קנדל, נתניהו והטיעון המדעי
ב-2003 עמדו דמי הניהול הנוספים על 800 מיליון שקל. בדיון על שאלת הגבלתם מעורבת הרבה מאד פוליטיקה
יום שלישי. ועדת הכספים. כנסת ישראל. על הפרק: האם צריך להגביל את דמי הניהול הנוספים (המכונים דמי ניהול ישירים, אף שהם הכי עקיפים שיש) שמשלמים החוסכים לפנסיה. אלה שהם משלמים מעבר לדמי הניהול הרגילים.
ב־2013 עמדו דמי הניהול הנוספים על 800 מיליון שקל בקירוב. סכום רציני. זו הסיבה שבעלי העניין, כלומר תעשיות הפרייבט אקוויטי וההון סיכון וקרנות הפנסיה על לוביסטיהן, עובדים מאחורי הקלעים לטרפד את הצעת משרד האוצר — לשים תקרה להוצאות הנוספות שישלמו החוסכים, שתעמוד על 0.25% מסך הנכסים.
התעשייה לא אוהבת הגבלות. היא רוצה לעבוד בחופשיות. שיהיה עם מה לשלם למתווכים ולמנהלים שמתעשרים מניהול כספי ציבור. רק מי שצריך לשלם את החשבון של החגיגה הזו לא היה בדיון — החוסכים.
מי שניסה לייצג אותם היו חברי הכנסת שהשתתפו בדיון. בראשם ישב ראש הוועדה ניסן סלומינסקי, שקבע בתחילת הדיון כי הוא לא אוהב את הרעיון שהוא כחוסך ישמש ככספומט עבור חברות ניהול הפנסיה. ואז הגיע יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ונציגו של ראש הממשלה. עזבו אותו משיח רדוד על כספומטים. הוא פרופסור למימון. חברי הוועדה בכלל צריכים להודות לו שהוא בא להשמיע את דעתו.
קנדל מאמין שהגבלת ההשקעות האלטרנטיביות שבגינן גובים דמי ניהול נוספים היא טעות, אלא שהמדען לא הביא עדות לכך שהשקעה באותן קרנות פרייבט אקוויטי היא משתלמת. למעשה, לא מעט מחקרים מוכיחים בדיוק ההפך. זה לא שינה לקנדל את הטון הסמכותי לקראת הפאנץ': לדעתו, גופים שמנהלים כסף צריכים למצוא את מנהל הכספים הטוב ביותר — ולתת לו לנהל. כך עושים בכל העולם, ציין איש העולם הגדול.
אלא שמחקרים מוכיחים שלא ניתן למצוא מנהלים שמכים את המדדים לאורך זמן. מרבית המשקיעים לא מצליחים לאתר מנהלים כאלה כי פשוט אין כאלה. מי שהצליח בשנה אחת נכשל בזו שאחריה. מדעי.
במשחק הזה יש הרבה מאוד פוליטיקה. זהו אירוע נדיר שבו שר האוצר חתם כבר על התקנות, אך ראש הממשלה עוד לא נתן את ברכתו ומנסה לטרפד את ההחלטה באמצעות נציגו קנדל. זו פעם ראשונה שקנדל יוצא נגד החלטת הממשלה בוועדה. אולי כי זו הפעם הראשונה שמישהו מעז לגעת בקצפת של עולם הפיננסים.
הצעתו של משרד האוצר להגביל את דמי הניהול השנתיים ל־0.25% מרחיקת לכת במתירנות שלה, לא בקשיחות שלה. היא לא כוללת השקעות בנדל"ן, ואפילו לא את עמלת ההצלחה הגבוהה (20% מהרווחים) של הקרנות. היא אומרת לכולם: "חברים יקרים, יש לכם עוד שנתיים להוכיח שהעסק משתלם לי. אם תראו שהצלחתם, שאתם שווים את הכסף ששילם לכם החוסך, שהמגבלה רק מונעת מכם להשיג תשואות פנומנליות — נשב כאן בעוד שנתיים ונדון בזה שוב. אם לא, לפחות מנענו מהחוסכים דמי ניהול מיותרים למשך שנתיים".