איך להעביר ידע?
פרופסור יקר, נכחתי לאחרונה בהרצאה שהעביר אקדמאי ידוע, והופתעתי מחוסר היכולת שלו להסביר את הרעיונות הבסיסיים בתחומו. כיצד ייתכן שמומחים גרועים כל כך בהעברת רעיונות לאנשים אחרים? רייצ'ל
רייצ'ל היקרה,
יש משחק שאני מציג לפעמים לסטודנטים שלי: אני מבקש מהם לחשוב על שיר, לא לגלות מהו ולתופף את הקצב שלו על השולחן. אחר כך אני מבקש מהם לנבא כמה מהנוכחים ינחשו נכונה מהו השיר. לרוב הם מניחים שכמחצית מהסטודנטים יצליחו, ומופתעים מאוד לגלות שאיש לא הצליח.
הנקודה היא שכשאנו יודעים נושא על בוריו, קשה לנו להעריך את מידת ההבנה של הזולת. הבעיה הזאת מכונה "קללת הידע", והיא חמורה במיוחד אצל אקדמאים: אנחנו לומדים נושאים עד שהם הופכים לטבעיים עבורנו, ופשוט מניחים שכל השאר מבינים אותם באותה הקלות. כך שייתכן שהגמלוניות הזאת שהיית עדה לה היא למעשה דרישה מקצועית של האקדמיה.
איך לזכור מה?
פרופסור יקר, לעתים קרובות אני מרגיש ששכחתי משהו, ומבזבז המון זמן בניסיון להבין מה זה היה. פעמים רבות אני נכשל בכך או שאני קולט שמראש לא היה זה משהו חשוב. כיצד אפשר לא להיות מושפע מהדברים השוליים ועדיין לזכור את החשובים? ריצ'רד
ריצ'רד היקר,
העלייה בתוחלת החיים פירושה שמרביתנו נסבול מסוג מסוים של איבוד זיכרון. כלומר, התמודדות עם זיכרון מופחת היא חלק מתנאי הקיום המודרניים. אתה פשוט מקדים את זמנך. מה תוכל לעשות בקשר לזה? התשובה הפשוטה היא לרכוש סמארטפון עם אפליקציית רשימות ולהשתמש בה כמאגר זיכרון: כל המשימות יחכו לך שם, וכל שתצטרך לעשות הוא לעבור על הרשימה. הזיהוי הזה הרבה פחות תובעני מפעולת הזיכרון.
התשובה העמוקה יותר היא שעליך להפסיק לדאוג כל כך הרבה. כבר הבנת שמרבית הדברים הם לא כאלה חשובים. אם תאמץ את פילוסופיית "האקונה מטטה" תהיה שמח יותר. נוסף על כך, אם משהו באמת חשוב, קרוב לוודאי שהוא חשוב לעוד אנשים, ואחד מהם בטח יזכיר לך אותו לפחות שלוש פעמים - אז אל תיקח ממנו את ההנאה הזאת.