לבד בניו יורק

באפריל 2013, בשיא הסערה שאליה נקלע לאומי מול מחיקת החוב המתוכננת לנוחי דנקנר, הודיע המפקח על הבנקים כי יבדוק את התנהלות ראשי לאומי. על פניו הצהרה לוחמנית, אך מתחת לפני השטח היא באה בעיקר כדי להשקיט את הסערה הציבורית ולהגיד לאזרחים - יש מישהו בשטח. תוצאות הבדיקה, אגב, לא פורסמו ונשארו חסויות. זו רק דוגמה אחת מיני רבות איך בנק ישראל שומר על הבנקים.

דודו זקן המפקח על הבנקים צילום: ענר גרין

גם בכל דיון בכנסת, בכל הצעת חוק שמאיימת לגעת במקומות השמורים של הבנקים, יש מי שיודע לבטל או לרכך את המכה בשם היציבות. מבלי להיכנס לחישובי הקנסות ולגובהם, המערכת הבנקאית מתמודדת עתה עם סיטואציה חדשה לה - הבנקים נאלצים לעמוד מול גורם חזק וסמכותי, והפעם הם נעמדים ללא ההגנה המסורתית של בנק ישראל והמפקח על הבנקים.

בימים האחרונים נשמעים קולות מתוסכלים מאוד במערכת הבנקאית כולה. "ארה"ב היא כמו הגביר של השכונה שבא ודורש כסף, ואי אפשר להגיד לה לא", אומר בכיר באחד הבנקים. "כאילו בארה"ב גילו שיטה חדשה להוציא כסף", אומר גורם אחר. החקירה מול הרשויות בארה"ב עוקפת את שכבות ההגנה הפורמליות שלהן הבנקים היו רגילים, ומעמידה אותם לבדם אל מול גורם שאינו מתעניין בסיכוני יציבות או חשש לקריסה. את הרגולטור בארה"ב מעניין רק כסף.