בדרך של מובילאיי

עם זאת, אף שהכנסותיה גבוהות יותר, סביר להניח שטאבולה לא תגיע לשווי המטורף שמובילאיי הגיעה אליו בהנפקה, משום שפוטנציאל השוק שלה מבחינת הכנסות קטן מעט יותר.

טאבולה עדיין לא הולכת לנאסד"ק ומעדיפה לנקוט את המהלך המקדים: גיוס פרטי שיקבע לה שווי וכעבור תקופה של עד שנה - הנפקה. זה המודל שלפיו עבדה מובילאיי. ביולי 2013 גייסה החברה, שמייצרת מערכות התרעה למכוניות מפני תאונות, 400 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. מובילאיי היתה מסתפקת בהרבה פחות, אבל היתה לה מטרה - לצמצם את רשימת בעלי המניות ולאפשר לקטנים שבהם למכור את אחזקותיהם לטובת גופים מוסדיים חזקים, כמו בלאקרוק, וולינגטון מנג'מנט ופידליטי, שלוש מחברות ההשקעה הגדולות בארה"ב.

אדם סינגולדה, מנכ"ל טאבולה צילום: אוראל כהן

בדיוק לגופים כאלה מכוונת טאבולה - גופים מוסדיים וחברות השקעה אמריקאיות שמתמקדים בהשקעות בחברות טכנולוגיה בשלב מאוחר, שבו הן כבר רושמות הכנסות ונערכות להנפקה ציבורית. הרווח מהשקעות מעין אלה הוא פי 1.5–2 על הכסף - נמוך בהשוואה להשקעות בשלבים המוקדמים, שבהם האקזיט יכול להגיע לפי 10–20 על ההשקעה, אבל הסיכון בהן קטן יותר.

טאבולה לא ממש זקוקה ל־90 מיליון דולר בשנה הקרובה. החברה רווחית, והכסף ישמש כנראה לפיתוח ואולי לביצוע רכישות נוספות.

ברקע המהלך מצוי גם המאבק האדיר בין טאבולה לאאוטבריין. השוק נשלט בידי שתי החברות הישראליות, ואאוטבריין, שהפסידה לטאבולה חוזה ענק עם יאהו, תקדים אותה בהנפקה הצפויה ברבעון הרביעי של השנה לפי שווי של מיליארד דולר. טאבולה תגייס לפי שווי גבוה יותר, ולו רק כדי לתת חותמת ליתרון שפתחה מול המתחרה שלה.