הלו? יש שם מישהו?
בלי לתת דוגמה אישית, בלי לעשות חשבון, בלי למצמץ. עם עוד בונוס, עוד מענק פרישה, עוד הסבר מתפתל על רווחיות וצמיחה ועוד בריחה לצעד הקל - פיטורים. בכירי המשק הישראלי עוד ישלמו על הניתוק העצום שלהם מהמציאות
1.
- בזן: ההנהלה טעתה, העובדים ישלמו את המחיר
- פיטורים במפעל פלקסטרוניקס אופקים בעקבות הרעת המצב ב-ECI
- יחימוביץ': "הפיטורים של טבע ששילמה כמעט 0% מסים הם קניבליזם"
מנכ"ל טבע ג'רמי לוין 2.
לא חלפה יממה, וגם בבזן החליטו לקפוץ על העגלה. הפעם לא 900, אלא "רק" כ־200, שזה כ־15% מכמות העובדים בחברה. בקטנה. גם לחבר'ה בבזן יש תיאבון גדול ותפריט מלא בהסברים: תראו, הם אומרים, אלו ההשקעות הגדולות שעשינו שמכבידות עלינו עכשיו עם מרווחי הזיקוק שדפקו אותנו. גם בעלי הבית שלנו (מפעלים פטרוכימיים) לא ממש כאן כדי לעזור לנו. הם עסוקים בצרות משל עצמם. הבעלים האחרים (החברה לישראל) עוד לא החליטו אם הם יכניסו את היד לכיס ויזרימו כסף לבזן, אבל על פיטורים הם מיד אמרו כן. יש גם כל מיני טענות בשוק על חוסר יעילות של העובדים שטופטפו לעיתונות כדי להכין את הקרקע למהלך הפיטורים. המכונה עובדת. גם בבזן לא ניכרת כל תחושה של רצון לקחת אחריות ולקצץ גם למי שאולי אחראים למצב שאליו הגיעה בזן. רק לפני שלושה חודשים היא נפרדה מהמנכ"ל שלה פנחס בוכריס. הפרידה היתה ברוח טובה, כמובן, כמיטב המסורת של מנותקי הקשר. מודים לזה, מודים לזה ומאחלים בהצלחה. בבזן עוד הגדילו לעשות, ורגע לפני פרישתו של בוכריס סידרו לו התאמה של מנגנון האופציות, שעליה כתבנו כאן בהרחבה. שלא יחסר. הדירקטוריון המכובד של בזן בראשות עקיבא מוזס אף טרח לציין כי את הפירות של ההשקעות האדירות שביצע בוכריס נראה רק בעתיד. לכן, נכון להעניק לו את מנגנון ההתאמה המיוחד לפנים משורת הדין. אף אחד ממנותקי הקשר לא דאג להסביר מה קורה במקרה ההפוך, שבו העסק יתחרבן והמניה תצלול. במקרה כזה בוכריס יעשה מהאופציות שלו טפטים, אבל את השכר המפנק לאורך הדרך הוא ישמור עמוק־עמוק בכיס וידלג בקלילות לשלב הבא בחיים העסקיים: הקמת קרן השקעות כלשהי עם דמי ניהול משהו משהו.
מנכ"ל בזן לשעבר פנחס בוכריס צילום: עמית שעל 3.
זה הזכיר לי שיחת טלפון מלפני כמה שבועות: "מה שאתם עושים לניר גלעד הוא נורא. אתם תאכלו את הכובע. המיזמים שלו יצליחו בגדול, יכולות הניהול שלו הן לא דבר שרואים בכל מקום. לא סתם עידן עופר לקח אותו לנהל את הקונצרן שלו". בזן היא עוד כישלון של גלעד שמצטרף לכישלונות המהדהדים של צים ובטר פלייס, וגלעד הוא המייסד של מועדון מנותקי הקשר. למה? הנה דוגמה. אל תטרידו את עצמכם עם הכישלונות של צים ובטר, ועכשיו גם בזן. תתמקדו בלוליינות הפיננסית. לגלעד היה רעיון להפריד את החברות הרעות בתיק הנכסים של החברה לישראל מהחברות הטובות. כדי שזה לא יישמע כל כך רע, אז קוראים לרעות "זרוע צמיחה". זה תמיד נשמע טוב יותר. בעברית זה משהו שמפסיד הרבה מאד כסף עכשיו, ואולי פעם, אחרי שגלעד כבר יהיה בג'וב אחר ועם הרבה מאוד מיליונים בכיס, זה אולי יהיה רווחי. בינתיים צמיחה, זוכרים? יפה. עכשיו, הגאונות הזו שווה כסף. במועדון מנותקי הקשר, כל מה שהוא לוליינות פיננסית שווה הרבה כסף. כמה? במקרה של גלעד 4 מיליון שקל. אל תטרידו עכשיו עם שאלות, כמו למשל האם המהלך הזה בכלל הצליח. מה שחשוב הוא ההכרזה. המהלך הבא של גלעד יכול להעביר את בזן ל"זרוע צמיחה". זה בטח שווה איזה מיליון שקל נוספים. בינתיים כדאי פשוט לפטר עובדים בבזן. כמה גרפים קטנים על פריון נמוך והסכמים קיבוציים בעייתיים, ומיד הדירקטוריון הנכבד יאשר את הצעד הבלתי נמנע של פיטורים. אף מילה על אחריות המנהלים והבונוסים המופרכים.
מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד. אף מילה על אחריות מנהלים צילום: עמית שעל 4.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
בינתיים בגזרה אחרת, החגיגה נמשכת. אהרון פוגל, יו"ר מגדל עד לא מזמן, ביקש לאשר לעצמו בונוס של 1.5 מיליון שקל. מה פוגל עכשיו? דיברנו על בזן ועל טבע. נכון, אבל גם פוגל שייך למועדון מנותקי הקשר. ככה זה שם. פורשים עם בונוס במיליונים, וזה בכלל לא חשוב אם בשנות כהונתו בחברה כבר זרמו לכיסו 40 מיליון שקל. פרישה זו פרישה. יש נהלים מקובלים, יש טבלאות שכר מעוותות ממילא של יו"רים מקבילים. ביצועים? די, נו. לא משהו, אבל למה להטריד עכשיו? כדי לאשר את הבונוס צריכים את העזרה של מנותקי קשר אחרים. אז מגייסים את חברות הביטוח האחרות - כלל, הראל והפניקס, גורמים להן לכנס במיוחד את ועדת ההשקעות וללכת נגד המלצת גוף שבחן את הבונוס והחליט שלא, זורקים איזו מילה לחבר עבר מהאוצר ודואגים שגם הבנק יבוא להצבעה, והנה, יש בונוס. בעוד שנה־שנתיים, כשבמגדל יתחילו "להתייעל" ולדבר על פיטורי עובדים בטח בגלל עודף הרגולציה והירידה בהכנסות, הבונוס כבר יישב עמוק־עמוק בכיס, ומנותק הקשר יהיה בדרך להקמת קרן כלשהי או לחברות בדירקטוריון מפנק.
5.
יש משהו מסוכן בקלות הזו שבה המועדון מחליט על פיטורי עובדים ועל אישורי שכר לחברים אחרים במועדון. אלו אילנות גבוהים, לא אזובי הקיר. שתי חברות תעשייתיות מובילות וחברות ביטוח מובילות, אחת מהן בקנה מידה בינלאומי. הן אלו שאמורות לשמש דוגמה ומופת לניהול והן אלו שהחליטו שדוגמה אישית ובושה לא חייבות להיות חלק מהז'רגון שאמור להתווסף למילה פיטורים. אפשר לפטר ולהמשיך לחגוג, אין צורך לשלם את מחיר הטעויות (בשביל זה יש עובדים לא יעילים), ניתן להסתתר מאחורי האשמות חסרות שחר בהמונים שהעניקו לך הטבות של 12 מיליארד שקל, ואפשר להמשיך לחשוב שאתה מנהל גדול גם אם עשית מדורת ל"ג בעומר מהמזומנים של הבעלים.
6.
המצב הזה לא יכול להימשך לאורך זמן. ככל ששיעורי האבטלה יעלו, ככל שמנותקי הקשר יתחזקו את האוטיזם שלהם כלפי העולם שם בחוץ, הבועה הזו תיסדק. עכברי המעבדה של מעמד הביניים שמימנו את ההטבות של טבע לאורך השנים, העובדים של הפירמות שנתנו את מיטב שנותיהם ונזרקו באבחה של מנהל תורן לא יוכלו עוד. ואז, הפכפוך המחאתי שהיה כאן ב־2011 יהיה רק ה"בקרוב" של מה שיהיה כאן ב־2015.
