לראשונה: הרגולטורים בישראל יוצאים בפומבי נגד השימוש בביטקוין

רשויות הפיקוח על שוקי הכספים וההון (המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור) יוצאות היום (ד') באזהרה פומבית משותפת ראשונה מפני הסיכונים האפשריים הטמונים ב"מטבעות וירטואליים מבוזרים", שהידוע בהם הוא מטבע הביטקוין. מטבעות אלה הם למעשה לא יותר מקבצי מחשב שמשמשים בין היתר גם כאמצעי תשלום וירטואליים. הם מונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת, שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי. כתוצאה מכך הם אינם מהווים הילך חוקי באף מדינה, ולמרות שמם אין להם מעמד חוקי כ"מטבע".

בישיבה שכינסה לאחרונה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שבה השתתפו נציגים מאגף שוק ההון, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור סוכם להמשיך ולבחון את ההיבטים השונים הקשורים לשימוש ולמסחר במטבעות הוירטואליים. היום החליטו רגולטורים אלה לא להמתין לסיום הבחינה הכוללת, ולהפנות את תשומת לב הציבור לסיכונים האפשריים הכרוכים בשימוש במטבעות הוירטואליים.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: אלכס קולומויסקי

בהודעה שפרסמו, הם מציינים כי המטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי, ולכן הם אינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי שערב לערכם הנקוב. בנוסף, מטבעות אלה אינם מהווים הילך חוקי בישראל, ולפיכך אין חובה לקבל אותם כתמורה עבור נכס או שירות, או כפירעון של חוב כספי. לדברי הרגולטורים, המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" – שהיא הונאה שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של משקיעים עתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן.

עוד נאמר בהודעה כי מאחר והשימוש במטבעות הוירטואליים מאפשר להעביר אותם מאדם אחד לשני באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, מדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. כתוצאה מכך, נדרשים המוסדות הפיננסיים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם, ובכלל זה בעניין הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

בהודעתם, מזהירים עוד הרגולטורים מפני התנודתיות הגבוהה במיוחד של ערך המטבעות הווירטואליים, ומזכירים את העליות החדות ואת הצניחות שבאו לאחר מכן בערך הביטקוין. עוד הן מזהירים מפני מקרים של גניבה כתוצאה מפריצה למחשבים או גניבה של מכשירי טלפון חכמים, ושבים ומזכירים כי המסחר במטבעות הוירטואליים אינו מפוקח בידי רשות כלשהי מרשויות המדינה. לפיכך, הם ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות הוירטואליים להבין את המאפיינים שלהם, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת.

בתגובה להודעת בנק ישראל אמר עו"ד אוהד מימון, ראש מחלקת הבנקאות והפיננסים במשרד פרופ' יובל לוי ושות' כי מדובר בהודעה מאכזבת מאוד, שהיא אוסף של אזהרות מוכרות, תוך התעלמות מהצורך לדאוג לאסדרה של השוק. לדבריו, מסחר במטבעות וירטואלים מתקיים כבר תקופה ארוכה, ועל הרגולטורים לתת מענה פרקטי לסוגיות הבוערות, הן עבור הסוחרים והן עבור המערכת הבנקאית, ולא להוציא אוסף אזהרות שאין בהן כל חידוש.

עו"ד אורי גולדמן, שותף במשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי ובעבירות הלבנות הון אמר בתגובה להודעת הרגולטורים כי "הביטקוין הוא צפרדע שהרגולטורים בישראל לא יודעים איך לבלוע". לדבריו, הרשויות בחרו "להזהיר" ולא "לאסור" על מסחר במטבעות וירטואליים, ולכן מי שמוכן לקחת את הסיכונים המסחריים הכרוכים בשימוש במטבע הוירטואלי אינו עושה עבירה. המשמעות היא שניתן להמשיך ולעסוק בביטקוין, תוך נטילת הסיכונים המסחריים של תנודות המטבע".