כמו פחמן לנשימה

להפקת אנרגיה ממקור גיאו־תרמי יש פוטנציאל עצום, אך עד כה הטכנולוגיה השתרכה הרבה מאחורי הדודנים שלה, אנרגיית רוח ושמש. אבל בסוף דצמבר הוצגה בפני משתתפי כנס איחוד הגיאו־פיזיקה האמריקאי טכנולוגיה חדשה שלא רק תוזיל דרמטית את העלויות בענף, אלא גם תהפוך אותו לבן לוויה פוטנציאלי של כל מפעל אנרגיה מזהמת. הטכנולוגיה נקראת CPG ( (CO2 plume geothermal power והיא עושה שימוש בפחמן דו־חמצני נוזלי. מעגל ההפקה מתחיל במפעל רגיל, למשל כזה העושה שימוש בפחם לשם הפקת חשמל. את פליטות ה־CO2 המשתחררות בדרך כלל לאטמוספירה יספוג מפעל גיאותרמי ויזרים למאגרים תת קרקעיים בהם יספוג את אנרגיית החום. היתרון בשימוש בגז הוא שפחמן נוזלי עובר בקלות רבה יותר דרך נקבוביות סלעים מאשר מים, המשמשים טכנולוגיה גיאו־תרמית כיום. ולכן הוא גם אוסף אנרגיית חום בקלות רבה יותר. חושב מכך, הוא מתרחב בנפח יותר מאשר מים כשהוא מחומם ולכן יוצר לחץ גבוה יותר. כמות האנרגיה שניתן להפיק מבאר גיאו־תרמית מוכתבת ברובה בשל הפרשי הלחץ האלה, ולכן היא גם גבוהה משמעותית ביחס לטכנולוגיה הקיימת. הפחמן המתרחב יוצר לחץ כה גבוה, עד שאין צורך לשאוב אותו חזרה לפני הקרקע למפעל – הוא פשוט זורם מכח הלחץ עצמו. וכך הוא חותך את עלויות השאיבה, שיש להן השפעה דרמטית על רווחיות מפעלים מסוג זה.

תרשים של תהליך הפקת האנרגיה מבאר CO2 בטכנולוגית CPG

מפעלים גיאו־תרמיים מסורתיים חייבים להיות ממוקמים באזורים שבהם מים חמים לכודים מתחת לקרקע. המפעל שואב את המים בכדי לקצור את האנרגיה, ומזרים אותם בחזרה למאגר כדי לחזור על התהליך. ומאגרי מים כאלה לא נמצאים בכל מקום – איסלנד משופעת בהם, ישראל ממש לא. אבל טכנולוגיית CPG מייתרת את הצורך הזה על ידי שימוש בפחמן נוזלי במקום מים, וכך היא יכולה להרחיב משמעותית את הטווח הגיאוגרפי של המפעלים. ד"ר מרטין סאר מאוניברסיטת מינסוטה, האיש שמאחורי הטכנולוגיה, טוען כי היא לא רק מהווה פתרון לזיהום האוויר, היא גם עשויה לפתור את בעיית הזמינות של אנרגיה מתחדשת אחרת: סאר טוען שמפעלי CPG יוכלו להשתמש באנרגיית שמש ליצירת פחמן נוזלי, וכך לאכסן את האנרגיה העודפת לשעות הלילה, אז יספקו המפעלים בעזרתה את צריכת החשמל. הטכנולוגיה המבטיחה הזו מצטרפת לפיתוחים נוספים בענף: באיסלנד למשל הסתיים החודש ניסוי בן שנתיים של עבודה עם מאגמה כשמפעל המאגמה הראשון בעולם הצליח להשתלט על טמפרטורות של 1,000 מעלות צלזיוס תוך הפקת כמויות שיא של אנרגיה. נראה שענף האנרגיה הגיאו־תרמית מתעורר ומתחיל להוות תחרות לאותם דודנים מתחדשים.