עובדים יועסקו עד 12 שעות ביום, שעה נוספת תזכה ב־133%

אחרי שנתיים נראה שהניסיון של משרד הכלכלה לשנות את אופן החישוב והתגמול על שעות נוספות קורם עור וגידים. מתווה ראשוני של הצעת המשרד לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה, שהגיע לידי "כלכליסט", כולל סעיפים שישנו ללא היכר את אופן העבודה של חלק גדול מהשכירים במשק.

על פי המתווה המוצע, החישוב של השעות הנוספות ייעשה בצורה חודשית ולא יומית. כך, לדוגמה, אם משרה מלאה ללא שעות נוספות מסתכמת כיום ב־186 שעות עבודה בחודש, המעסיק יהיה מחויב לשלם שעות נוספות רק לאחר השעה ה־187.

כיום החישוב נעשה ברמה היומית וכך המעסיק צריך לשלם תגמול שעות נוספות על כל שעה לאחר השעה השמינית או התשיעית.

משרד הכלכלה השאיר אפשרות של חישוב השעות הנוספות ברמה השבועית של 43 שעות עבודה בשבוע ולא החודשית, אך בין אם יוחלט כך או אחרת, המשמעות היא כי עובד יוכל להישאר בעבודה 12 שעות ביום אחד וארבע שעות ביום שלמחרת, מכיוון שבממוצע הוא עבד שמונה שעות ביומיים האלה והמעסיק לא בהכרח ישלם לו שעות נוספות עבור זמנו.

הדבר אמור לאפשר גם גמישות למעסיק וגם גמישות לעובד שירצה ביום מסוים לצאת מוקדם יותר כדי לקחת את הילד מהפעוטון ולהשלים את העבודה ביום שלמחרת.

כך גם ישתנה החישוב של התגמול לשעות נוספות משווי של 125% (לשעתיים הנוספות הראשונות) עד 150% משעת עבודה רגילה כיום, בהתאם למספר השעות הנוספות ביום, ל־133%.

לא יהיה שינוי במקסימום החודשי של שעות העבודה המותרות, שהנו 244 שעות, כולל שעות העבודה הרגילות. כמו כן, תיאסר עבודה של 12 שעות ביום ליותר משלושה ימים ברציפות.

עובדים המוגדרים כחלשים יוחרגו מן המהלך

ההמלצות נכתבו על ידי צוות של משרד הכלכלה בראשות המשנה למנכ"ל המשרד מיכל צוק והיועץ המשפטי עו"ד מיכאל אטלן.

הצוות אמור להגיש את המסקנות הסופיות בעוד כשלושה חודשים. הוא הוקם אמנם על ידי שר הכלכלה נפתלי בנט בשנה שעברה, אולם הוא למעשה המשכו של צוות אחר שהקים וביטל שר הכלכלה הקודם שלום שמחון.

בתקופתו של שמחון מי שיזמו את הבקשה לשינוי הם המעסיקים הגדולים של חברות ההייטק במשק, שלדבריהם החברות בענף עובדות לא פעם לפי פרויקטים המכתיבים עומס זמני.

עם זאת, ההמלצות אינן עושות הבחנה ענפית אלא רק הבחנה בשכר.

אבי ניסנקורן צילום: אוראל כהן

מהאפשרות של העסקה גמישה יוחרגו עובדים המשתכרים לפי שעה, כמו עובדי שמירה וניקיון ועובדים אחרים שברוב המקרים משתכרים שכר נמוך.

כמו כן, יוחרגו גם עובדים המשתכרים מתחת לרף מסוים, שכרגע נראה שיעמוד על פעם וחצי עד פעמיים משכר המינימום שכיום הנו 4,300 שקל ברוטו בחודש. ההנחה היא שעובדים שמשתכרים מתחת לרף הזה הנם עובדים חלשים יותר מול המעסיק שספק אם יוכלו לסרב לבקשתו לעבוד בשעות גמישות.

ההמלצות של הצוות צפויות לשנות גם את מתווה העבודה במשמרות לילה בתעשייה כך שתותר עבודת לילה לשבועיים מתוך ארבעה שבועות במקום שבוע אחד מתוך שלושה שבועות.

כרגע אין התייחסות לאופן העסקה גלובלי

המלצות הצוות, לפחות בשלב זה, לא מתייחסות לאפשרות של העסקה בשעות נוספות גלובליות, שבהן המעסיק מגדיר סכום מסוים של גמול שעות נוספות הניתן ללא דיווח חודשי על מספר השעות הנוספות של העובד בפועל.

בתי הדין לעבודה נתנו הכשר לשעות נוספות גלובליות, אך אמרו שיש לבצע פעם בשנה חישוב כדי לראות שיש התאמה בין התשלום לשעות בפועל.

סביר להניח כי מעט מעסיקים מבצעים חישוב שכזה. השאלה היא האם השינוי שמציע עכשיו משרד הכלכלה יביא גם להקטנת התמריץ של מעסיקים להעסקה באמצעות שעות גלובליות, שלעתים קרובות יכולה לפגוע בעובד.

ההצעה מעלה גם חשש ממשי שבפועל מעסיקים יכפו העסקה בשעות גמישות על עובדים שלא מעוניינים בכך.

צוק אמרה ל"כלכליסט" כי "אנחנו מנסים לאפשר יתר גמישות בהסדרי ההעסקה במשק, דבר שעולה כצורך ממעסיקים רבים, וזאת תוך איזון והמשך ההגנה על זכויות העובדים, בפרט אלה בשכר נמוך”.

לדבריה, “הפצנו את המתווה למגוון גופים - ארגוני עובדים, מעסיקים ומגזר שלישי כדי שיביעו את עמדתם לגביו ובהתאם נגבש את ההמלצות הסופיות של הצוות".

שני מכשולים בדרך לאישור: ההסתדרות וחיים כץ

בניגוד לצוות של השר לשעבר שמחון, בצוות הנוכחי לא נמצאים נציגי ההסתדרות וארגוני המעסיקים.

בעבר התנגד יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אבי ניסנקורן באופן חריף להגמשת שעות התעסוקה ואף ביקש וקיבל זכות וטו על החלטות הצוות בתקופתו של שמחון. גם עתה ההסתדרות לא צפויה לתמוך בהצעה, אם כי כוחה מול משרד הכלכלה כיום חלש מבעבר.

עם זאת, המכשלה האמיתית שיצטרך בנט לעבור היא יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ חיים כץ, המשמש גם כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, שגם הוא הביע בעבר את התנגדותו לרעיון הגמשת שעות התעסוקה.

תמיכה מסוימת במהלך משמיע עו"ד ערן גולן, יו"ר הפורום לדיני עבודה בלשכת עורכי הדין, שתגבש השבוע את עמדתה בנושא.

גולן, המייצג בעיקר עובדים, אמר ל"כלכליסט" כי "צריך להכניס שינוי בחוק שאינו מותאם למציאות ושבפועל התפתחו הסדרים עוקפים לו שקיבלו גושפנקה מבית הדין לעבודה”. לדבריו, |”החוק כיום לא מותאם למציאות ומאוד מסורבל, הן למעסיקים והן לעובדים. הסרבול והקושי הקיימים עלולים גם להביא למצב שבו המעסיק לא יסכים להסדר של שעות גמישות אשר הורים רבים מעוניינים בו. בכל מקרה יש לבחון כיצד ההצעה החדשה אינה הופכת למתכון לעבודה מהבוקר עד הלילה".