"הממשלה לא מצליחה לפקח על מחיר הקוטג', אז איך היא תפקח על השר"פ?"
פרופ' מוטי רביד יעיד מחר בפני ועדת גרמן ויבקש למנוע הכנסת שר"פ לבתי החולים. במקום זאת, הוא מצטרף לעמדה שטוענת שיש לבטל את הביטוחים המשלימים ולהעלות את מס הבריאות
"הממשלה לא מצליחה לפקח על מחיר הקוטג', אז היא תצליח לפקח על כך שהכסף שיזרום משירותי רפואה פרטיים לא ייצא מפרופורציה?", כך אומר פרופ' מוטי רביד, המנהל הרפואי של בית החולים מעייני הישועה בבני ברק. רביד יופיע מחר בפני ועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן, שבוחנת בין השאר את החזרת האפשרות לבחירת מנתח לבתי החולים הממשלתיים, כשהמימון ייעשה באופן פרטי, באמצעות הביטוח המשלים של קופת החולים או הביטוח הרפואי של חברת הביטוח.
- שתי דרכים לחסוך מיליארד שקל ולוותר על השר"פ
- האזרח נשכח בוויכוח על השר"פ
- "בסוף השר"פ הוא מלחמה על כסף, וכסף הוא דבר משחית"
פרופ' רביד. הפער בין המומחים למתמחים יגדל
רביד מתנגד להכנסת השר"פ לבתי החולים הממשלתיים, גם אם באופן שיפוקח באדיקות על ידי הרגולטור. לדבריו, כאשר היה בשנים 1996–2001 שר"פ בבתי החולים, איכות שירותי הרפואה היתה תלויה בגודל הכיס של החולה: "מנהל מחלקה או הכירורגים הבכירים ביקרו את החולים שניתחו באופן פרטי, והמתמחים ביקרו את שאר החולים שלא שילמו מכיסם עבור הטיפול. המומחים אפילו לא ניסו לעשות רושם שהם לא מפלים".
בנייר העמדה שיציג בפני הוועדה, רביד ממשיך את המגמה שהחלה לצבור תאוצה לאחרונה, ולפיה יש להפריד בין המערכת הציבורית לפרטית לא רק באמצעות שלילת הכנסת שר"פ אלא גם באמצעות ביטול הביטוחים המשלימים. רביד טוען כי במצב הנוכחי כסף ציבורי בדמות הביטוחים המשלימים של קופות החולים מממן את מערכת הרפואה הפרטית, וזו שואבת מבתי החולים את טובי הרופאים.
כבכיר בבית החולים שמתקיימים בו שירותי רפואה פרטיים כבר היום, רביד אמור להתנגד להרחבת שירותים אלו לבתי חולים גדולים המתחרים בו, אולם עמדתו מורכבת יותר. לדבריו גם את השר"פ שכיום יש בבתי חולים בניהול עמותות, כמו מעייני הישועה, יש לבטל. עם זאת, רביד מדגיש כי פעילות השר"פ במעייני הישועה הוא כ־2% מפעילות בית החולים, וביטולו לא יהווה פגיעה פיננסית קשה.
לדברי רביד, השר"פ יצר בבתי החולים הממשלתיים שלוש בעיות עיקריות: הראשונה היא האפליה בין החולים שזכו ליחס טוב יותר אם שילמו. הבעיות האחרות לא פחות דרמטיות לטענת רביד, שסבור כי הכנסת השר"פ תגרום לכך שלפחות 70% מהניתוחים שיתבצעו בכלל בתי החולים, ציבוריים ופרטיים, ייעשו במתכונת פרטית, והמשמעות היא כי המנתחים יהיו רק מומחים ולא מתמחים, שלא יצליחו להשלים את ההכשרה הדרושה. בעיה נוספת היא העמקת אי־השוויון בין הרופאים, כאשר רופאים כירורגיים יקבלו שכר גבוה במיוחד כי הם אלו שמבצעים את הניתוחים.
