לפיד מבקש לבחון ביטול העלאת מסים, הדרג המקצועי באוצר מסתייג
למרות הנתונים הכלכליים המעודדים שפורסמו לאחרונה, בהם תקבולי המס על שחרור הרווחים הכלואים, אנשי האוצר לא תומכים בבקשה מאחר שמדובר בעיקר בהכנסות חד פעמיות שמשפיעות רק על תקציב השנה הנוכחית
מקבץ נתונים אופטימי במיוחד נפל על משרד האוצר בשלושת הימים האחרונים. היום (ג') פרסמה רשות המסים את נתוני הגבייה הרשמיים בעקבות חוק הרווחים הכלואים: 214 חברות שבחרו להיכנס למסגרת החוק יזרימו השנה לקופת המדינה מסים בסכום כולל של כ-4.4 מיליארד שקל, לעומת 3 מיליארד שקל בתחזית גביית המסים ל־2013.
- מבצע הרווחים הכלואים: 214 חברות שילמו מס בהיקף 4.3 מיליארד שקל
- לפיד: "תשלומי המס על הרווחים הכלואים מיועדים למטרות חברתיות"
- המבחן של רשות המסים: טיפול בחברות שלא שחררו רווחים
סכום הגבייה העודף של כ־1.4 מיליארד שקל מכספי הרווחים הכלואים מצטרף לנתון נוסף שפרסם החשב הכללי באוצר אתמול:בעשרת החודשים הראשונים של השנה מסתכמות הכנסות המדינה ממסים בכ־4.4 מיליארד שקל יותר מסך הגבייה שתוכנן לפרק זמן זה בספר התקציב. רוב הגבייה הלא מתוכננת, בהיקף של 3.3 מיליארד שקל, נובע מהכנסות חד־פעמיות כתוצאה מגביית מס הכנסה ממכירת מניות חברת ישקר לוורן באפט בתחילת השנה, וכן מעסקת המכירה הראשונה של אותה חברה שבוצעה ב־2006 והמסים עבורה שולמו רק השנה.
הנתונים החיוביים בצד הכנסות בתקציב מקבלים חיזוק נוסף מנתונים בצד ההוצאות שפרסם בנק ישראל ביום ראשון השבוע: בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה היתה רמת ההוצאות של משרדי הממשלה נמוכה בכ־6.2 מיליארד שקל מתוואי ההוצאות המתוכנן.
עם זאת צריך לזכור שמשרדי הממשלה נוטים בכל שנה להוציא חלק גדול מתקציבם בחודשים נובמבר ודצמבר. כמו כן, חלק מתת־הביצוע נוצל כבר על ידי הממשלה, שהחליטה לאחרונה להגדיל את תקציב הביטחון ב־2.75 מיליארד שקל.
לאור נתונים אלה, ולפני שנודע על עודף גביית המסים מהרווחים הכלואים, העריך בנק ישראל כי הגירעון הממשלתי יהיה השנה נמוך מהמתוכנן ויסתכם ב־3.5%–4% מהתוצר, לעומת יעד גירעון מתוכנן של 4.65% מהתוצר. בתרגום לכסף, מדובר בגירעון קטן מהמתוכנן ביותר מ־10 מיליארד שקל.
בוננזת ההכנסות הלא מתוכננת שנפלה על הממשלה עוררה היום תקווה שהאוצר יפעל בקרוב להקלת נטל מס הכנסה, שצפוי לעלות על פי התכנון המוקדם כבר בעוד חודשיים. שר האוצר יאיר לפיד מבקש לבחון ביטול חלק מהעלאת המס, אבל בדרג המקצועי לא צפויה תמיכה במהלך כזה. לפני חודשיים, בתגובה לנתונים שבישרו על ירידה בגירעון הממשלתי, בין היתר הודות לשינוי השיטה של מדידת התוצר על ידי הלמ"ס, אמר לפיד כי "אני וצמרת משרדי עוקבים בקפדנות וברציפות אחר הנתונים ובחודשים הקרובים תתקיים הערכת מצב לגבי נתוני התקציב".
למרות רצף הנתונים המעודדים בתחום גביית המסים, גורמים מקצועיים במשרד האוצר לא מיהרו היום להתחייב על הפחתת מסים קרובה. ההסבר להסתייגות אנשי האוצר מהתחייבות להקלת נטל המס נמצא בדברים הנוספים שהשמיע לפיד בתגובה שפרסם לפני חודשיים: "נמשיך לנהוג באחריות. יש להמשיך במדיניות של משמעת תקציבית כדי לא לחזור למצב הגירעוני הקשה שבו נמצא תקציב המדינה עם כניסתי לתפקיד".
התשובה המקצועית יותר נובעת מכך שמדובר בהכנסות חד־פעמיות שמשפיעות רק על תקציב השנה הנוכחית. ההכנסות העודפות לא ישפיעו על ממדי הגירעון בשנה הבאה, ונתוני האוצר המעודכנים מראים כי בשלב זה צפויה הממשלה לעמוד ביעד הגירעון שנקבע ל־2014.
לכל זה צריך להוסיף את התחזית הפסימית במיוחד שפרסם בנק ישראל לפני פחות מחודשיים. בעדכון לסקירה הפיסקאלית השנתית שלו העריך אז בנק ישראל כי כדי שהממשלה תוכל לעמוד ביעדי הגירעון שהיא עצמה קבעה, יהיה עליה לגבות יותר מסים ממה שהבנק העריך תחילה - כ־5.5 מיליארד שקל ב־2015 וכ־9 מיליארד שקל ב־2016.