"ג'קי לא אמר לי שיש מו"מ עם גרמזיאן על מנופים"

איש העסקים אברהם נניקשווילי, מבעלי השליטה בחברת מנופים פיננסים, לא ידע ולא עודכן על ידי שותפו העסקי, ג'קי בן זקן, ברצונה של משפחת גרמזיאן הקנדית להשקיע בחברת הנדל"ן המניב מנופים פיננסים במהלך נובמבר 2010. כך עולה מתמלילי חקירתו ברשות ניירות ערך במאי 2011. התמלילים הוגשו לעיון שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן, על מנת לחסוך את עדותו של נניקשווילי במשפט הרצת מניית מנופים.

לפי כתב האישום שהוגש נגד בן זקן ופעיל שוק ההון איתן אלדר, בנובמבר 2010 השפיעו השניים בדרכי תרמית על מחיר מניית מנופים פיננסיים, כדי להביא לכניסתה למדד תל אביב 100. נניקשווילי עצמו נחקר פעמיים באזהרה בפרשה, בחשד לתרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים בתאגיד, אך התיק נגדו נסגר.

אברהם נניקשווילי

עיקר החקירה של נניקשווילי התמקד בחשד המרכזי בפרשה, של הרצת מניית מנופים. נניקשווילי נשאל מדוע חיבר בין חברו, טימור בן יהודה, לבין בן זקן כדי שירכוש מניות של מנופים מאלדר מחוץ לבורסה. בן יהודה רכש מאלדר בשלוש עסקאות שונות מניות מנופים ב-13.2 מיליון שקל, מתוך מניות בשווי 17.3 מיליון שקל שהחזיק אלדר. לפי הנחת החוקרים, בן יהודה "שודך" לאלדר כדי "לחלץ" אותו מהאחזקה במניות שנרכשו על ידו בשערים גבוהים בבורסה. הכסף שקיבל אלדר סייע להמשיך לרכוש בבורסה מניות מנופים במחירים גבוהים, וכך להריץ את המניה.

"היה רק מקרה אחד שג'קי אמר לי שתהיה חבילה של מניות למכירה במחיר טוב, ואם יש אפשרות לעניין שמישהו יקנה", אמר נניקשווילי בחקירתו. "אמרתי לו שאני אבדוק שיש לי חבר טוב שאני יודע שהוא מחפש השקעות בארץ, ואני אדבר איתו. שאלתי את החבר והוא אמר לי שזה מחיר טוב. אני אמרתי לו אומרים שזה מחיר טוב ממה שהנפיקו. שאלתי אותו (את ג'קי) למי יפנו, והוא הפנה אותי לעו"ד אודי ברזילי שהוא מטפל בו. אמרתי את זה לג'קי".

ג'קי בן זקן בבית המשפט (ארכיון) צילום: אריאל שרוסטר

לדברי נניקשווילי, באותה עת בן זקן רצה להשתלט על מנופים. "לג'קי היה כיוון של נדל"ן. יותר נורמלי שאני אקנה אותו, אבל ג'קי רצה לקנות את מנופים, זה הבייבי שלו. אמרתי לג'קי שאם הוא רוצה לקנות את החלק של מרכוס וובר (איש העסקים השוויצרי שהיה מבעלי השליטה), אז שיקנה את החלק שלי. גם כדי שלא יראה שאני הבאתי את מרכוס (להשקיע בחברה) והוא קונה את החלק שלו ואני נשאר בפנים. ההסכם נחתם לפני ההנפקה, למיטב זכרוני. ורק עכשיו (מועד החקירה במאי 2011) ג'קי אמר שהוא לא מצליח לגייס אנשים וכסף בשביל לקנות את החלק שלו".

האישום השני בפרשה מייחס לבן זקן ואלדר עבירה של הנעה בתרמית לרכישת ניירות ערך, בכך שפעלו להעברת מידע כוזב לעיתון "כלכליסט" כדי להשפיע על שער מניית מנופים. המידע הכוזב, כך נטען, היה כי משפחת גרמזיאן היהודית, החולשת על אימפריית נדל"ן בצפון אמריקה, מעוניינת להיכנס כשותפה לשליטה במנופים.

הפרקליטות טוענת בכתב האישום שהמשא ומתן בין בן זקן לגרמזיאן באותו זמן נגע בכלל לנושא אחר - רישיון קידוח שמן. לטענתה, הפצת המידע הכוזב על המשא ומתן נועדה להניע בתרמית משקיעים לרכוש את מניית מנופים, והיא נעשתה בנקודת זמן קריטית, ערב עדכון מדד ת"א 100. לטענת הפרקליטות, באמצעות העלאת שער המניה ניסו בן זקן ואלדר לגרום לכך שמנופים תעמוד בתנאי סף לכניסה למדד, שהיה שווי שוק של מיליארד שקל.

נניקשווילי נשאל בנוסף בחקירתו אם היה לו חשוב שמניית מנופים תיכנס למדד ת"א 100, וענה: "לי זה לא היה משנה בכלל".

ש: "כמה פעמים נפגשת עם מישהו ממשפחת גרמזיאן או עם נציגיהם?"

נניקשווילי: "לא נפגשתי, שמעתי מהעיתונות. לא ראיתי אותם אף פעם. קראתי בעיתונים שג'קי דיבר איתם".

ש: האם הם הביעו עניין להשקיע במנופים?

נניקשווילי: "אני יודע שהיה כתוב בעיתונות. ג'קי לא אמר לי על זה. אני לא זוכר בהן צדקי".

נניקשווילי, שנמנע מחשיפה תקשורתית, סיפר בחקירתו מדוע החליט בכלל לפעול בשוק ההון: "לפני כחמש שנים, יש לנו איזה 12-10 חברות פרטיות ובלתי אפשרי היה לעקוב אחרי מה שקרה שם. כל פעם שקונים נכס מבקשים נכנס אני מעביר, ואז מביאים אותי לחתום בבנק. בבנק רצו ערבות אישית. התייעצתי עם עורך דין שאמר לי שבחברות ציבוריות לא מבקשים ערבות אישית. לא ידעתי שחברה ציבורית זה כזה ואג'רס (בלאגן). אם אתה רוצה להיות מפורסם - טוב, אני לא אוהב להיות מפורסם (...) המטרה העיקרית של רכישת החברה זה שהכל יהיה ידוע ולצאת מהערבות האישית".