"הצד השני כל הזמן בודק אותנו, אבל כיפת ברזל השתפרה מאוד"

מערכת כיפת ברזל שוב מסתמנת כגיבורת השעה במתקפה על ישראל: מאות טילים נורו בימים האחרונים, מתוכם כ־50 עמדו לפגוע באזורים מיושבים. עד כה, רק שישה חמקו אך לא גרמו לנזק רב. מדובר בשיעור הצלחה של כ־90%.

יירוט של כיפת ברזל צילום: גיל נחושתן

פיתוח כיפת ברזל החל בסוף 2007 על ידי רפאל, ששימשה קבלן ראשי לפרויקט. היירוט הראשון של המערכת התבצע באפריל 2011. רפאל אחראית כמעט לכל הרכיבים במערכת: טילי היירוט (טמי"ר), המשגרים, התקשורת והשו"ב (שליטה ובקרה, באמצעות החברה־הבת אמפרסט). "שברנו שיא עולמי לזמן פיתוח של מערכת". אומר פיני יונגמן, ראש מינהלת מערכות הגנה מטילים ברפאל. "פיתוח מערכת כזו בעולם לוקח בין 10 ל־15 שנים, אנחנו עשינו את זה בפחות משלוש".

אך ה"עיניים" של המערכת הוא המכ"ם המשוכלל של חברת אלתא מבית התעשייה האווירית: מפעל אלתא ממוקם באשדוד, שנמצאת בקו האש - כך שאיש לא צריך לשכנע את עובדי המפעל בחשיבות ובנחיצות עבודתם. הם עובדים תחת אש, ובזמן אזעקה יש להם 40 שניות להגיע למרחבים המוגנים. בנוסף, עובדי החברה נמצאים גם בשטח עם המערכות עצמן - תומכים בצבא בכל מה שקשור לתחזוקה שלהן ועוזרים לפתור בעיות ותקלות שעלולות לצוץ.

מערכת כיפת ברזל צילום: רויטרס

ברפאל ובאלתא עובדים כל הזמן לשיפור היכולות של המערכת. "זה לא סוד שהצד השני כל הזמן בודק אותנו. ישראל השתפרה לא רק בכמות המערכות, אלא גם באיכות: המערכת השתפרה מאוד - אנחנו כל הזמן בפיתוח", אומר אייל מאלתא (השם המלא שמור במערכת).

אחת הביקורות שהועלו כגד המערכת היא עלות טילי היירוט. פרסומים בתקשורת אמדו עלות של בין אלפי דולרים ל־100 אלף דולר לטיל. ברפאל טוענים כי המספרים לא נכונים, וכי בכל מקרה יש לשקלל בתוך העלות גם את הנזק לחיי אדם. ברפאל ביקשו עוד להדגיש כי על אף ביצועים חסרי תקדים של המערכת, לא מדובר במערכת הרמטית. "אנחנו לא מתיימרים לכך, וזה משהו שהציבור חייב להבין. אין מענה מושלם אבל יש מענה אפקטיבי. הטוב ביותר שיש בעולם".