בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר

הלחימה שמתרחשת בדרום בשבועות האחרונים עוררה מחדש את העיסוק בנושא, ובתעשיות הביטחוניות יש כבר כמה פתרונות שעומדים על הפרק. מי שמובילה את המערכה היא חברת רפאל, שפיתחה טכנולוגיה המבוססת על לייזר מוצק, בניגוד ללייזר הכימי של פרויקט הנאוטילוס (ראו הרחבה בהמשך). למערכת של רפאל קוראים קרן ברזל (Iron Beam), והיא נועדה ליירט רקטות קצרות טווח, מרגמות ומל"טים. המערכת מתבייתת על הפצמ"ר באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהיא עדיין באוויר או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.

אנשי חמאס נערכים לשיגור פצצות מרגמה צילום: אימג'בנק, Gettyimages

למערכת יש מלאי בלתי מוגבל של יריות ועלות הירי היא נמוכה מאוד. זאת לעומת עלות הטיל המיירט של כיפת ברזל, שמוערכת ב־50 אלף דולר לכל טיל, ובחלק מהמקרים משוגרים שני טילים מיירטים לעבר רקטה אחת שמשוגרת מרצועת עזה. ברפאל מעריכים שהמערכת תוכל להיות מבצעית בתוך כשנתיים.

במקביל, בתעש עובדים על מערכת בשם מגן כחול, שמבוססת על מערכת קיימת שפיתחו בחברה ושיועדה במקור להתחרות בכיפת ברזל. כעת מקווים להעביר את המערכת הסבה כדי שהיא תתמקד באיום הפצמ"רים. לתעשייה האווירית יש פרויקט משלה בתחום זה אך פרטיו חסויים. באלביט סירבו להגיד אתמול אם הם עובדים על פיתוח מערכת ליירוט טילים.

חברה נוספת שטוענת כי הטכנולוגיה שלה מסוגלת כבר היום להתמודד עם איום הפצמ"רים היא נורת'רופ גרומן האמריקאית, שפרויקט הלייזר הכימי שלה - נאוטילוס (או בגרסתו החדשה סקיי גארד) - נדחה לטובת כיפת ברזל. אנשי הפרויקט ממשיכים להתעקש כי המערכת שלהם עדיפה על זו של רפאל, וכי היא מסוגלת להתמודד טוב יותר גם עם איום הפצמ"רים.

במערכת הביטחון דוחים את הדברים וטוענים כי נכון להיום אין טכנולוגיה זמינה לפתרון איום הפצמ"רים. אנשי נאוטילוס טענו ב־2008 כי בעוד מערכת הביטחון מבזבזת זמן ומשאבים על פיתוח כיפת ברזל, המערכת שלהם קיימת וזמינה. מנכ"ל משרד הביטחון דאז פינחס בוכריס נסע אז לבחון פעם נוספת את המערכת וקבע כי היא אינה מבצעית.