שיאני השכר: מנהל יחידת כירורגיית כלי דם בסורוקה ובכירי רפאל
פרופ' גבריאל סנדרו, שהשתכר כ-106 אלף שקל בחודש בשנת 2012 הדיח את פרופ' גדעון סהר מהפסגה. החברה הממשלתית היא המפתיעה הגדולה של רשימת שיאני השכר עם יו"ר ומנכ"ל המשתכרים כ-105 אלף שקל ברוטו בחודש. נשים בשירות המדינה הרוויחו בממוצע 15% פחות מגברים
מנכ"ל רפאל, אלוף במיל' ידידיה יערי, ויו"ר רפאל לשעבר, אלוף במיל' אילן בירן, מצטרפים לרשימת שיאני השכר בשירות הציבורי שמפרסם היום הממונה על השכר במשרד האוצר. על פי הדו"ח, יערי השתכר בשנה שעברה שכר חודשי ברוטו ממוצע של 105,353 שקל ותלוש השכר של בירן רשם ממוצע חודשי של 105,134 שקל. בשנה שעברה השתכר המנכ"ל 71,926 שקל לחודש בלבד והיו"ר השתכר 71,458 שקל. ארבעה סמנכ"לים ברפאל השתכרו בשנה שעברה 84-85 אלף שקל ברוטו לחודש.
- 6 שכירים גרפו ב־54 שנים שכר בעלות של 315 מיליון שקל
- שיאן השכר באוניברסיטאות: מרצה בכיר ברופין - 81,264 שקל ברוטו בחודש
- שיאן השכר - רופא בסורוקה; המפכ"ל השתכר 9,000 שקל יותר מהרמטכ"ל
הפתעה, אם ניתן לנסח זאת כך, נרשמה במקום הראשון ברשימת שיאני השכר כאשר פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל יחידה כירורגית כלי דם בסורוקה, הדיח את פרופ' גדעון סהר מאותו בית החולים. פרופ' סנדרו, אחד הכוכבים של מערכת הרפואה בישראל, משתכר בבית החולים הדרומי שכר של 106,018 שקל לחודש ברוטו בממוצע, כאשר 59,866 שקל מקורם בשעות נוספות ופעילויות רפואיות שמחוץ לזו של המשרה המלאה.
לרשימת שיאני השכר המלאה - לחץ כאן
מימין האלוף אילן בירן והאלוף ידידיה יערי צילום: אלכס קולומויסקי, מיכאל קרמר
הרופאים ככללם מככבים גם השנה ברשימת שיאני השכר, במיוחד אלו העובדים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית. במקום הרביעי מופיע ד"ר אלכסנדר לוי, מומחה לקרדיולוגיה מבית החולים מאיר, גם הוא בבעלות שירותי בריאות כללית. פרופ' סהר, מנהל מחלקת כירורגיית חזה וכלי דם בסורוקה, נמצא במקום החמישי עם שכר של 103,619 שקל בחודש ברוטו בממוצע.
נתונים חלקיים על שכר הרופאים
על פניו ניתן לתהות מדוע הקופה משלמת כל כך הרבה לרופאים, כאשר במקרה של אלו העובדים בבתי החולים הממשלתיים המשכורות הגבוהה ביותר היא של מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים פוריה בטבריה עם שכר ברוטו ממוצע של 90,210 שקל, לא סכום קטן אך לפניו יש 16 רופאים של הכללית. הסיבה היא בנתונים החסרים שמפרסם האוצר על הרופאים הבכירים של בתי החולים הממשלתיים. כך לדוגמה רופא בשיבא, איכילוב או רמב"ם יכול להשתכר על משרה מלאה 40 אלף שקל ברוטו בחודש אך לעשות כפול ופי 3 מזה באמצאות ניתוחים אחר הצהריים בשעות נוספות בבית החולים הציבורי, תחת מה שבבתי החולים קוראים לו "ססיות", ושנועדו בין השאר לקצר תורים, להפעיל את חדרי הניתוח בשעות אחר הצהריים וכמובן גם להשאיר כמה שיותר רופאים כוכבים בבית החולים הציבורי ולמנוע מהם עד כמה שניתן לעבור למערכת הרפואה הפרטית.
הנתבים בנמלי הים מופיעים ברשימה רק במקום ה-50, עם נתב של נמל חיפה שהתשכר בשנה שעברה ממוצע חודשי ברוטו של 80,018 שקל בחודש. באשדוד הנתב בעל השכר הגבוה ביותר מביא הביתה כל חודש 75,510 שקל ברוטו. בכל העולם הנתבים משתכרים שכר גבוה מאוד שכן מדובר בעבודה שדורשות ניסיון רב ולרוב דרישות הקבלה אליה הן שנים רבות של תפקיד קפטן בספינות.
השכר במגזר הציבורי עלה יותר מאשר בעסקי
בשנת 2012 עלה שכרם החודשי הממוצע ברוטו למשרה מלאה של כלל עובדי הגופים הציבוריים הכלולים בשיעור ריאלי של 1.75% והסתכם ב- 14,109 שקל. זאת לאחר שבשנת 2011 גדל שכרם הריאלי של עובדי הגופים הציבוריים בהשוואה לשנת 2010 בשיעור סמלי של 0.3% בלבד. לשם השוואה, השכר הריאלי של כלל העובדים במשק גדל בשנה שעברה בשיעור נמוך יותר של 1.39%.
השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה של העובדים בגופים הציבוריים נע בשנה שעברה בין 6,542 שקל במועצות הדתיות, לבין 19,351 שקל בחברות ממשלתיות. רמת השכר הממוצעת בגופים הציבוריים נותרה בשנה שעברה גבוהה בהרבה מהשכר החודשי הממוצע בסקטור העסקי (9,024 שקל) ומהשכר הממוצע בכלל המשק (8,828 שקל). השכר הממוצע במשק על פי הגדרות הביטוח הלאומי אף נמוך יותר, ובשנה שעברה הוא הסתכם ב- 8,503 שקל.
דו"ח נפרד ועב כרס מקדיש הממונה על השכר באוצר להוצאות השכר של העובדים המועסקים בשירות המדינה בלבד, ללא רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים. הדו"ח מתייחס לכ-61 אלף עובדים שהועסקו בשנה שעברה במשרדי הממשלה השונים, לכ-106 אלף עובדי הוראה ולכ- 2,100 עובדי משרד הביטחון. מדו"ח זה עולה כי גם בשירות הממשלתי משתלם מאוד לעבוד. השכר הממוצע של כלל העובדים במשרדי הממשלה הסתכם בשנת 2012 ב-14,937 שקל. שכרם הממוצע של עובדי ההוראה בשירות המדינה היה 11,530 שקל ואילו השכר החודשי הממוצע במשרד הביטחון היה 20,854 שקל.
הנשים מצמצמות את פער השכר
דו"ח השכר הנוכחי הוא הדו"ח השני שבו מדווח האוצר גם על החלוקה המגדרית של השכר בשירות המדינה. על פי נתוני הדו"ח, בשנת 2012 הסתכם השכר הממוצע, ללא שעות נוספות ומענקים מיוחדים, של הנשים ב-8,513 שקל, כ-85% מהשכר הממוצע של הגברים שהסתכם ב- 10,018 שקל.
הבשורה הטובה בדו"ח היא שבין השנים 1997 ו-2012 גדל השכר של הנשים בשירות המדינה בשיעור מצטבר של 44.8%. לעומת זאת, שכרם של הגברים גדל בתקופה זו בשיעור נמוך יותר של 33.5%. כתוצאה מכך נרשמה בפרק זמן זה ירידה של 8.4% בפער השכר בין נשים לגברים בשירות המדינה.
