לשתות מהאגזוז

מים נקיים במהלך הנסיעה

הונדה היתה הראשונה בעולם לייצר רכב סדרתי כזה, והאמונה בעתיד המימן רק הלכה וגברה מאז. קפיצות הדרך שחלו בשוק המזערי הזה בשנים האחרונות הציבו את עלות הקמתה של תחנת תדלוק במימן כיום על מיליון דולר, לעומת 4 מיליון ב־2009. בקליפורניה צפויות להיפתח בשנתיים הקרובות 68 תחנות תדלוק כאלה. זה טוב להונדה וגם לחברות אחרות ששוקלות להיכנס לשוק, כמו GM, שמשתעשעת בחשאיות בצי של רכבי Chevrolet Equinoxes המונעים בטכנולוגיית מימן. היתרון של מכוניות כאלה הוא שתהליך התדלוק שלהן דומה מאוד לתדלוק רגיל, נמשך אותו פרק זמן וגם מספיק למרחקי נסיעה דומים. וכמובן, יש לנו שפע עצום של מימן. אלא שהוא אוהב להתחבר בריאקציה כימית עם כמעט כל יסוד אחר, וכדי להפריד אותו צריך אנרגיה - תהליכי ההפרדה והפקת הגז השתפרו פלאים בעשור האחרון, ויש שטוענים שהם כבר בעלי היגיון כלכלי. הדיל הקליפורני של הונדה, למשל, כולל ב־600 דולר לא רק ביטוח, אלא גם את דלק המימן. 

ויש עוד דבר שהשוק המתעורר הזה מתגאה בו, ובצדק. תוצר הלוואי של הנסיעה הוא מים: טפטוף בלתי נדלה של H2O טהור. בהונדה, בשיתוף הסניף האוסטרלי של סוכנות המיתוג ליאו ברנט, העלו רעיון מפתיע בהקשר הזה - אם מהאגזוז יוצאים מים נקיים וראויים לשתייה, למה לא לשווק אותם בבקבוקים? זה בדיוק מה שמתרחש עכשיו באוסטרליה. ברשת בתי הקולנוע פאלאס סינמה ברחבי היבשת ניתן כיום לרכוש בקבוק מים ממותג בשם H2O (H כמו הונדה), מים שמקורם באגזוז. אוסטרליה קלטה בשנתיים האחרונות כ־60 רכבי קלאריטי, והרכבים האלה, כך מקווים בהונדה, יספקו ללקוחות בהדרגה גם מים שירוו את צימאונם בחום האוסטרלי היוקד.