סמים, ארגוני צדקה ותרופות מזויפות: 5 שיטות שגיבש חמאס לגיוס כספים

בחודש פברואר האחרון גזר בית המשפט המחוזי בירושלים שבע שנות מאסר על כפאח סרחאן, פעיל מהדרג הארגוני הבכיר של ארגון חמאס בירושלים, באשמת פעילות בארגון טרור וביצוע פעולה ברכוש למטרות טרור. לסרחאן, תושב מזרח ירושלים שכיהן כחבר המועצה המייעצת של הארגון, היה תפקיד מפתח בתא שפעל בשלהי 2010, והוא היה ממונה על גיוס הכספים למימון פעיליות של הארגון בירושלים, ביניהן ביקור משפחות שהידים ואסירים ביטחוניים, רכישת מבנה להקמת בית ספר בשכונת א־טור במטרה למנוע מיהודים לרכוש את המבנה ותמיכה במוסדות חינוך ומשפחות נזקקות.

חמאס מוכרז כארגון טרור כמעט בכל מקום בעולם. לכן לא ניתן להעביר לו כספים באמצעים חוקיים ולגיטימיים כמו העברות בנקאיות ועסקאות מט"ח. בעקבות כך עם הזמן התפתחו שיטות שונות ועקיפות להעברת הכספים מתאי הארגון ברחבי העולם לעזה. על פי גזר הדין, סרחאן איתר בקרב מכריו סוחרים שהסכימו להבריח על גופם 500 אלף דינר (כ־2.4 מיליון שקל) מירדן לירושלים מבלי לעורר חשד ולמשוך את תשומת לב הרשויות. הכסף שימש למימון הפעילות האסורה על פי חוק.

עובדי מדינה פלסטינים מתגודדים מחוץ לסניף בנק בעזה בחודש שעבר. הכספים לא מועברים לממשלת חמאס צילום: אי פי איי

ההעברה הראשונית לגיטימית

הברחת הכספים על גופם של סוחרים היא דוגמה פשוטה יחסית לשיטות שפיתחה הנהגת חמאס בחו"ל כדי להעביר כספים לארגון בעזה, ביהודה ושומרון ובתחומי ישראל על רקע סירובם של הבנקים בישראל לבצע העברות כספים לעזה או מעזה מחשש שהם ישמשו גורמי טרור. על פי הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בראשות עו"ד פול לנדס, לשנת 2013, שפורסם לפני כחודש וחצי, השיטות של חמאס השתכללו מאוד מאז 2010.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא גוף מודיעיני שמעבד, מצליב וקושר בכל שנה דיווחים על מאות אלפי פעולות פיננסיות בשטחי ישראל המגיעים מרשות המסים, מהבנקים, מחברות כרטיסי האשראי, מחברות הביטוח, מסוכנויות המרת מטבע ומהדואר. היא מעבירה את המידע לרשויות חקירה כגון המשטרה והשב"כ כדי שיסכלו פעילות הלבנת הון וטרור. בשנת 2013, למשל, כ־17% מהמקרים שהעבירה הרשות לגורמי החקירה העלו חשד לפעילות של מימון טרור.

הבעיה העיקרית בקישור הכספים לפעילות טרור היא שהמקור שלהם מוצג לרוב כלגיטימי. חמאס, כמו כל סניפי האחים המוסלמים, מקיים מערכת גדולה של מוסדות צדקה, בתי יתומים, מטבחים לנזקקים וכדומה. צדקה היא אחד מחמשת עמודי האסלאם, ומיליונים מבני הדת מעבירים 10% מחסכונותיהם לתרומה בכל שנה. הבעיה היא שחלק מהכספים הללו מוקצים למימון טרור מבלי שהתורמים יודעים על כך. שיטה נוספת שהרשות איתרה בשנים האחרונות היא מימון טרור באמצעות מסחר בינלאומי. על פי מחקר של גיל ברקת, המכהן כראש אגף מחקר, הערכה ומידע ברשות, גורמי טרור ניצלו ומנצלים בעלי עסקים וסוחרים שונים להעברות כספים בלתי חוקיות לרצועת עזה בדרכים עוקפות.

השיטה, שנחשפה במהלך 2008 במסגרת פעילות מודיעינית והובילה לכתב אישום נגד שתי חברות ישראליות שעסקו ביבוא ושיווק מוצרי מזון ועמילות מכס (שינטרקו ומעיין), עובדת באופן הבא: הנהלת חמאס בחו"ל רוכשת או מקבלת מוצרים שונים, לרוב מוצרי מזון בסיסיים, במחירים נמוכים מאוד או בחינם. היא מתקשרת באמצעות אנשי קש עם חברה פרטית כדי שתייבא את המוצרים לנמלי ישראל ותשנע אותם אל שטחי הרשות בעזה או ביהודה ושומרון. החברה מעבירה את הסחורה למפיץ, שהוא בעצם איש קש של ארגון הטרור, איש הקש מוכר את הסחורה במחירי שוק ברצועה, אך משום שהיא נרכשה בזול בחו"ל או נתקבלה בחינם נוצרים רווחים, ואלה זורמים בהמשך לכיסם של פעילי הטרור.

עוד מקור לכספים לרצועת עזה ישראל מחזירה מסים לרשות הפלסטינית ישראל ממשיכה להעביר את כספי המסים שנגבו מסוחרים פלסטינים בחזרה לממשלה הפלסטינית, אף שמ-2006 השלטון בעזה מוחזק בידי חמאס תומר ורון ודני רובינשטיין לכתבה המלאה 

עוד דפוס שזוהה במחקר של הרשות הוא שימוש בחשבונות של שגרירויות וקונסוליות. על פי דיווחים פיננסיים שקיבלה הרשות, מ־2006 בוצעו העברות רבות מחשבונה של שגרירות מדינה A (הדו"ח לא חושף את שמה) לגורמים שונים ברשות הפלסטינית, כולל ברצועת עזה, ובהם ארגונים ערביים. מניתוח הפעילות בחשבון השגרירות עולה חריגה מפרופיל סביר להתנהלות חשבונה — הן בהיקפי הפעילות והן במאפייניה. הבדיקה מעידה כי אחד ממוטבי ההעברה היה גורם החשוד בסיוע להעברת כספי טרור לחמאס. ברשות לא חשדו שהשגרירות עשתה זאת בידיעה שהיא מממנת טרור, אלא שהדבר נעשה במסגרת תשלומים שנראו לה לגיטימיים.

במקרה אחר התקבלו דיווחים על חשבונותיה של נציגות דיפלומטית של מדינה B. על פיהם, עיקר פעילותה בחשבון כללה משיכות מזומנים בהיקפים גבוהים מאוד. מורשי החתימה הסבירו לבנק כי המשיכות נובעות ממיקומה של הנציגות במזרח ירושלים, וכי באזור זה מקובל תשלום במזומן לעובדי הנציגות, למועסקים המקומיים ולספקים. אלא שמבדיקה שנעשתה עולה כי הסכומים שנמשכו במזומן אינם סבירים וחלקם הגיעו לתושבי הרשות הפלסטינית. כך התעורר החשד שחלק מהכספים שנמשכו שימשו בסופו של דבר גם פעילי טרור.

המימון מגיע גם מישראלים

הדפוסים שסוקרת הרשות אותרו בבחינת פעולות כספיות שמדווחות לפי חוק. עם זאת, הכוח העולה למימון פעולות טרור, כפי שמסתמן מהדו"ח השנתי של הרשות לשנת 2013, הוא חדירה לתחומי פשע כמו סחר בסמים, ייצור תרופות מזויפות וסחר בהן - פעילות שאיש אינו מדווח עליה מן הסתם והיקפיה אינם ידועים.

על פי גורמים ברשויות האכיפה, המשוואה פשוטה. סמים ותרופות מזויפות שנמכרים בישראל - מקורם לא פעם בהפצה של גורמים הקשורים לארגוני טרור כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי. כך יוצא, למרבה האירוניה, שהכסף של אזרחים ישראלים מממן בעקיפין את אותם ארגונים שמבקשים לפגוע בו.

על פי הרשות להלבנת הון וגורמי האכיפה, לסיכול מימון הטרור יש חשיבות רבה במאמץ לסכל את הפעילות עצמה. הפרדוקס הוא שככל שארגון הטרור גדול יותר ופעולותיו מורכבות יותר, הוא זקוק לכספים רבים יותר לשם ביצוע פעולותיו, ולרשויות קל יותר לגלות את השיטות שלו בגלל היקפים כספיים מעוררי חשד.