לכעוס או לוותר?
פרופסור יקר, לפני שנים סבלתי מכוויות קשות ומאז אני נושא צלקות גלויות. לאחרונה, במסיבת תחפושות, מישהי הצביעה על הצלקות שעל פניי והחמיאה לי על התחפושת. הסברתי שאלו צלקות אמיתיות, אבל היא צחקה. זה הרס את הנאתי מהמסיבה. האם היה עליי לגרום לה לחוש אשמה? דן (אריאלי)
דן היקר,
הנח לזה. לאורחת שהצביעה עליך היו בוודאי כוונות טובות, ודי בכך שתיקנת אותה פעם אחת. אף שההערה היתה משמעותית בעבורך, זו היתה רק אחת ממאות הערות שהאורחת ההיא השמיעה באותו ערב, וקרוב לוודאי שיומיים אחר כך היא כבר לא זכרה את ההערה, את הצלקות ואפילו אותך. אם היית
נ"ב. יש עוד שיעור שאפשר ללמוד מהחוויה הזאת: כשאתה מתיייחס לעצמך כאל יועץ חיצוני ושואל איזו עצה היית נותן למישהו אחר באותו מצב, אתה יכול לבחון שאלות מטרידות באופן רגוע ושקול יותר. בהצלחה עם זה בעתיד.
למה אנחנו מתפתים?
פרופסור יקר, שמתי לב שכשאני מבצע קנייה יקרה אני מתפתה לקנות מוצרים משלימים שאני לא באמת זקוק להם. למה אני משקיע כל כך הרבה מחשבה ברכישת בירה יקרה כשאני בפאב, אבל כשאני רוכש לפטופ אני לא מוטרד מהוצאה של עוד 60 דולר על תיק מחשב? אנדרו
אנדרו היקר,
נניח שאתה עומד לקנות מכונית ב־30 אלף דולר, ובסוכנות מציעים לך להוסיף 2,000 דולר ולקבל מושבי עור. מה הסיכוי שתרכוש אותם? עכשיו, נניח שאתה עומד לקנות כיסא מנהלים חדש למשרד הביתי. הכיסא עולה 500 דולר, ובחנות מציעים לך לשדרג אותו לכיסא עור בתוספת של 2,000 דולר. מה הסיכוי שתלך על זה?
רובנו חשים נוח יותר לשדרג את מושב המכונית, מפני שאנחנו חושבים על כסף במונחים יחסיים. כסף, כמובן, אינו יחסי אלא מוחלט, אבל זו אינה הדרך שבה אנו חושבים. אז נטייתך לרכוש מוצרים מיותרים אחרי קנייה גדולה אינה רציונלית - אבל היא אנושית מאוד.