חיים כץ ינסה לטרפד את יוזמת השעות הנוספות של בנט

היוזמה של שר הכלכלה נפתלי בנט לשעות עבודה גמישות, שעליה פורסם אתמול לראשונה ב"כלכליסט", כבר נתקלת במכשול ראשון בדמות ועדת העבודה של הכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ מתנגד לניסיון לשנות את חישוב שעות העבודה מחישוב יומי לחודשי או שבועי: "הוועדה לא תיתן יד לעושק העובדים ולפגיעה לא מידתית בהם". לשיטתו, אם היוזמה תעבור המעסיקים "ישחקו בשעות העבודה והמנוחה של העובדים".

נפתלי בנט צילום: אוראל כהן

מכשול נוסף הוא ההסתדרות כאשר היו"ר היוצא, עופר עיני, אמר כי "אין לי ספק שאבי ניסנקורן יידע לפרק את מטען הצד הזה. ההחלטה הזו הולכת להוריד כסף מהשוטף של העובדים".

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, תומך ביוזמה שהאיגוד דוחף לה: "צריך לקבוע שאת 186 השעות הרגילות שמותר לעבוד בחודש, ללא שעות נוספות, יהיה אפשר לעבוד בצורה גמישה, כך שאם עובד רוצה להיעדר שעתיים ביום מסוים אני לא איאלץ לרשום לו את זה, והוא יוכל להשלים אותן ביום אחר". לדברי וקס, השינוי לא יגרום להורדה בשכר העובד כי העובדים יעבדו את אותו מספר שעות.

לצד התגובות הראשונות ליוזמה החדשה, "כלכליסט" מציג תשובות לשאלות העיקריות שהיא עשויה לעורר.

איך השינוי שמציע משרד הכלכלה ישנה את השכר?

על פניו, השינוי החדש לא אמור לשנות את שכר העובדים או את שעות העבודה שלהם. מי שהיום מועסק במספר מסוים של שעות נוספות בחודש אמור, לפחות על הנייר, להיות מועסק באותו מספר שעות נוספות, אם השינוי ייכנס לתוקף.

אז למה בכלל צריך שינוי כזה, ומי מעוניין בו?

מי שיזמו את הדרישה לשינוי הם ראשי חברות ההייטק, כי לדבריהם דרושה העסקה גמישה לפי צורכי העסק. לדוגמה, יום עבודה קצר יותר ביום ראשון - כשהלקוחות באירופה ובצפון אמריקה נמצאים בחופש. הטענה מאחורי הדרישה שלהם היא כי כך תגדל התפוקה של העובד ושל החברה כולה.

מה לגבי מי שמקבל שכר גלובלי?

הסידור של תשלום גלובלי, ללא קשר למספר שעות העבודה הנוספות בפועל, הומצא על ידי מעסיקים כדי להתחמק מהצורך לחשב שעות נוספות מדי יום. ההנחה היא כי הסידור החדש של שעות גמישות יקטין את התמריץ של מעסיקים להעסיק עובדים בהסדר גלובלי כי הוא צפוי להקל על חישוב השעות.