צניחה של 10.5% ביצוא הסחורות בחודשים מרץ - מאי

בשלושת החודשים מרץ-מאי ירד יצוא הסחורות, ללא יהלומים, בשיעור שנתי של 10.5%, בהמשך לירידה מתונה של 0.4% שנרשמה בו בשלושת החודשים הקודמים. היצוא התעשייתי ללא יהלומים ירד בתקופה הנסקרת בשיעור שנתי של 9%. יצוא תעשיות ההייטק, המהווה כ- 44% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים, ירד ב- 9.6% בחישוב שנתי, ויצוא ענף ייצור רכיבים ולוחות אלקטרוניים צנח ב- 17.1%. כך מתברר מנתוני המגמה של סחר החוץ הישראלי שמפרסמת היום (ה') הלמ"ס.

פריקת סחורות בנמל צילום: בלומברג

נתונים לא מעודדים אלה על היצוא הישראלי בחודשים האחרונים מחזקים את ההערכה שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל תחליט בסוף החודש להפחית את הריבית לחודש יולי ב- 0.25%, בחזרה לנקודת השפל של 0.5% שבה היא הייתה בשנת 2009, בעיצומו של המשבר הגלובלי. ריבית נמוכה יותר הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, ובדרך זו היא גורמת להחלשתו מול המטבעות החשובים בעולם. שקל חלש יותר גורם לסחורות היצוא הישראליות להיות זולות יותר בחו"ל, ובדרך זו הוא עשוי לתרום להגדלת היצוא.

מנתוני הלמ"ס מתברר עוד כי יבוא הסחורות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, ירד בתקופה הנסקרת בשיעור שנתי של 3.1%, בהמשך לירידה קלה של 0.1% בשלושת החודשים הקודמים. יבוא חומרי הגלם, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, נותר יציב בתקופה הנסקרת, ואילו יבוא מוצרי הצריכה עלה בשיעור שנתי של 4.8%.

כתוצאה ממכלול שינויים זה, הסתכם הגירעון המסחרי של ישראל (הפער בין כלל יבוא ויצוא הסחורות) בחמשת החודשים הראשונים של השנה בכ- 3.5 מיליארד שקל בממוצע לחודש, המשקפים גירעון שנתי של כ- 41.9 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון מסחרי של כ- 51.3 מיליארד שקל שנרשם בשנת 2013, ושל 70.4 מיליארד שקל בשנת 2012.