ביהמ"ש מבקר את משרד החקלאות: "מונע מהציבור לבחון את הפיקוח על תנובה"
בעקבות עתירה מינהלית: שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, יהודית שיצר, הורתה לחשוף נתונים נוספים מדו"ח על רווחיות מוצרי תנובה. השופטת ביקשה לקבל לעיונה כל נתון שתנובה תסרב לפרסם, על מנת לבחון האם הוא באמת פוגע בסודותיה המסחריים
"עצם סירוב משרד החקלאות לחשוף בפני הציבור את הנתונים, מונע מהציבור לבחון ולבקר כיצד מתבצע הפיקוח של המשרד על תנובה". כך קבעה היום שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, יהודית שיצר, במסגרת החלטתה בעתירה מינהלית לחשוף את ממצאי בדיקת הרווחיות של כל מוצרי תנובה שערך משרד החקלאות, ועל בסיסה הוחלט להכניס לפיקוח מחירים רק חלק ממוצריה.
- החלב המועשר יימכר במחיר מפוקח מחודש אוגוסט
- מכירות תנובה ואסם נחתכו מתחילת השנה
- מבחן בתחרות ענפית: האם הבג"ץ של תנובה ישנה את חוק הריכוזיות?
השופטת שיצר הורתה למשרד החקלאות ולתנובה להציג את כל החומר מהדו"ח שהם מוכנים לחשוף, ולהעביר לעיונה את כל החומר שלא יגלו על מנת שתחליט אם יש בו פגיעה בסודותיה המסחריים של תנובה, כפי שטוען מונופול מוצרי החלב.
אריק שור מנכ"ל תנובה צילום: עמית שעל שורשי העתירה נעוצים באוגוסט 2013. אז פרסם המפקח על המחירים במשרד החקלאות, אורי צוק בר, המלצה להכניס לפיקוח מחירים את מוצרי הגבינה לבנה 5% והשמנת מתוקה 38% של תנובה, ולהפחית את מחירם בשיעור ניכר. בהודעה הרשמית שפרסם המשרד נכתב כי: "ההמלצות גובשו לאחר ביצוע בדיקת רווחיות של תשלובת החלב של תנובה שערך משרד החקלאות באמצעות רואה חשבון חיצוני, ולאחר קבלת נתונים נוספים מהמחלבות. ההחלטה כפופה לשימוע ציבורי".
עוד נכתב בהודעה כי "בבדיקת הרווחיות נמצא כי בגבינה לבנה ובשמנת מתוקה מדובר בשוק ריכוזי ביותר. נמצא כי במוצרים גבינה לבנה 5% ושמנת מתוקה 38% קיימת רווחיות חריגה". לגבי מחיר הקוטג' למשל נכתב בהודעה כי: "נמצא כי שוק הקוטג' ריכוזי גם כן, אך כבר אינו ברווחיות בלתי סבירה כפי שהיה בעבר".
על רקע מסקנות משרד החקלאות לגבי הקוטג', פנה אליו עו"ד אופיר נאור, שהגיש תביעה ייצוגית נגד תנובה על ניצול כוח מונופוליסטי כדי להעלות את מחיר הקוטג', וביקש לקבל את דו"ח הרווחיות של תנובה על פי חוק חופש המידע.
"יש צורך בשקיפות שתחשוף את הפיקוח"
הממונה על חופש המידע במשרד החקלאות, אילן ישראל, דחה את הבקשה משלושה טעמים. "הנתונים הועברו למפקח על המחירים במסגרת עבודתו", כתב ישראל, "מתוך הסכמה והבנה כי ייעשה בהם שימוש רק לצורך מילוי תפקידו, ולא יועברו לכל גורם אחר". עוד טען ישראל כי: "החוק קובע כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו". בנוסף טען ישראל כי: "רשות אינה חייבת למסור מידע שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע". לאור הסירוב הגיש התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד שחר בן-מאיר ודודו דנינו, עתירה מינהלית לחשוף את הדו"ח.
"הציבור נקרא על ידי משרד החקלאות להעיר את הערותיו לטיוטת ההמלצות שפרסם, ובכך להיות שותף לפיקוח על המחירים של תנובה", כתבה השופטת שיצר בהחלטתה. "אכן יש צורך לברך על הכוונה לשיתוף הציבור אשר יכול לעזור לשפר את פעולת הרשות ולשדרג אותה, אך לשם כך יש צורך בשקיפות שתחשוף גם את מהות פעולות הפיקוח של הרשות על מוצרי תנובה. הלכה למעשה, זאת אינה יכולה להתבצע מבלי שנמצאים בידי הציבור הנתונים הרלוונטיים".
את משרד החקלאות ייצגה עו"ד כרמית בן אליעזר מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). את תנובה ייצגו עורכות הדין טל אייל בוגר וקרן כהן ממשרד פישר, בכר, חן, וול אוריון ושות'.
מתנובה נמסר: "החלטתו של בית המשפט מקבלת למעשה את עמדתה של תנובה לפיה רק החומר שהמשיבות סבורות שניתן לגלות יגולה לעותר, ואילו לגבי שאר חלקי הדו"ח שלגביהם נטען על ידי תנובה שהינם סוד מסחרי, יתקיים דיון במעמד צד אחד בו תסביר תנובה לבית המשפט מדוע מדובר בסוד מסחרי שלה; ורק לאחר הדיון במעמד צד אחד יחליט בית המשפט האם יש לגלות חלקים נוספים מתוך הדו"ח או לא".
