הסוללה שנמסה: יתרונות המגנזיום מגיעים למכונית הפרטית

מכונית חשמלית של טויוטה. עובדים על סוללות מגנזיום לרכב מאז 2011 צילום: אי פי איי

מפתחי הטכנולוגיה עמדו בפני אתגר גדול: יצירת התקנים מחומרים שאינם מזיקים לגוף וגם מסוגלים להתמוסס בו בסוף מחזור חייהם מבלי לגרום נזק. מאז 2009 מפתח צוות חוקרים מאוניברסיטת אילינוי מעגלים אלקטרוניים המתמוססים בגוף. סוד ההצלחה של המרכיבים הללו נמצא בעובדה שהם מתבססים על מגנזיום כמוליך ועל פרוטאין משי כבסיס למערכת. שני החומרים מגיבים לרטיבות ומתמוססים בלחות, אבל החוקרים הצליחו לשלוט בתהליך בעזרת החדרת "שעון פנימי" ששולט בעיתוי ההתמוססות.

האתגר הבא בתור, והקשה יותר, היה מציאת מקור כוח להפעלת ההתקנים. אבל בשבוע שעבר צוות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' איתר את הפתרון - סוללה המתמוססת בגוף ועשויה מאנודות מגנזיום וחומרים מסיסים אחרים, שאינם גורמים נזק בריכוזים נמוכים. הפיתוח הזה חותם את רשימת הדרישות ליצירת אינספור מכשירים רפואיים חדשים, אבל ההשלכות שלו מרחיקות לכת מעבר למהפכה רפואית. כך למשל, בטיפול באסונות סביבתיים כמו דליפת נפט, אלפי מכשירים כאלה יוכלו להיות מוצנחים מהאוויר, לבצע פעולות טיהור במים המזוהמים ובסוף מחזור חייהם פשוט להתמוסס בים ללא נזק סביבתי. סוללות מהסוג החדש הזה אף פותחות את הדרך ליישומים גדולים יותר, כמו פיתוח סוללות לרכבים חשמליים בלי הנזק הסביבתי שמביאות עמן הסוללות הקיימות. בטויוטה עובדים מאז 2011 על סוללה מבוססת מגנזיום לרכב חשמלי. לא רק שסוללה כזו ידידותית יותר לסביבה, היא מסוגלת להכפיל את טווח הנסיעה של המכונית, וגם הייצור שלה זול בזכות המגנזיום הנפוץ והקל לכרייה. לטכנולוגיות המבטיחות הללו מצטרפות אחרות, מתקדמות אפילו יותר. אחת מהן היא סוללה מבוססת נייר ומים שפותחה במכון המדעי והטכנולוגי של פורטוגל: הסוללה נטענת ממים מלוחים, משאב בלתי מנוצל המצוי בשפע, ומסוגלת אף להיטען מלחות באוויר - במקומות שבהם רמת הלחות גבוהה מ־40%, הסוללה סופחת מים מהאוויר ומייצרת בעזרתם זרם חשמלי. נשמע כמו מוצר אידיאלי לתנאי הקיץ הישראלי, אבל עד שסוללות כאלו ייצאו לשוק יעבור לפחות עשור.