בנק ישראל מציג: משק במשבר

כמה שעות בלבד לאחר דיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על יציבות בשיעור האבטלה בחודש ינואר - 5.9%, שיעור המלמד על תעסוקה מלאה - הפתיע בנק ישראל והוריד את הריבית ב־0.25% לרמה של 0.75%. שני האירועים הללו מגלמים את אחת הסתירות הגדולות של המשק הישראלי: נתוני מאקרו שמשקפים מציאות כלכלית טובה מאוד מול צעד חריף של בנק ישראל, צעד שאמור להתאים לתקופה משברית. המסקנה שעולה מהפער הזה היא שבבנק ישראל פשוט לא מאמינים לתמונת המצב האופטימית כפי שהיא משתקפת בשלל האינדיקטורים. הסנסורים של חברי הוועדה המוניטרית מתריעים מפני מיתון, דפלציה ושער הדולר הנמוך, אבל הפער הבולט ביותר בין המציאות שהם רואים לזו שמשתקפת בשלל האינדיקטורים הכלכליים ניכר במיוחד בכל הנוגע למצב התעסוקה.

ההחלטה הקודמת של הוועדה המוניטירית להותיר את ריבית דצמבר על כנה כבר לוותה באזהרות לגבי מצב שוק התעסוקה. בפרוטוקולים של החלטת הריבית הקודמת ניתן היה למצוא איתותים בכיוון זה. כאשר מקלפים את האמירות המכובדות של חברי הוועדה המוניטרית מוצאים מסר אחד ברור: בנק ישראל לא מסתמך על נתוני האבטלה הרשמיים כאשר חבריו עומדים בפני החלטות דרמטיות. הם פשוט מסתכלים על נתונים ואינדיקציות אחרות, ושם התמונה כבר נראית עגומה בהרבה.

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל. רק בדצמבר כתב הבנק שהריבית לא תשתנה צילום: בלומברג

אחד האינדיקטורים המשמעותיים שבנק ישראל כן מסתכל עליהם הוא גידול המשרות במגזר העסקי. הנתון הזה השפיע לא מעט על החלטת הריבית שנועדה להמריץ את המגזר העסקי. בשנתיים האחרונות עיקר הגידול במספר משרות השכיר במגזר העסקי הוא תוצאה של גידול במספר העובדים הזרים החוקיים, לא במשרות של ישראלים. מינואר 2012 ועד נובמבר 2013, החודש האחרון שלגביו יש נתונים, נוספו למגזר העסקי 47,510 משרות בלבד, 46.5% מתוכן הן של עובדים ישראלים ו־53.5% הן של עובדים זרים, בעיקר בתחומי החקלאות, הבניין, מסעדות אתניות וכדומה.

בעיה זו מחריפה כפליים כאשר רואים שעיקר המשרות החדשות במשק נוצרות בשירותים הציבוריים ולא במגזר העסקי. ב־2013 מספר המועסקים בשירותים הציבוריים גדל ב־4.3% בהשוואה לשנה שלפניה, בעוד במגזר העסקי המספר גדל ב־1.9% בלבד. פרופ' רפי מלניק, חבר הוועדה המוניטרית, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "מצב שבו עיקר התעסוקה מגיע מהשירותים הציבוריים לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן".

באופן דומה, השכר בשלושת החודשים ספטמבר־נובמבר של השנה שעברה אמנם עלה ב־0.1% ביחס לשלושת החודשים הקודמים, אבל כאשר מכניסים למשוואה גם את ההשפעה של מדד המחירים לצרכן מקבלים ירידה ריאלית של 0.4%. במילים אחרות, השכר עלה פחות מאשר סל הקניות בסופר.

גם במדינות המפותחות לא מעלים את הריבית מתקרבים לריבית האפסית במערב הכלכלות המפותחות נמצאות כרגע במצב בו הן כבר לא במשבר, אבל הן עדיין מלקקות את הפצעים שנגרמו להן מהמשבר הקודם. לכן מחד אין כל צורך בהורדה נוספת של הריבית כדי לתמרץ את הפעילות הכלכלית רן אברמסון לכתבה המלאה 

כמו כן, מאז המחצית השנייה של השנה שעברה, מספר המשרות שמעסיקים מחפשים לאייש נמצא במגמת ירידה. בינואר האחרון עמד הממוצע היומי על 60 אלף משרות פנויות, רובן של עובדים שפוטרו, התפטרו או יצאו לגמלאות, וחלקן הקטן משרות חדשות של עסקים שמתרחבים. לשם השוואה, ביוני האחרון עמד המספר על 68 אלף משרות. נתונים אלו מצביעים על בעיה חמורה בשוק התעסוקה, ובבנק ישראל מנסים להמריץ את המשק על ידי הורדת הריבית כדי ליצור משרות ולברוח מהאפשרות ששיעורי האבטלה יעלו בפתאומיות.

צעד מפתיע בדיוק כשנתוני המשק מראים שיפור

חמישה חודשים התאפק בנק ישראל ולא הפחית את הריבית, אף שמכלול הנתונים גם בתחום הפעילות הריאלית וגם בתחום האינפלציה תמכו במהלך כזה. לבסוף החליטו על הצעד דווקא כאשר רוב הנתונים מצביעים על התפתחויות בכיוון ההפוך: רק בשבוע שעבר דיווחה הלמ"ס על התאוששות גדולה ביצוא, שעבר מירידה בשיעור שנתי של 14.1% ברבעון השלישי של 2013 לעלייה מרשימה של 21.5% ברבעון הרביעי. בנק ישראל עצמו דיווח שלשום כי למרות הצמיחה המתונה שנרשמה לאחרונה, בשימושים השונים של הצמיחה נרשמה עלייה גבוהה יחסית. לכן, ההחלטה להוריד את הריבית מלבד הנתונים בשוק התעסוקה נולדה משער הדולר הנמוך ומהירידה שנרשמה במדד המחירים לצרכן לאחרונה (0.6%). החששות מהאטה בצמיחה והרצון לתמוך ביצואנים הכריעו לטובת הפחתת הריבית, למרות ההבטחות המוקדמות של הבנק. איתותים לקו מחשבה זה אפשר למצוא בדיעבד בפרסומים הקודמים של הבנק. חמישה ימים לפני החלטת הריבית לחודש ינואר פרסם בנק ישראל את סקירת ההתפתחויות הכלכליות ברבעונים השני והשלישי של 2013. את הסקירה פתחו מחבריה בתיאור חזות קודרת למדי למשק הישראלי: "הצמיחה במשק האטה במהלך שני הרבעונים הנסקרים. עם מיצויה של השפעת הגז הטבעי, ובעיקר על רקע החולשה המתמשכת של היצוא הישראלי, נרשמה ברבעון השלישי של השנה צמיחה אטית של 2.2%. הגידול המתון בתוצר הישראלי וחולשת היצוא הושפעו בין השאר מכך שהכלכלות המפותחות בעולם המשיכו להתאושש בקצב אטי מאוד, ובשווקים המתעוררים חלה האטה".

המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין: "לאוצר יש יותר ויותר השפעה על מחירי הדיור" צילום: אוראל כהן

חודש לפני כן פרסם בנק ישראל כי האינפלציה הצפויה במשק ל־12 החודשים הבאים ירדה ב־0.2%, לנקודת שפל חדשה של 1.6%. אינפלציה צפויה נמוכה מזו נרשמה במשק רק באפריל 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי. האינפלציה הצפויה, צריך לדעת, היא אחד המשתנים החשובים ביותר בשיקולי מדיניות הריבית של בנק ישראל, כי היא זו שמשפיעה למעשה על שיקולי ההשקעה של המגזר העסקי.

לקראת הגבלות חדשות בשוק המשכנתאות?

אלא שלפחות בתחום אחד ההחלטה של בנק ישראל שנויה במחלוקת, והוא ההשפעה על שוק הדיור. בסביבת ריבית נמוכה ובהיעדר אלטרנטיבות להשקעה, תוצר לוואי של הורדת ריבית הוא השקעה בתחום הדיור. קשה לנבא את ההשפעה המדויקת של הורדת הריבית על שוק המשכנתאות והדיור, אך כרגע ההערכה בבנקים היא כי ההורדה האחרונה לא תלבה בצורה דרמטית את היקף המשכנתאות שנוטל הציבור, ובכל מקרה מעריכים בשוק כי הורדת הריבית עשויה להיות מלווה בצעדים משלימים בתחום המשכנתאות שיצננו את השוק.

"הורדת הריבית של הבנק הנה צעד סביר. השאלה החשובה שצריכה להישאל כאן היא מידת אפקטיביות ההורדה, שכן ההורדות האחרונות לא יצרו אפקטים משמעותיים", אמר אתמול המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' צבי אקשטיין. לדבריו, "ייתכן שהבנק מבין שהאוצר לוקח חלק חשוב יותר בהורדת מחירי הדיור ושהוא אינו תלוי בריבית, ולכן מוריד אותה על אף החשש בשוק הדיור. עם זאת, הבנק היה צריך לשקול יותר ברצינות את צמצום החשיפה לריבית המשתנה, משליש ל־10% או אפילו 0% מסך המשכנתא", אומר אקשטיין. "בריבית נמוכה יש אפקט שלילי לחשיפה זו על שוק הדיור ושליש זה הרבה בריבית נמוכה כמו הנוכחית".

גיבוי לצעד של בנק ישראל הגיע אתמול גם מכיוונו של פרופ' אבי בן בסט לשעבר מנכ"ל משרד האוצר שאמר: "הורדת הריבית תגדיל את הצמיחה והתעסוקה. היא אמנם תגדיל את הביקוש לדיור אך הבעיה בשוק זה היא אינה צד הביקוש, אלא צד ההיצע. מינהל מקרקעי ישראל הוא החנות היחידה בישראל אשר אין על מדפיה מלאי בכדי לענות על הביקוש. כבר בתחילת הקדנציה הקודמת של ראש הממשלה הוא דיבר על הסרת החסמים בשוק הדיור, אך הממשלה אינה מצליחה לעשות זאת. בכדי למנוע את עליות מחירי הדיור על מנהל מקרקעי ישראל לדאוג למלאי כזה שיענה בצורה מספקת על הביקוש ויפיג את החששות מפני עלייה עתידית. אם צד ההיצע ידע לענות על הביקוש, הגידול בביקוש לדיור יהיה חיובי למשק".

במערכי המשכנתאות של הבנקים ציינו אתמול כי ההגבלות האחרונות של בנק ישראל היו אפקטיביות למדי ואיזנו מעט את השוק הרותח. בנק ישראל פרסם לאחרונה שתי הגבלות משמעותיות בשוק המשכנתאות: האחת קובעת שאוכלוסיית המשקיעים צריכה להעמיד הון של חצי מנכס הדירה לפני שתוכל ליטול משכנתא ואילו המגבלה השנייה קבעה כי היקף המשכנתא שנוטל הלווה לא יכול לעלות על חצי מהכנסה החודשית. בבנק ישראל ציינו כי החלטה שהתקבלה היתה לא קלה בכלל וכי שוק הדיור הוא גורם משמעותי בקבלת החלטות של הבנק אך סרבו להתייחס לאפשרות של מגבלות חדשות. בהודעת הריבית נכתב כי בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחר שוק המשכנתאות ובבנקים מוסיפים כי הבנק צפוי לבחון באופן צמוד מאוד את השינויים שחלו בעקבות ההורדה. לבנק ישראל יש עוד כדורים במחסנית ובשוק המשכנתאות סבורים כי אם הבנק ירגיש כי הלהבה חוזרת לגדול, הוא יוציא שוב הגבלות ותקנות שירסנו את השוק.

בהכנת הכתבה השתתפו: מיקי פלד, אמנון אטד, תומר ורון ועמרי מילמן