הוצאות האנרגיה של המשק התייקרו ב־4.28% מתחילת השנה

מתחילת השנה נרשמה עלייה של 4.28% בהוצאות האנרגיה של המשק הישראלי, מתוכה התייקרות של 1.37% רק בחודש האחרון. כך עולה מחישובי מדד האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה.

יוסי רוזן, יו"ר מכון האנרגיה והסביבה, הכריז בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" שנערכה בשבוע שעבר על השקת המדד, והסביר כי הוא אינו מתיימר להיות מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד האנרגיה, שהמדידה שלו החלה בינואר 2013, יפורסם מעתה בתחילת כל חודש ומטרתו לצפות את השינויים בסל הדלקים במשק הישראלי, כך שהוא ישמש ככלי לקביעת מדיניות במשק האנרגיה בישראל.

"חשוב ליצור מדד חודשי שישקף את השינויים בהוצאות של המשק הישראלי על אנרגיה", הסביר רוזן ל"כלכליסט". "המדד צפוי להגביר את המודעות אצל הצרכנים, היצרנים, הרגולטורים וקובעי המדיניות בנוגע לגורמים שהביאו לשינויים בהוצאות האנרגיה". במכון האנרגיה והסביבה השתמשו בנתונים הרשמיים של משרדי הממשלה וגופי הרגולציה, ונעזרו בכלכלנים ואנשי מקצוע לגיבוש של המדד ההשוואתי.

מחירי הדלקים לא צפויים לרדת עד לסוף השנה צילום: shutterstock

"ההוצאות על אנרגיה הן מהגבוהות בעולם"

המדד מציג את שיעור השינוי החודשי בסך הוצאות האנרגיה של המשק בכל המגזרים, לרבות משקי הבית (דרך מחירי הדלקים לכלי רכב פרטיים ותעריפי החשמל), מגזר התעשייה וכן דלקים לתחבורה. "ההוצאות של המשק הישראלי על אנרגיה, הן ההוצאות העקיפות והן ההוצאות הישירות, הן גבוהות", אמר רוזן, "וכבר מהמדד הראשון ניתן לראות כי גם במקרה של ירידה במחירי מקורות האנרגיה בעולם, הצרכן הישראלי לא בהכרח נהנה ממנה, שכן שיעור המס המשולם על ידו בגין מקורות אלו גדל ומגיע בממוצע לכ־52% ממחירי האנרגיה".

ליאור שמואלי, הכלכלן שמייעץ למכון וגיבש את המדד, מסביר ש"המתיחות בעולם ובמזרח התיכון ייקרו את מחיר הנפט, אליה הצטרפה עלייה של המס ושינוי בשער הדולר. יצוין שמחירי כל הדלקים עלו ולא רק הבנזין, ולכן למשל גם מחירי המזוט והפחם שבהם משתמשת חברת החשמל התייקרו".

להערכתו של שמואלי, מחירי הדלקים לא ירשמו ירידה עד סוף השנה הנוכחית. "מחיר הגז גם עלה החודש ולא נראה ירידה של מחירי החשמל עד לשנה הבאה, למרות כניסת הגז ממאגר תמר". לדבריו, המכון לאנרגיה יבחן להכניס בשנה הבאה סוגי דלקים חדשים, דוגמת מתנול ואתנול, שיכולים לשמש את תעשיית הרכב ולהוות תחליף לבנזין.

ההתייקרות תגדיל ההכנסות ממסים

מנתוני מכון האנרגיה עולה שבתחילת ספטמבר נרשמה עלייה של 3.28% במחיר הבנזין ועלייה של 3.42% במחיר הסולר. מדובר בשני הדלקים הנפוצים בענפי הרכב, התחבורה הציבורית והתובלה. במכון האנרגיה מחדדים שהעלייה במחירי הדלקים בחודש ספטמבר נבעה לא רק כתוצאה מהתייקרות הנפט בעולם בעקבות המתיחות מול סוריה, כי אם גם בשל העלאת מס הבלו על הדלקים בשיעור של 1.6% לעומת החודש הקודם. מהמדד עולה כי שיעור הכנסות המדינה ממסים על דלקים מהווה כ־51% ממחיר הדלק לצרכן, זאת לעומת כ־50.5% בתחילת 2013. בחודשים פברואר ומרץ ירד שיעור זה אל מתחת לרף של 50%.

החודש נרשמה גם עלייה של 4.34% במחיר הקרוסין (דלק סילוני) שמשמש כדלק למטוסים, מציאות שעלולה להוביל בשבועות הקרובים להתייקרות במחירי הטיסות.

מחיר הגז הטבעי, שמשמש בעיקר לייצור חשמל, עלה החודש בשיעור של 3.5% לעומת החודש הקודם. לטענת מכון האנרגיה ההתייקרות במחירי הגז הטבעי חלה לאור העלייה במחירי המזוט (שמשמש כמוצר תחליפי לגז הטבעי), וגם לאור העליות בשער הדולר והמיסוי.

סיכום כל אלו מוביל לדעת מכון האנרגיה למסקנה שהעלייה במחירי האנרגיה והמיסוי תתרום להגדלת הכנסות המדינה, ולו בשל העובדה שבספטמבר תירשם עלייה בתקבולי סך המסים העקיפים בשיעור ממוצע של 2.17% לעומת החודש הקודם.

לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, סך המיסוי על דלקים הניב לקופת האוצר 9.725 מיליארד שקל מינואר ועד יולי 2013, ירידה ריאלית של 7.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.