עלה והצלח

ברוכים הבאים לקולורדו

הצצה למדינה שהחליטה להוביל את הניסוי הכלכלי־חברתי המסעיר ביותר באמריקה

"קוראים להם פה באדטנדר, 'budtender'. כמו ברמן, רק של צמחים", מספר דניאל (31), יהודי־אמריקאי עם משפחה בישראל. "אלה חבר'ה צעירים, בעיקר צעירות, בנות אטרקטיביות שמפלרטטות איתך כחלק מהעבודה. הן מאחורי הדלפק, ועל המדפים נחים הצמחים, יפים, מסודרים, כל אחד עם פתקה ובה שם הזן וההשפעה. זה גורם ל'היי' נפשי, זה ל'היי' פיזי, זה מרגיע, זה נותן אנרגיה. על מדף אחר את רואה סוכריות, עוגיות וחמאה, כולם עם מריחואנה ועם אחוז החומר הפעיל בתווית. הכל מואר, נקי, הכי טבעי. בביקור הראשון שלי עמדה בתור אשה בת 50. הכי נורמלי בעולם".

דניאל מעשן מריחואנה מגיל 18. הוא ביקש לא לפרסם את שמו המלא כי הוריו, שחיים בארץ, לא יודעים על ההרגל שלו והוא לא רוצה להתחיל להסביר. גם קשה להסביר את מה שקורה כרגע בקולורדו.

המדינה השלווה ושופעת הנופים המרשימים עשתה ב־2012 היסטוריה כשתושביה החליטו, בהצבעה ישירה על הצעת חוק, להתיר את השימוש במריחואנה ולהפוך אותה לחוקית, מוסדרת ומפוקחת. החנויות הראשונות למכירת מריחואנה "למטרות פנאי" נפתחו בינואר השנה, וכל אדם מעל גיל 21 יכול לרכוש את הסם באין מפריע. חוק דומה עבר במדינת וושינגטון, שם החנויות הראשונות נפתחו לפני שלושה חודשים.

ג'יי ג'יי סלטקין. "אמריקה התאגידית בדרך"

"בדנבר הן צצות בכל פינת רחוב", מספר יוני, ישראלי תושב העיר שמכיר את תופעת 600 אלף מעשני המריחואנה בה, לפי נתוני אוניברסיטת קולורדו. "מעשנים עכשיו בכל מקום, ואיפה שאסור לעשן אוכלים סוכריות מריחואנה, וזה נראה הכי נורמלי בעולם".

ארצות הברית נמצאת בשיאו של ניסוי חברתי מהפכני. במרכזו שתי המדינות שעברו לגליזציה. הדרמה תתעצם בעוד שלושה שבועות, ב"בחירות אמצע הקדנציה" שבהן אזרחי ארצות הברית מצביעים לקונגרס ולסנאט - ולהצעות חוק אזוריות. בלא פחות מ־25 מדינות, מחוזות וערים תיערך ב־4 בנובמבר הצבעה על הצעות חוק שקשורות בהתרת מריחואנה. באורגון, אלסקה, וושינגטון הבירה וב־14 ערים במישיגן יצביעו על הצעה ללגליזציה מלאה, כמו בקולורדו. בקליפורניה ובשורת מחוזות במיין, מישיגן וניו מקסיקו יצביעו על החלת מדיניות "אי־הפללה" - המרת עונשי המאסר על החזקת מריחואנה בקנס כספי. בפלורידה ובאי גוּאַם יצביעו על התרת מריחואנה רפואית. אמריקה עוברת מהפכה, וככל שבוחנים אותה מקרוב כך היא נראית מפתיעה, נרחבת וגורלית.

נס כלכלי במערב

הכנסות, תעסוקה וירידה בפשיעה גרמו למושל קולורדו השמרן לאכול את הכובע

אלה המספרים: ביממה הראשונה למכירת המריחואנה בקולורדו דווחו הכנסות של מיליון דולר. עד סוף יולי המכירות עברו את ה־300 מיליון דולר, והכניסו למדינה כ־37.5 מיליון דולר במסים ואגרות.

במושגי הכלכלה האמריקאית זהו סכום צנוע, פחות משתי אלפיות מתקציב מדינת קולורדו, שעומד על כ־24 מיליארד דולר. אבל המספרים מזנקים מדי חודש, ובקצב מפעים. ביולי היקף המכירות כבר היה כפול מבינואר. הערכה עדכנית של לשכת המסחר של קולורדו צופה עד יולי 2015 לפחות 190 מיליון דולר בהכנסות ממסים. לפי מכון המחקר "מרכז קולורדו לחוק ומדיניות", המדינה גם חוסכת עד 40 מיליון דולר בשנה עקב הירידה במספר ההליכים המשפטיים על אחזקת מריחואנה. כמעט רבע מיליארד דולר בשנה וחצי, זה כבר מרשים.

בוושינגטון מכירות הקנביס החלו ביולי, ומזנקות מדי חודש: ביולי הן הכניסו למדינה 3.2 מיליון דולר במסים, ובספטמבר המסים כבר הוערכו ביותר מ־12 מיליון - 300% בחודשיים. וכל זה מתרחש חרף מגבלה ייחודית: שוק הקנביס החוקי מתנהל כיום במזומן בלבד, כי חברות האשראי בארצות הברית עדיין לא סולקות עסקאות מריחואנה. גם גוגל, פייסבוק וטוויטר לא מאפשרות לפרסם מודעות שקשורות בסם.

ההערכות העדכניות לגבי הענף כולו, של המריחואנה הרפואית ומריחואנת הפנאי יחד, מדברות על הכנסות של 2.6 מיליארד דולר בכל ארצות הברית ב־2014. לפי הערכות, אם יוסרו כל המגבלות החוקיות, הענף יגלגל כ־10 מיליארד דולר בשנה, כמעט כמו ענף הקפה בארצות הברית שנאמד ב־11 מיליארד דולר, ויכניס לממשל 3 מיליארד דולר במסים. הערכה נועזת יותר, של אתר האינטרנט Marijuana Investor News, מדברת על שוק של סמים, מוצרים ושירותים נלווים שיכול לגלגל 60 מיליארד דולר.

בינתיים קולורדו חווה את אחת השנים הטובות שלה: האבטלה צללה באוגוסט ל־5.1% אחרי שבאמצע 2013 עמדה על 6.8%. לפי עיריית דנבר, הפשיעה האלימה בבירה ירדה בתקופת ינואר־אוגוסט ב־9% לעומת ינואר־אוגוסט 2013, עם ירידות משמעותיות בפריצות, מקרי שוד, תקיפות מיניות ורציחות.

אלה שהזהירו מהפיכת קולורדו למדינה של נרקומנים ועבריינים שותקים. מושל קולורדו ג'ון היקנלופר שהתנגד ללגליזציה אמר באחרונה בראיון לסוכנות רויטרס: "נראה שהאנשים שעישנו לפני הלגליזציה הם גם אלה שמעשנים עכשיו. אם זה המצב, זה אומר שהשינוי היחיד הוא שעכשיו יש לנו מערכת פיקוח מסודרת, ודרך להשאיר את הכסף במדינה".

הסוחרים מסתערים על דנבר

מאות חנויות, חממות ומעבדות נראות כמו בועה. אבל היזמים טוענים שזו בקושי ההתחלה

"מבוגרים לרוב יותר מופתעים כשהם שומעים במה אני עובד", אומר בשיחת טלפון מדנבר ג'יי ג'יי סלטקין, פעיל מוכר בקהילה היהודית בקולורדו, בוגר בית הספר היוקרתי למינהל עסקים וורטון, ובעבר אנליסט בבנק ההשקעות האמריקאי הפרטי ליין, ברי ושות' ומייסד חברת ההשקעות הפרטית JJVentures. לפני חצי שנה סלטקין עבר לענף חדש וצומח. הוא מנהל הפיתוח העסקי במעבדות TEQ לבדיקת מריחואנה.

מעבדות TEQ הן דוגמה לאחד ממאות העסקים החדשים שצצו השנה בדנבר. זו חברה שבודקת את שיעור החומר הפעיל במריחואנה לעישון ובמוצרים שמכילים קנביס. הבדיקות מחויבות בחוק.

חממת מריחואנה בלב דנבר. 2.6 מיליארד דולר עד סוף השנה צילום: Kai-Huei Yau

"אני מגיע מתחום המימון", סלטקין אומר. "בשנים האחרונות ניהלתי כמה עסקים קטנים בדנבר, זה היה נחמד, אבל חיפשתי הזדמנות חדשה בתחום מתפתח. הלגליזציה יצרה את ההזדמנות. היום הרבה אנשי עסקים צעירים כמוני מצטרפים לתעשייה. את תמצאי פה צעירים מ'אמריקה התאגידית' שעד אתמול לא היו קשורים לקנביס, והרבה צעירים. יש לי חברים שעברו לעבוד בגידול או מכירה".

חגיגות יום המריחואנה הבינלאומי על רקע בניין הממשל של מדינת קולורדו, אפריל השנה. התיירות במדינה שברה שיאים צילום: איי אף פי

התכונה שסלטקין מתאר כבר כונתה בתקשורת האמריקאית "The Green Rush", "הבהלה לירוק", תזכורת לבהלה לזהב ששטפה את אזור קולורדו באמצע המאה ה־19. אז, גילויי זהב משכו רבבות אמריקאים, שבתוך שנים מעטות רוקנו את המכרות. כעת הנהירה שוב בשיאה: מספר החנויות ובתי המרקחת לקנביס בקולורדו עלה מ־24 ביום הראשון ללגליזציה ליותר מ־500, מהן 360 בדנבר. יותר מ־11 אלף רישיונות עבודה בתחום חילקה המדינה - קרוב למספר מכונאי הרכב בקולורדו. אלה רישיונות לעבודה באחד מארבעת סוגי העסקים העיקריים בענף: חממות גידול, מעבדות בדיקה, מפעלים לייצור מאכלים ותכשירים עם קנביס, וחנויות. החודש יוענקו עוד כמה אלפי רישיונות. רבים ממקבליהם הם צעירים עד גיל 35, ובהם כאלה שנפגעו כלכלית במשבר של 2008.

בספטמבר גם נערך בדנבר יריד התעסוקה השני שמוקדש לענף הקנביס. ליריד הראשון במרץ הגיעו 1,200 אנשים, מהם כשליש מחוץ לקולורדו, שהתחרו על 150 משרות. ביריד השני הוצעו 500 משרות. בעיר פורטלנד שבמיין, שבה הצביעו בשנה שעברה על לגליזציה, נערך ביוני כנס שהוקדש למריחואנה רפואית.

"אני מעריך שבקרוב נתחיל לראות את התאגידים הגדולים נכנסים לענף, אבל כרגע יש כאן פוטנציאל עצום לאיש הקטן שרוצה להתחיל עסק. זו תקופה מעניינת ומרגשת", סלטקין אומר.

ונראה שהתאגידים כבר מתחילים להתעורר. בספטמבר סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה שאיש העסקים מספר 1 בעולם, וורן באפט, מפגין עניין בענף החדש: חברת ההנדסה קיוביק דיזיין שבבעלות קבוצת ברקשייר האתאוויי של באפט הפיצה אלפי עלוני פרסומת שפונים למגדלי הקנביס בקולורדו, וושינגטון וקליפורניה, המובילה בתחום המריחואנה הרפואית. החברה, שמתמחה בבניית מפעלים מתקדמים ומרכזים לוגיסטיים, מציעה להשכרה שטחי חממה בתוך האנגרים מרובי־מפלסים. מברקשייר האתאוויי לא נמסרה תגובה לפניות מבלומברג ומהעיתון "דנבר פוסט".

התור ביריד התעסוקה CannaSearch. מאות הגיעו מחוץ לקולורדו צילום: בלומברג

"אני גר בקולורדו כל חיי, ואני רואה פה שינוי עצום. זה לא רק השינוי הכלכלי, אלא העובדה שפעם היה סביב הנושא טאבו, והיום כולם מדברים על זה. אנשי עסקים מתבדחים על מריחואנה בפגישות, נכדים מדברים על מריחואנה עם הסבתות שלהם, שגדלו על התפיסה שמריחואנה היא השטן. זה פשוט מדהים".

הגראס מגיע לבורסה

עשרות הנפקות ותריסר קרנות הון סיכון ממחישות את האמונה הגדולה בענף הזעיר

מאות החנויות, החממות, המעבדות, הזנים והיצרנים הם רק קצה הקרחון. הסימן האמיתי לסערה העסקית בקולורדו הוא בואם של האנשים שמזוהים עם צמיחה מהפכנית: משקיעי הון סיכון ויזמים.

"זו התעשייה הכי מבטיחה בארצות הברית", אומר בשיחה עם "מוסף כלכליסט" סטיב דיאנג'לו, נשיא קרן ההשקעה החלוצית לתחום הקנביס ArcView Group. דיאנג'לו, מייסד בית המרקחת הגדול בעולם לקנביס רפואי Harborside Center בקליפורניה שמשרת 100 אלף חולים, הוא סלבריטאי־לגליזציה ותיק. הוא ניצח במאבקים משפטיים מתוקשרים, והתראיין לכתבות וסרטים דוקומנטריים על מריחואנה.

"כשהקמנו את ArcView לפני שש שנים היינו 14 אקטיביסטים שרצו לקדם אג'נדה. היום אנחנו 300 אנשי עסקים שהביאו מהבית בין עשרות למאות אלפי דולרים כדי לקדם את התעשייה. משקיעי הקנביס של 2014 נמצאים פה לא בשביל הפוליטיקה אלא בשביל הכסף. יש להם מה להפסיד, אבל הם רוצים להרוויח את הכסף שפעם הלך לקרטלי הפשע המקסיקניים".

מאז 2010 קבוצת ArcView השקיעה יותר מ־14 מיליון דולר ב־28 חברות בתחום המריחואנה, בהן חברות לייצור אריזות, מוצרי עישון, חברות לניהול חממות וגם סטארט־אפים כגון האתר למימון המונים של מיזמי קנביס wecanna.com.

לצד ArcView הוקמו עד כה יותר מעשר קרנות להשקעה בעסקי הקנביס, ובהן קרנות הון סיכון קטנות וקרנות נאמנות שמשקיעות במניות של חברות קנביס. יותר מ־30 חברות כאלה הונפקו בארצות הברית, רובן המוחץ בשוקי OTC (ראשי תיבות של המילים "מעבר לדלפק") שבהן נסחרות מניות זולות במיוחד ומסוכנות להשקעה. כמה חברות קנביס הספיקו בשנים האחרונות להנפיק, להיסחר, לקרוס ולהיעלם.

עובד בית מרקחת לקנביס רפואי בדנבר. מ־24 חנויות ליותר מ־500 צילום: בלומברג

קרן הנאמנות המובילה בתחום הקנביס היא Mentor Capital, שמנהלת סכום צנוע של כ־25 מיליון דולר שמושקעים בשורת חברות, פרטיות ומונפקות. משקיעי הקרן ראו מתחילת השנה עלייה של 157%, כולל זינוק הרפתקני של 2,000% שהחל בינואר ותוקן בצלילה חדה בסוף מרץ. באתר CannabisSativa.Co שעוקב אחרי הענף רשומות יותר מ־350 חברות בורסאיות ותיקות שהחלו להציע שירותים עסקיים, מחקריים ושיווקיים לעסקים מענף הקנביס.

החברה הבולטת ביותר בענף הקנביס העולמי היא GW, יצרנית תרופות זעירה מבריטניה ששנה וחצי לאחר הנפקתה נסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי של מיליארד וחצי דולר. ל־GW יש מוצר אחד: סַטִיבֶקס, תרופה מבוססת קנביס לטיפול בטרשת נפוצה. התרופה משווקת כיום ב־23 מדינות ובהן ישראל. מכירותיה עומדות על כ־25 מיליון דולר בשנה. זהו פירור לעומת מכירות של יותר מ־4 מיליארד דולר לקופקסון של טבע, אבל בינתיים מניית GW בוערת: היא עלתה בכ־70% מתחילת השנה ובכ־700% מאז הנפקתה באמצע 2013. "אני מאמין שתעשיית התרופות כולה תיכנס לתחום הקנביס", דיאנג'לו אומר.

עוד תופעה חדשה היא כנסי השקעות של ענף הקנביס. "לפני שנה הם היו נתפסים כדבר הזוי. היום זו המציאות", אמר בכנס המשקיעים הגדול Weedstock מרגנו אלן ברוכשטיין. ברוכשטיין, אנליסט ומנהל השקעות ותיק, ייסד לפני כמה שנים את 420Investor, חברת ניהול השקעות לענף הקנביס. בכנס שלו השתתפו עשרות מנכ"לי חברות קנביס צעירות ומאות משקיעים ומתעניינים. מנכ"ל ArcView טרוי דייטון אפיין באחת מהרצאותיו בכנס את משקיעי הקנביס החדשים: רובם בייבי־בומרז, ילידי שנות החמישים והשישים שלקראת פרישתם לגמלאות רוצים להשקיע בתחום מבטיח, שגם מתחבר לתרבות הנגד שהכירו בנעוריהם. "כל יום יותר אנשים מבינים שזו התעשייה הגדולה הבאה ו'מניחים את ההימורים' שלהם עכשיו", אמר דייטון בהרצאה. בסוף החודש הוא ישתתף בעוד כנס להשקעות בקנביס, Cannabis Business Summit שמו. שלושה כנסים בשם הזה כבר מתוכננים לשנה הבאה.

דונאטס־קנביס. סלטקין: "צריך לשפר את המאכלים" צילום: רויטרס

"לעולם לא יהיה עוד חלון הזדמנויות כמו בשנים הקרובות", דיאנג'לו מסכם באופטימיות. "תעשיית הקנביס היתה במחתרת לאורך כל שנות עולם העסקים המודרני. עכשיו, כשהיא יוצאת, איפה שלא תסתכלי תמצאי הזדמנויות".

מחתונות עד ביטוח

יזמי הקנביס בקולורדו מנסים להמציא מחדש את הכלכלה הישנה

מוקדם לומר אם באמריקה צומחת הכלכלה הגדולה הבאה או בועה זמנית. או שתיהן. אבל נכון להיום, היכן שלא מסתכלים אכן מוצאים יוזמות קנביס.

לדוגמה, בענף התיירות: בעונת הסקי האחרונה קולורדו חגגה שיא היסטורי של 12.6 מיליון תיירים, 10% יותר מחורף 2013-2012. התיירים ממלאים את המדינה גם בשאר השנה. בכתבה ב"גרדיאן" הבריטי מתוארים יחידים וקבוצות שמצטלמים ליד חנויות קנביס בדנבר, או נכנסים אליהן ויוצאים במבט המום.

במדינה צצות גם חברות תיירות ייחודיות רבות עם שמות כגון "Travel High" ו"Colorado Green Tours", שמציעות חבילות נופש שכוללות מלון ידידותי למעשנים - מלונות רשאים לאסור עישון בחדרים, כרטיסים לפסטיבלי קנביס, ייעוץ ברכישת מריחואנה מקומית ואף רכישת הסם עבור התייר. ב"בוסטון גלוב" פורסם באחרונה שכמה עיירות סקי בקולורדו ממצבות את עצמן כידידותיות במיוחד למעשני מריחואנה. ב־20 באפריל 80 אלף בני אדם חגגו בפארק סיביק בדנבר את פסטיבל "יום המריחואנה".

סטיב אליוט. "הממשלות שיקרו לנו"

ענף אחר לגמרי שהקנביס משנה הוא חתונות: באחרונה חברת האירועים Buds and Blossoms (ניצנים ופריחות) זכתה לכותרות נרחבות בארצות הברית הודות לחתונות הקנביס שהיא מארגנת, עם סידורי פרחים שמכילים צמחי קנביס ואוכל וכיבוד שמכילים את החומר הפעיל בסם.

"אנחנו מגישים זנים שונים בשלבים שונים של החתונה", אמרה בראיון ל"גרדיאן" הבריטי מייסדת החברה בק קופ. "הזן סַטִיבַה הוא כמו כוס קפה, הוא מעורר אותך וגורם לאופוריה, אז אני נותנת אותו בהתחלה. אינדיקה מרגיע, אז אני אשים שוקולדים עם אינדיקה בשקית שמקבלים ביציאה. חלק חשוב בעבודה הוא למצוא אולמות שמתירים עישון מריחואנה, וכשאני לא מוצאת אני שוכרת לימוזינה שתשמש מעין חדר עישון פרטי. הפוליטיקה סביב הסם משתנה כל שבוע, מה שהופך את העבודה למאתגרת במיוחד".

האתגר הזה סייע לעליית עוד תחום מקצועי חדש: ייעוץ משפטי, רגולטורי וביטוחי בתחום הקנביס. מתחילת השנה לא פחות מ־80 חברות ביטוח באמריקה החלו לשווק ביטוחים לענף, ורבות מהן קמו במיוחד לשם כך, וקוראות לעצמן בשמות כגון All Green Insurance ו־MarijuanaInsurance.net.

גם ענף הלימודים מרים ראש, עם שורת מכללות ובתי ספר למבוגרים שמוקדשים ל"מקצועות הקנביס", מציעים תוכניות הכשרה מקצועית וקורסים מקוונים ונושאים שמות כגון Cannabis University או Cannabis Training Institute. כמה חברות כאלה גם הספיקו לקרוס.

"אצלנו כל הקורסים נסגרו חודשיים מראש", אומר ל"מוסף כלכליסט" ד"ר אסים ספאל, דקאן אוניברסיטת אוֹקְסטרדם בקליפורניה, שידועה כ"מכללת הקנביס הראשונה באמריקה". אוקסטרדם, שנפתחה ב־2007 כמשרד קטן שהעניק הכשרות לעובדי ענף המריחואנה הרפואית, משתרעת כיום על 3,000 מ"ר ועומדת לפתוח קמפוס נוסף בדנבר. "מגיעים אלינו הרבה עורכי דין ורופאים שכנראה רוצים לעבור לתחום המריחואנה", ספאל אומר.

איך זה קרה

על הקלות הבלתי נתפסת של הלגליזציה, והקלות הנתפסת עוד פחות של פקודת הסמים המסוכנים

יש מי שרואים במפץ המריחואנה האמריקאי צעד טבעי לגמרי, כמו ביטול "תקופת היובש" בארצות הברית. בתקופת היובש, בשנים 1933-1920, אחזקת אלכוהול נחשבה פשע חמור. באופן אירוני הקנביס, שהוצא מהחוק רק ב־1937, היה אז חוקי.

"וכעת הוא יחזור להיות חוקי, הודות לשנים שתנועת הלגליזציה הקדישה להסברה", אומר ל"מוסף כלכליסט" סטיב אליוט, תושב וושינגטון ועורך בכיר במגזין האינטרנטי Toke Signals ובאתר Hemp News, שמוקדשים לסיקור הקנביס באמריקה. "גם האינטרנט והתקשורת הפתוחה עזרו", הוא אומר, "לאורך דורות הממשלה שלטה במידע על קנביס, מימנה מחקרים שהוכיחו שהוא מזיק וקברה מחקרים על היתרונות שלו. אבל היום כל מי שלא התנסה במריחואנה בעצמו מכיר מישהו שמשתמש, וקרא על זה. המידע גלוי ומופץ בקלות. כבר אי אפשר לשקר לאנשים".

אליוט מסביר שאת השינוי הוביל הקנביס הרפואי - סם מריחואנה לכל דבר, שבכמה מדינות בעולם נמכר כמשכך כאבים לחולים במחלות סופניות. לארצות הברית הקנביס הרפואי הגיע ב־1996. קליפורניה היתה הראשונה להתיר אותו, עוד מדינות הצטרפו, ובמדינות אחרות החלו להפחית בהדרגה את העונשים על אחזקת מריחואנה.

אבל ללגליזציה המוחלטת שעליה הצביעו ב־2012 בקולורדו ובוושינגטון, ושנכנסה לתוקף השנה, איש לא ציפה. "האקונומיסט" כינה אותה "תקדים חוקתי לא רק לאמריקה אלא לעולם כולו" - מאחר שרשמית המריחואנה אינה חוקית באף מדינה בעולם. גם בהולנד היא זוכה להעלמת עין, אך רשמית היא אסורה בחוק. רק בקולורדו ובמדינות וושינגטון היא הפכה לענף כלכלי מוסדר ומפוקח.

"כרגע זה דומה למצב של נישואים חד־מיניים בארצות הברית. במדינה אחת זה חוקי לגמרי, וברגע שחוצים את הגבול זה הופך לטאבו מוחלט", אומר ל"מוסף כלכליסט" ג'ושוע קאהן, עובד בבית מרקחת למכירת מריחואנה רפואית בעיר וושינגטון הבירה, שממתינה במתח להצבעת הלגליזציה המלאה. "אני יודע על הרבה משפחות שעברו לקולורדו כי אחד מבני המשפחה זקוק למריחואנה להקלה על כאבים, אבל הרישיון לא מקנה לו כמות מספיקה. זה אבסורד".

"אבל עכשיו הפוליטיקאים מתחילים לראות בקנביס מקור הכנסה, מה שאומר שבקרוב הוא יהיה נגיש יותר לכולם", אליוט מוסיף, "אנחנו נראה פוליטיקאים מקדמים אינטרסים של עסקי מריחואנה פרטיים על פני מריחואנה רפואית מסובסדת, כדי שכספי המסים לא יחמקו להם בין האצבעות".

אפילוג: מה הלאה

עתיד הקנביס באמריקה תלוי בין מהפכת לגליזציה לקטיעת הניסוי

המפץ העסקי הזה מתרחש כולו בתוך תקופת מבחן שיכולה גם להיקטע. אולי אפילו בן לילה. המריחואנה עדיין מופיעה בפקודת הסמים המסוכנים של החוק האמריקאי, וכפי שהתובע הכללי של ארצות הברית אריק הולדר הסביר באוגוסט 2013, משרד המשפטים של ארצות הברית העניק אישור מיוחד לחוקי הלגליזציה הפנימיים במדינות, אך שומר את הזכות לפעול בעתיד נגד עבירות מריחואנה בכל רחבי ארצות הברית - גם בקולורדו וושינגטון.

סטיב דאנג'לו. "המטרה – החוף המזרחי"

גם מושל קולורדו היקנלופר, שבעצמו יעמוד לבחירות בנובמבר, עדיין אומר שהוא אישית מתנגד למהלך שאותו אישרו 55% מאזרחי מדינתו, וגם התובע המחוזי של דנבר מיץ' מוריסי התבטא נגד הלגליזציה. מתנגדי לגליזציה אחרים גם נוהגים להבליט דיווחים על אנשים שהגיעו לקולורדו בעקבות "הזהב הירוק" והפכו לחסרי בית אחרי שלא מצאו עבודה בתחום, או על מקרי פריצה לחנויות מריחואנה. "זה רק עניין של זמן עד שיירו במישהו", מוריסי אמר בפברואר.

אבל דעת הקהל בארצות הברית אינה בהכרח עם המתנגדים. בסוף יולי פרסם "הניו יורק טיימס" סדרת מאמרי מערכת תחת הכותרת: "בטלו את חוק היובש, שוב". המאמרים, בחתימת "צוות העורכים", קוראים ללגליזציה של המריחואנה בכל רחבי ארצות הברית, ומפרטים את המצב החוקי הנוכחי, את מה שידוע על היתרונות הבריאותיים של קנביס ועל ההצלחה של הניסוי בקלורדו, ואת מה שהם מגדירים "מעצרים לא מוצדקים". באוקטובר פורסם ב"אובזרבר" הבריטי סקר שלפיו 84% מהבריטים סבורים שהמלחמה בסמים נכשלה, ולא תצליח לעולם. 52% מהנשאלים בסקר תמכו ב"ניסוי מצומצם" בבריטניה של לגליזציה בסגנון קולורדו. כ־5% העידו שהם נוטלים סמים.

"עד כה למדנו מעט מאוד", אמר פרופ' מארק קליימן, מומחה למדיניות ציבורית באוניברסיטת UCLA בקליפורניה בראיון לרשת MSNBC. "הלגליזציה תגרום גם להרבה דברים רעים, אבל הם לא יקרו כל כך מהר, ואלה לא המקרים הטרגיים המעטים שהתקשורת המקומית מבליטה".

באפט. בודק את השטח צילום: בלומברג

"השורה התחתונה היא שכל הסכנות שחששו מהן לא התממשו, וכל הדברים הטובים שקיוו להם קרו", מסכם סלטקין. "דנבר לא מתמוטטת, מסוממים לא מציפים את הרחובות. הפשיעה יורדת. העבירות של נהיגה תחת השפעת סמים פוחתות. יש לנו עוד עבודה, לדוגמה בהבטחת האיכות של מריחואנה במאכלים. אבל התעשייה מתקדמת בכיוון הנכון. אני מאמין שכל עוד קולורדו תמשיך להוות דוגמה חיובית, כך התהליך הזה ימשיך בארצות הברית ובעולם כולו. כולם צריכים להסתכל על קולורדו ולראות איך עושים את זה נכון".

"אני מאמין שהבחירות לנשיאות ב־2016 יהיו הראשונות שבהן שני המתמודדים המובילים ינקטו לכל הפחות גישה של אי־מעורבות בנוגע ללגליזציה, אם לא יותר מזה. בעיקר אחרי שהנושא יגיע השנה להצבעה בלפחות חמש מדינות", אומר ל"מוסף כלכליסט" אריק אטליירי, פעיל בלובי למען לגליזציה NORML. "כרגע נראה שהילארי קלינטון תדבק בגישה הפדרלית השמרנית. בנוגע לרפובליקנים, ראינו מועמדים אפילו כמו הסנטור רון פול, שכבר הביע תמיכה באי־הפללה ובמתן חופש החלטה למדינות".

"הלגליזציה תעבור בקליפורניה, תגיע לאורגון ולנבאדה ותתפשט לחוף המזרחי", מתנבא דיאנג'לו. "זה עניין של מעט זמן. כמה? אני נותן לזה עד 2020, אולי 2021".