תושבי גבעת עמל ביקשו להיכנס למקלט במגדלי היוקרה - וסורבו

השבוע הם מצאו עצמם נאבקים על ביטחונם. כמעט עשור מנהלים אנשי השכונה מאבק מול העירייה ופיקוד העורף בדרישה לבנות מקלט ציבורי בשכונה. ואם לא די בהתמודדות עם הרשויות, השבוע הם מצאו עצמם מתמודדים עם דיירי מגדלי היוקרה הסמוכים, שלא אפשרו להם להיכנס ולהסתתר במרחב מוגן בעת הישמע האזעקות.

גם הישמע האזעקה ביום שלישי השבוע אסף רונן ג'אן (42), תושב השכונה, את בתו התינוקת בת החצי שנה, ופתח בריצה לעבר המגדלים הסמוכים. לתדהמתו הוא מצא עצמו מול דלתות נעולות. "באזעקות של הימים האחרונים פשוט אין לנו לאן ללכת. הבניינים הסמוכים סגרו את השערים בלילה ואנחנו חשופים לגמרי. רצתי באזעקות עם הבת שלי ועם בתו של אחי. רצנו עם העגלות ופשוט לא היה איפה להתחבא.

"כשהגענו למגדלים השומר התנגד להכניס אותנו, אז נאלצנו להסתתר מתחת לעמודים מחוץ לבניין. כשביקשנו מפתח מהשומר, הוועד התנגד. הם כנראה פוחדים מגניבות ומבלגן. זה מתסכל נורא חוסר האונים הזה שאין לך לאן לברוח. אנחנו לא במטווח כאן. מישהו צריך לאפשר לנו להסתתר".

הלובי במגדלי Yoo. אין כניסה לכולם צילום: עמית שעל

גם חנה דורני, תושבת השכונה זה 30 שנה, נתקלה בדלתות סגורות כשניסתה להסתתר במגדלי היוקרה הסמוכים עם הישמע האזעקה.

"במבצע עמוד ענן הדלתות במגדלים תמיד היו פתוחות. עכשיו כבר לא הסכימו שניכנס", סיפרה השבוע. "כשנשמעה האזעקה רצתי מהבית לאחד המגדלים, אך השומרים לא נתנו לי להיכנס אפילו שזו שעת חירום. הסתתרתי בחוץ עם הכלב שלי מאחורי העצים. באזעקה השנייה כבר נשארתי בבית עם הכלב. לא רציתי להתבזות.

"אני אלמנה וגרה לבד עם הכלב שלי. הבן שלי משרת בקבע והוא בגבול עזה עכשיו. יש לנו הרבה כעס על כל מה שאנחנו עוברים כאן. כל העניין הפך לשתי מלחמות. הדיירים במגדלים סוגרים בכוונה כדי שלא ניכנס. זאת לא אשמת השומרים, הדיירים שם אנטיפטים ואטומים. הם לא רואים אותנו ממטר ושמחים שמעיפים אותנו משם. יש לנו ילדים נכים בכיסאות גלגלים ואנשים מבוגרים, ואתם לא חושבים עלינו? אם יבואו אלינו וידפקו אצלנו בדלת אנחנו נכניס אחרים. שיחשבו קצת על האנשים המסכנים שיושבים בבתים בלי מיגון".

"זו הפכה למלחמה בשתי חזיתות", מסבירה ברוריה בן דוד, תושבת השכונה ואם לשלושה. "אנחנו לא מתמודדים פה רק מול החמאס אלא גם מול העירייה ומול תושבים מהסביבה שמונעים מאיתנו מיגון בשעת חירום. אין לנו מקלטים או חדרים מוגנים בתוך הבתים.

"בעיריית תל אביב ובפיקוד העורף אמרו לנו 'רוצו לבית הספר בבלי', שנמצא במרחק 15 דקות הליכה מכאן. אנחנו בחרדות כי אין לנו לאן ללכת. השבוע באזעקות חלק מהתושבים ניסו לרוץ למגדלים וסגרו עליהם את הדלתות ולא נתנו להם להיכנס. אין פה דאגה או חמלה לאף אחד. אנחנו 600 תושבים, 130 משפחות, ובלי מקלט אחד אפילו".

יוסי כהן, תושב השכונה ופעיל חברתי, לוקח חלק במלחמת ההתשה של התושבים ברשויות. "זו מלחמה גדולה שנמשכת כבר עשר שנים מול פיקוד העורף, העירייה והמהנדסים", הוא מתאר. "כל אחד מפנה לשני ושום דבר לא עוזר. בעירייה לא נותנים לנו אישורים לבנות מקלטים בעצמנו והם באים אלינו עם צווי הריסה, ככה שאין לנו לאן ללכת ולאן לרוץ.

"יש בינינו אנשים מבוגרים בני 60 ו־70 ומשפחות עם ילדים שאין להם איך להגיע לבית הספר בבלי, וכל מה שנותר זה רק להתפלל. בהודעות ווטסאפ מהימים האחרונים חלק מהתושבים עדכנו שהם ניסו להיכנס למגדלי Yoo אבל גירשו אותם. יש שם שומרים שלא נותנים להיכנס ואומרים לך 'תעמוד בחוץ'".

גורם בחברת הניהול במגדלי Yoo אמר: "כנראה מדובר באי הבנה. קיבלנו תדרוך והוראה לאפשר לכולם להיכנס".