבלבלו מהנתונים האחרונים, ונראה כי "בלבול" זה יוצר הזדמנות קנייה סבירה, ואפשרות לחזור ולהיחשף לשוק האג"ח המקומי לאחר ירידות המחירים האחרונות. למרות השיפור שחל לאחרונה בנתונים העולמיים, המציאות הכלכלית בארץ ובעולם עדיין אינה נמצאת בנקודת הפיתול שתחזיר אותה למצבה טרום המשבר העולמי האחרון.
דודי רזניק הוא מנהל דסק מחקר מקרו בלאומי שוקי הון
