פוטנציאל אדיר: סין פותחת לנו את הדלת, לא ניכנס?

בצל החדשות הכלכליות על הכיווץ בפעילות הכלכלית במשק ועל הירידה המשמעותית בתיירות לישראל, קיבלנו קצת חדשות טובות בתחום התעופה בכלל, ובתחום התיירות הנכנסת בפרט: השבוע פורסם בהרחבה על כוונתה של חברת התעופה הסינית היינאן איירלינס לטוס לישראל.

מאז תחילת חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סין לישראל, קו התעופה היחידי המחבר את סין לישראל הופעל על ידי אל-על (אם מוציאים מהחשבון את קו התעופה להונג-קונג). בעבר, הוכרזה אל-על על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כמונופול על הקו ת"א – בייג'ינג.

מזה כעשור לפחות, פועלות ממשלות ישראל להכנסת מוביל אווירי סיני לקו התעופה החשוב הזה. בשנת 2007 ביקרה בסין ציפי לבני, שרת החוץ דאז, ובמסגרת הסכמים שנחתמו אז, קיבלה חברת היינאן ממשלת סין את זכויות התעופה בקו. מאז ועד היום, אין סוף של משלחות רמות דרג מישראל ביקרו בסין. אחד הנושאים על סדר היום היה הכנסת חברת תעופה סינית לקו לתל-אביב. הנשיא הקודם שמעון פרס אף קיבל הבטחה מנשיא סין שהנושא ייבחן כלכלית, אך זו היתה דרכם לומר שלעת זו אין בכוונתם ליישם את ההסכם.

אל על. הוכרזה כמונופול על הקו ת"א – בייג'ינג צילום: שאטרסטוק

רוב רובן של חברות התעופה הסיניות אינן חברות פרטיות. במקרה של הייאנן, למרות שמוצהר שהחברה היא פרטית שלמשקיע הבינלאומי ג'ורג סורוס שותפות בה, יש להניח שבסופו של שירשור, מדובר בחברה בבעלות המדינה.

כיום מחזיקה החברה בציי של 134 מטוסי נוסעים מדגמים שונים בעיקר איירבוס ובואינג כולל בואינג 787 דרימליינר ואיירבס 330 . גילם הממוצע של המטוסים עומד על 5.1 שנים, צעיר באופן משמעותי מגילם של מטוסים בחברות תעופה אירופאיות ובטח מגילם הממוצע של מטוסי אל-על.

מטוס של החברה הסינית צילום: אימג'בנק, Gettyimages

קשה לדעת מדוע בחרה החברה כניסה דווקא בעת זו לקו לתל-אביב.  מה שחשוב הוא הצהרת הכוונות.

לפי דיווחים, בכוונת החברה להפעיל מספטמבר 2015 שלוש טיסות שבועיות מבי'גינג – לנתב"ג במטוס מסוג איירבס 330-200 . זוהי הכפלה של היצע המושבים הקיים כיום בטיסות ישירות בין בייג'ינג – לנתב"ג.

אין ספק שרשת התעופה הפנימית של היינאן תאפשר לה לחבר את טיסותיה בקו לנתב"ג עם רוב שדות התעופה המרכזיים בסין. ניתן להניח שחלק מהעבודה שהייתה עד כה בידי אל-על או טורקיש איירליינס תעבור לחברה הסינית.

איך ניתן לקדם את התיירות מסין?

לשם כך, משרדי החוץ והפנים צריכים לבוא לקראת הסיניים עם מהלכים אמיתיים ומשמעותיים לקידום התיירות בין סין לישראל ובמקום הראשון להקל באופן דרמטי על תהליך הנפקת האשרות לתיירים הסיניים. בנוסף, על משרד התיירות למפות מהן האטרקציות המעניינות תיירים סיניים. על המדינה והסקטור הפרטי להשקיע משאבים משמעותיים בשיווק ישראל כיעד תיירות בסין עצמה. ניתן להביא ארצה ידוענים סיניים לביקורים שיסוקרו בהרחבה בסין ולסייע בהפקת סרטי קולנוע והפקות טלוויזיוניות בישראל. רעיון נוסף הוא לייצר קמפיין פרסומי גדול באינטרנט המחבר בין התרבויות העתיקות סינית והיהודית. הסינים רואים ביהודים מודל לחיקוי.

בנוסף, נקל על התקשורת עם הסינים בכך שנכשיר של מספר דוברי סינית בסיסית בכל מלון וכן נתרגם לסינית תפריטים במסעדות וחומר רקע תיירותי, כולל אפליקציות מידע באטרקציות התיירותיות בהן הם מתעניינים. כמו כן, נבקש מחנויות ומרכזי קניות גדולים להכין חומרי פרסום ומידע בסינית.

החוליה המרכזית בשרשרת התיירות בכל מדינה היא הקשר התעופתי הישיר בין שתי מדינות. לחברה הסינית אמנם לקח זמן רב לקבל את ההחלטה לטוס הנה, אך כעת עלינו לעשות הכול על מנת להיערך לקבל את התיירים הסיניים בישראל ולפתח את הפוטנציאל האדיר הגלום בתיירות מסין לישראל.