שינויים בהרגלי ההתנהגות

ארבע שנים, 20 אלף מיחזוריות ומעל למיליארד בקבוקי ליטר וחצי שנאספו ומוחזרו. הפתעה נוספת היא שאנחנו הרבה יותר טובים מארה"ב, שם ממחזרים כ-31% מבקבוקי הפלסטיק ואילו אצלנו, כמו באירופה, עברנו את רף ה-50%.

בוודאי שמיד תישמע הטענה: " אבל בסקנדינביה ממחזרים יותר". נכון, אבל אנחנו לא סקנדינבים וטוב שכך. אז איך קרה שבזמן כל כך קצר, הצלחנו להביא ציבור שלם לשנות את הרגלי ההתנהגות בתחום, שנודה על האמת, לא ממש מדיר שינה מעיננו בהתמודדות היומיומית? שאלה פשוטה וההסבר קצת יותר מורכב. בשנים האחרונות שוטף אותנו גל ענק של קמפיינים סביבתיים כמעט בכל נושא שיש, ובראשם התחממות כדור הארץ, המאיימת על הקיום האנושי. כל מנהיגי העולם משתדלים לא להחמיץ הזדמנות, להביע דעתם הנחרצת במה צריך לעשות. מדברים הרבה ועושים מעט ובינתיים שנתחמם.

חברות רבות, גלובאליות וגם כחול לבן, אימצו בשנים האחרונות את חזון הקיימות והאחריות התאגידית. בעבר ניסו אותן חברות להרוויח תקשורת טובה יותר מהמהלך הירוק, אולם בשנים האחרונות כולם מבינים שהחשוב הוא להרוויח את הביזנס ולא את המדיה. בעידן הפייסבוק והאינסטגרם, אי אפשר יותר "לעבוד " על אף אחד. תוך שניות כל צרכן הופך להיות פובליציסט ומפרסם סטטוס, ועל כן חברה שנוקטת במדיניות של קיימות חייבת להסביר ולהוכיח הלכה למעשה מה עומד מאחורי המיליונים שמושקעים במיתוג שלה ואיך זה בא לידי ביטוי במודל העסקי.

סקר שעשתה חברת היח"ץ הבינלאומית אדלמן בשנת 2012 מלמד כי 72% מהנשאלים אמרו שימליצו לחבריהם לקנות מותג שתומך במטרה חברתית, מול מותג שכל כולו משרת אך ורק את רווחיות בעלי המניות. יש דוגמאות רבות לכך. אחת מהן היא חברת ליווי'ס שהחלה דרכה במכירת ג'ינס כבגד עבודה לחוואים והפועלים האמריקאים. עם השנים נזנח הרעיון והג'ינס הפך להיות מותג סקסי שבעיקר מעביר מסר של חיטוב הישבן. לאחרונה החליטה החברה לחזור לשורשים ויצאה במהלך שמבטיח כי חלק ניכר מההכנסות יושקע בחינוך ילדים ומבוגרים בעיירות שכוחות אל, כשהמטרה היא להקנות ידע במקצועות הצאוורון הכחול או במקרה שלנו הג'ינס הכחול.

מיחזורית לבקבוקי פלסטיק. הצלחה בקנה מידה בינלאומי

גם חברת H&M מעודדת את לקוחותיה להביא בחזרה לחנויות את הבגדים שתם זמנם. הם עוברים תיקון ונתרמים לאוכלוסיות מצוקה ואילו המדינה שבה נאספים הבגדים מקבלת תרומה להשקעה בפעילות חברתית. גם הבנקים בישראל מובילים בנושא ובראשם בנק הפועלים שמזה שנים משקיע בחינוך פיננסי הן לגיל הרך והן למבוגרים ובנוסף מקדם אג'נדה ירוקה.

הציבור רוצה לדעת מה המטרה שעמדת מאחורי המיתוג, וזו התשובה להצלחת תאגיד המחזור אל"ה, שבזמן כה קצר הגיע להישגי מיחזור גבוהים: 77% מכלל מיכלי הפיקדון (בקבוקי יין, פחיות ובקבוקי פלסטיק קטנים) ומעל 50% במיכלי הליטר וחצי המושלכים באופן וולונטרי למיחזוריות.

מעבר לאמון המוחלט שהציבור נותן בעשייה שלנו, במסר ובערכים, ישנה סיבה נוספת לשינוי בהרגלי ההתנהגות. מצאנו את הסוכנים הכי טובים שיש - הילדים שלנו. בבתי הספר ובגני הילדים ממחזרים למעלה מ-5 מיליון בקבוקים בשנה. אין ילד בגן שלא יודע להגיד את המילה "מיחזורית". הוכח שילד ממחזר הוא בית ממחזר, וברגע שהצלחנו בקרב הדור הצעיר כמו גם בקרב דור ה-Y, המכונה אמיל"י (אני מה יוצא לי מזה), קיבענו את המהפכה והפכנו את המיחזור לחלק מהיום-יום, מבלי לבקש תמורה ומבלי לגרום לעצמנו לחשוב שאנחנו עושים למישהו טובה. אנחנו פשוט עושים עולם יותר טוב.

* הכותבת היא יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה