"צריך שכר לימוד גבוה יותר ושכר דיפרנציאלי למרצים"

איך מרגיש המעבר מלב הממסד השמרני של האקדמיה למכללה שעוסקת בעיקר בהוראה ופחות במחקר?

"אם הייתי בשנות ה־40 לחיי לא הייתי בא לכאן, אבל גם לא הייתי דקאן בגיל הזה. אני בשלב בחיים שבו אני חוקר פחות. כבר כדקאן עסקתי יותר בניהול, וכאן בכלל החלק של הניהול גדול יותר והאתגר גדול. ידעתי לאן אני נכנס.

"המכללה למינהל היתה המכללה הראשונה בישראל, ואז נפרץ הסכר. המל"ג אפשר הקמה של עוד ועוד מכללות כי אנשים הבינו שמשכילים נהנים יותר, שהחיים זה לא רק בירה וסקס, והיה ביקוש אדיר ללימודים גבוהים. זו תופעה מבורכת, אבל אף אחד לא תכנן לטווח ארוך ולפני ארבע שנים הבום נגמר. הביקושים התמתנו והיום כל המערכת במצב מאוד קשה. יש 67 מוסדות לימוד, ולהערכתי ל־20–25 מהם אין זכות קיום. מי שמנוהל טוב ישרוד, האחרים יקרסו. באוניברסיטה העברית יש אסון תקציבי, היא לדעתי פשטה את הרגל מזמן. גם אוניברסיטת תל אביב והטכניון קרובים לכך, וזה כואב מאוד. הממשלה כרתה את הבור הזה, והיא לא תיתן לדעתי לאוניברסיטאות ליפול. אחד הפתרונות לדעתי הוא העלאת שכר הלימוד, שהוא נמוך מדי. צריך להכפיל אותו, לפרוס על פני זמן ולתת הלוואות.

פרופ' אשר טישלר צילום: עמית שעל

"חוץ מזה, בכל העולם יש שכר דיפרנציאלי למרצים, אנשים טובים בתחומים נחשקים מרוויחים יותר. אצלנו זה לא ככה, ולכן יש אנשים טובים שקיבלו בחו"ל הצעות מעולות והם לא פה. אני לא טוען שצריכים להיות פערים חזיריים בשכר בין התחומים השונים באקדמיה, אבל אני כן חושב שצריכה להיות דיפרנציאליות".

המצב הכספי מוביל גם לפשרות בתנאי הקבלה?

"תסתכלי בתנאי הקבלה השנה באוניברסיטת תל אביב ותראי את הירידה. זו תופעה רוחבית בכל האקדמיה וגם כאן במכללה למינהל".

מה חלקן של האוניברסיטאות עצמן במשבר?

"ברור שגם לאוניברסיטאות יש חלק בבעיה הכלכלית כיוון שהן מנוהלות רע. בוחרים לפעמים מנהלים לפי שיקולים אקדמיים ולא לפי יכולות ניהוליות. אם אתה חוקר נהדר זה לא אומר שאתה יודע לנהל".

אז אתה תומך במינויים של אנשי מקצוע כמו עמוס שפירא, אף שאין להם רקע אקדמי קלאסי?

"עמוס שפירא (נשיא אוניברסיטת חיפה) הוא מנהל מצוין והמינוי שלו מרענן. אבל מה את חושבת, נותנים לו לעבוד? הסתכלת פעם על התקנון של אוניברסיטת חיפה? אילו סמכויות יש לו? הסגל האקדמי לא מאמין לאף אחד ולא נותן לזוז, לא מרצון רע אלא מפחד".

וכשהמצב קשה מגייסים יותר תרומות. אבל בעלי הון נותנים כסף ורוצים בתמורה מעורבות.

"גיוס תרומות הוא חלק מהניהול של פקולטה וצריך ללמוד לעשות את זה נכון. הבנתי שאם לא אביא כסף לא אוכל לנהל את הפקולטה. וכן, תורמים רוצים השפעה וזה בסדר, אבל לא היתה להם בשום מקרה שאני נתקלתי בו דריסת רגל בתחומים אקדמיים. אז לפעמים רוצים שלט, ולפעמים יש להם השפעה עקיפה בכך שהם תורמים למרכז לחקר תחום ספציפי, אבל מה פסול בזה? בדרך כלל אנשים תורמים לתחום שקרוב ללבם ואז הם גם מכירים אותו וגם מסייעים לך לגייס עוד תרומות, זה רק מעלה את הרמה".

מה דעתך על הביקורת שלימודי ניהול הם "עסקי אוויר"? שאנשים מגיעים לזה כדי ליצור מועדון חברים?

"אני ממש לא מסכים. אפשר להיות פה ושם מנהל טוב גם בלי תואר כזה, אבל העולם היום מורכב. מנהל צריך ידע בשוק ההון, במערכות מידע, בשיווק. למה זה בסדר שמשפטנים יעשו סטאז' וזה לא בסדר שאנשים ילמדו לנהל? מה, נולדים עם זה? ואגב, גם מועדון חברים זה חשוב".