מה יעזור לתעשיית התיירות

בעת כתיבת טור זה אנו נמצאים בתוך 72 שעות של הפסקת אש בעקבות מבצע "צוק איתן", אשר לאחריה יתקיים מו"מ להסדרת הפסקת אש ארוכת טווח. המשמעות היא שאין אקורד סיום, הסדרה או הכרעה, ואנו עומדים בפתחו של מו"מ שלא יודעים כמה זמן יארך להסדרת תנאי הפסקת אש ארוכה.

קברניטי המדינה בוודאי לוקחים בחשבון את כל השיקולים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים. ההסתכלות שלי היא אך ורק דרך המשקפיים הצרות של תעשיית התיירות והתעופה.

יש כמה נקודות שעליהן לתת את הדעת:

1. אנשי עסקים האמורים להגיע לביקורים עסקיים בישראל נמצאים במצב לא נוח מכיוון שביטוחי החיים ונסיעות שלהם לא מכסים ביקור בישראל בעת זו.

2. הערות אזהרה של מדינות על ביקור בישראל לא יוסרו כל עוד קיימת האפשרות שחמאס יירה רקטות למרכזי האוכלוסייה.

3. צוותים של חברות התעופה הזרות לא יסכימו ללון במלונות ת"א והמרכז כל עוד לא הוסר באופן ברור הסיכון של רקטות המשוגרות למרכז.

4. קבוצות תיירים, בעיקר סיורי תמריץ וכנסים, ימנעו מלהגיע כל עוד אין רגיעה מוחלטת.

המשמעות הכלכלית ברורה. המלונאים, חברות התיירות הנכנסת, מורי הדרך, חברות ההסעות, חברות השכרת הרכב ואטרקציות התיירות צריכים להיערך להמשך ביטולים ועצירת הזמנות. מדובר בתעשייה המעסיקה באופן ישיר ועקיף כ-200 אלף עובדים.

התאחדות סוכני הנסיעות ויועצי התיירות פנתה במכתב לשר התיירות ובו היא מתריעה על פיטורים רחבים של כ-20% מכוח העבודה שיעמוד על כ-4,000 עובדים.

חברות התעופה הישראליות פנו גם הן במכתב לשרי הממשלה בו הן מתריעות על אובדן הכנסות של מאות מיליוני דולרים והן מבקשות סיוע ממשלתי בכדי "לאפשר את התאוששות הענף ומניעת "פיטורים רבים".

לשכת מארגני התיירות הנכנסת מעריכים את היקף הפגיעה בתיירות הנכנסת עד סוף 2014 בכ-350 מיליון דולר. מתוך 1.2 מיליון תיירים שהיו אמורים לבקר בישראל מיום התחלת מבצע "צוק איתן" ועד לסוף 2014, כ-50% ביטלו את הגעתם. לפי הערכה זו, הנזק בשנת 2015 צפוי לגדול.

חוף תל אביב. האם יבואו תיירים? צילום: עומר הכהן

מה יהיה בסתיו?

הקיץ כבר מאחורינו אך כעת התיירות הנכנסת מתרכזת בעונת הסתיו החשובה כל כך לתיירות הנכנסת וזו נמצאת בסכנה אמיתית. הרבעון הרביעי חשוב ביותר לתיירות הנכנסת. זוהי תקופה בה קבוצות רבות בוחרות לבקר בישראל. מעל מיליון מבקרים אמורים היו להגיע לישראל ברבעון זה מתוך צפי שנתי של כ-3.5 מיליון מבקרים.

על פי נתוני בלומברג TV שפורסמו השבוע (בראיון עם אלי גונן נשיא התאחדות המלונות), תעשיית התיירות מהווה 7.3% מהתל"ג השנתי ומעסיקה 7.8% מכוח האדם במשק.

שר התיירות הקודם סטס מיסז'ניקוב הציב במהלך כהונתו יעד של 5 מיליון תיירים לישראל בשנת 2015. ברור כבר לכל מי שמבין שאנו רחוקים מאוד מהיעד הזה ובטוח שלא נעמוד בו.

לפי החישוב המקובל במשרד התיירות ובמגזר העסקי, כל 100 אלף תיירים נכנסים מכניסים לקופת המדינה 200 מיליון דולר ומייצרים 4,000 מקומות עבודה. תעשו לבד את החשבון.

מזלם של המלונאים הוא, שלהבדיל ממדינות אחרות בעולם, פלח תיירות הפנים מהווה מרכיב מהותי וחשוב ביותר לחלק ניכר מהמלונות בעיקר באילת, ים המלח וסובב כנרת. חלקם אולי יצליחו למלא את החדרים שהיו מיועדים לתיירות נכנסת בתיירים ישראליים.

הבעיה הקשה נותרת עם העסקים האחרים הנסמכים על התיירות הנכנסת. מה יעשו אלפי מורי דרך, חברות השכרת רכב, מפעילי התיירות הנכנסת, סוכני הנסיעות ויועצי התיירות? מי יפצה אותם? מי יישמר את העובדים המקצועיים במעגל העבודה?

ועדיין נותרו מספר שאלות משמעותית:

1. האם אנו נערכים כעת למבצע שיווקי של ישראל בחו"ל בזמן הקרוב? אם כן, האם יהיה זה מבצע אפקטיווי?

2. האם לא כדאי יותר להמתין עד שיוסרו אזהרות המסע ורק אז להתחיל במסע שיווק?

3. באילו ארצות מתכוננים להוציא את התקציב? ברור שחבל להשקיע במדינות שדעת הקהל מאוד אנטי ישראלית.

מה צריך לעשות?

אולי כעת, ולאור המצב, לא הגיע הזמן שישראל תשקול ברצינות הסרה או הקלה משמעותית בחובת האשרות לתיירים סיניים? רשתות התקשורת הבינלאומיות CNN , BBC או אל ג'אזירה לא ממש משפיעות על התיירים משם.

לדעתי, השיווק של ישראל כמדינת תיירות בתקופה הקרובה חייב להיות ממוקד ברמת המיקרו למדינות יעד בהן החשיפה התקשורתית של ישראל אינה כה גדולה. אך לא רק זאת. המיקוד צריך להתבצע למגזרי שוק מוגדרים מראש כמו האוונגליסטים בארה"ב שמאמינים במדינת ישראל בהקשרה הדתי. הסיניים הנוצריים. הצליינים בכל אפריקה (לא רק מניגריה).

העיצומים הגורפים שהטילו האיחוד האירופי וארה"ב על ממשלת רוסיה פוגעים באופן משמעותי בתיירות היוצאת מרוסיה. בעניין זה לישראל יש יתרון משמעותי. ראשית, ישראל לא משתתפת בסנקציות ושנית: התיירים הרוסיים לא חייבים בוויזת כניסה לישראל. שוק התיירות היוצאת מרוסיה הוא מהגדולים בעולם .

שיווק אזורי של אילת וים המלח כיעדי תיירות חורף למזרח אירופים בדגש על הרוסים אוקראינים, פולנים, הונגרים שמחפשים שמש ותיירות ספא בחורף. המדינה גם תצטרך להקצות משאבים רבים בתמיכה במתן רשת ביטחון למפעילי חבילות צ'רטר שינחתו בעובדה ומשם יוסעו לאילת ולים המלח.

זוהי תקופה מאתגרת ולא פשוטה אך מניסיוני רב השנים, לאחר כל משבר ולחימה תנועת התיירות לישראל גדלה. הדוגמאות הטובות הן לאחר האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, עמוד ענן ולאחר מבצע עופרת יצוקה. ההתאוששות תארך זמן. תשעה חודשים לפחות.

למרות כל האמור, אין תחליף לארץ הקודש וגם הרבה תיירים שממש לא מזדהים עם ישראל עדיין בוחרים לבקר במקומות הקדושים. הבעיה היא שכל עוד 'התותחים רועמים' השיווק הבינלאומי קשה, בעייתי ולפעמים מיותר.

הכותב הוא מומחה תיירות, בעלי חברת VISION HOSPITALITY & TRAVEL