למה אני לא מצליח לפתח הרגלי חסכנות?

ד' היקר,

אני אישית הפסקתי מזמן לנסות לשמור על עקביות, ואני מציע שגם אתה תוותר על הרעיון. בלי קשר לשאלת העקביות, האופן שבו אתה מתאמץ לחסוך במשחת שיניים ומבזבז הרבה בדברים אחרים מלמד משהו על הדרך שבה אנו מקבלים החלטות, וזו גם דוגמה לחשיבות של תשומת לב בעת קבלת החלטות.

עקרונית, בכל רגע נתון בחיים אנחנו יכולים לשקול בכובד ראש את כל דרכי הפעולה הפוטנציאליות שעומדות בפנינו ולבחור תמיד בפעולה שתחסוך לנו זמן וכסף. באופן כללי אנחנו יכולים תמיד לחשוב על ההשלכות לעתיד של כל פעולה. זה אפילו לא כל כך קשה. אבל בפועל אנחנו לא עושים את זה. לרוב אנחנו חושבים רק על מה שמעסיק אותנו ברגע זה, ועל מה שנמצא מולנו כרגע. המיידיות היא מה שמניע את ההתנהגות שלנו. לדוגמה, לפעמים אנשים נוסעים דרך ארוכה יותר כדי למלא דלק בתחנה שהמחיר בה קצת יותר זול. הם מבזבזים זמן, לפעמים יותר מדי זמן, ומגבירים את הבלאי במכונית רק כדי שהמשאבה תציג מספר קצת יותר נמוך. אנחנו פשוט לא חושבים לעומק, וזה המצב הטבעי שלנו.

לא מקפיד על חסכון במים צילום: cc-by אנדרו קרייקר

ברמה הכללית יותר, הדוגמה שהבאת מבהירה שאם אנחנו רוצים שאנשים יכניסו את שיקול הדעת והחסכנות לשגרה שלהם, בלי להשתנות ובלי לעצור ולנתח בכל רגע, עלינו להפוך את הבזבוז לברור ובולט לעין. לדוגמה, להתקין מודדים אלקטרוניים שמציגים בזמן אמת כמה מים זרמו בברז, או מה היתה העלות, בדלק, בלאי וזמן, בכל נסיעה במכונית הפרטית שלנו. חיוויים כאלה בזמן אמת לא נשמעים כמו הדבר הכי נעים בעולם, אבל זו הדרך להשפיע על התנהגות של אנשים ביומיום.

למעשה, אם אנחנו באמת רוצים שאנשים יקדישו תשומת לב לבזבוז וחסכנות אולי כדאי גם שנתוני הצריכה, בעיקר החריגים, יתפרסמו באופן אוטומטי גם בפייסבוק ובטוויטר.

שאלות לדן אריאלי askdan@calcalist.co.il