בעקבות המשבר ברוסיה: "יצוא החקלאות הישראלית על סף קריסה"
כ-70%-80% מגידולי הפלפל, המצויים בשיאם, מיוצאים לרוסיה. מגדל פלפלים: "כל מה ששלחת אתה כבר מופסד בנייר, וזה בהנחה שבכלל תצליח לגבות את הכסף"
הפיחות המדהים ברובל הרוסי עלול למוטט את החקלאים בישראל. כ-30-40% מסך הייצוא הישראלי לרוסיה זה תוצרת חקלאית – כ-650,000 טון של תוצרת, הנמכרת בלמעלה מ-300 מיליון דולר. החקלאים, שנמצאים כעת בשיא עונת קטיף הפלפלים, מדברים על קטסטרופה.
"אם הייתי משאיר את הפלפל בשדה ונותן לו להירקב הייתי מפסיד פחות." אומר רונן שלכט, מגדל ויצואן גדול של פלפלים. "כשסגרנו על המחירים לעונה השער הוא 35 רובל לדולר. הבוקר זה הגיע ל-61, ובשעה האחרונה זה כבר גירד את ה-80. זו התרסקות טוטאלית. אם תיקח קרטון פלפל שנמכר במוסקבה ב-350 רובל, כלומר כ-4.5-5 דולר בשער עכשיו. להביא אותו מהנמל למוסקבה זה 3 דולר, עמלת הסיטונאי זה חצי דולר, ההובלה שלי מבית האריזה בארץ לנמל נובורוסיסק היא דולר וחצי. זאת אומרת שכל קרטון פלפל שהוצאתי אני בהפסד רק על ההובלה שלו – לא כולל אריזה וגידול".
שלכט מזהיר כי החקלאות הישראלית על סף קריסה, ומאשים את המאבקים הפוליטיים בין ארה"ב לרוסיה: "כל מה ששלחת אתה כבר מופסד בנייר, וזה בהנחה שבכלל תצליח לגבות את הכסף – כי גם הסוחרים הקטנים שם על סף התרסקות. לא תיארנו לעצמנו שלשם זה יגיע. החקלאות נמצאת במשבר ובלי עזרה והנשמה אני לא רואה איך אנחנו יוצאים ממנו. המצב לא נגרם בגלל טעויות שיווקיות או מזג אוויר, זה חד וחלק מצב פוליטי – חלק מהמלחמה של ארה"ב והמערב נגד רוסיה בגלל חצי האי קרים. רוסיה נכנסה עכשיו למיתון עם אינפלציה מטורפת וזה אומר שאנשים שם לא קונים".
חקלאות בישראל (ארכיון) צילום: צפריר אביוב
כ-70%-80% מגידולי הפלפל מיוצאים לרוסיה, כך שלאובדן השוק הרוסי יהיו השלכות קשות על החקלאים. גם תפוחי האדמה, הגזר והצנונית – למעלה מ-90% מהגידולים מיועדים לשוק הרוסי. בממוצע כ-30%-40% מהתוצרת כבר נשלחה לרוסיה, וכעת לא ברור לא מה יעלה בגורל הסחורה שנשלחה, ומה לעשות בסחורה שטרם נשלחה.
"החקלאות הישראלית מבוססת על רוסיה". אומר מאיר צור, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל. "כשהרובל מתרסק בצורה כזאת, זה טוטאל לוס של היצוא. המצב הוא מאד קשה. אנחנו בשיא עונת הקטיף של הפלפל, והסוחרים הרוסים כבר לא רוצים לקחת יותר פלפל, כי כוח הקנייה ברוסיה ירד בצורה רצינית מאד. הכי גרוע זה שהסיטונאים הרוסיים לא מסוגלים בעצמם לגבות את הכסף מהלקוחות שלהם, הקמעונאים – וזה משליך גם עלינו. כל זה מתרחש בשוק שהוא גם ככה במחירים מתחת למחירי העלות".
אז למה בכלל להמשיך למכור לרוסיה?
"כי רוב ההוצאות הן כבר הוצאות שקועות. בחקלאות – אתה קודם מייצר ורק אחר כך אתה יודע בכמה אתה מוכר. לזה צריך להוסיף מצב מדיני קטסטרופלי באירופה – האירופאים קונים תוצרת ישראלית כמוצא אחרון. בגלל לחץ של ארגוני החרמות וה-BDS. הם לא רוצים לריב עם הלקוחות שלהם ולייצר מהומות. למה להם לעורר מהומות אם הם יכולים לקנות את אותו דבר באותו מחיר ממדינות אחרות? זה 'ברוך' גדול."
על פי נתוני מכון הייצוא היקף הייצוא לרוסיה עמד על כמיליארד דולר ב-2013. ענף הייצוא המרכזי למדינה הוא תוצרת חקלאית, המהווה 30%-40% מסך הייצוא למדינה. לאחריו ענף הכימיקלים – המהווים כ-10-15% מסך הייצוא למדינה (בכיל הכחישו כי לרובל השפעה מהותית על החברה), תזקיקי נפט, תרופות, מכונות וציוד חשמלי, פלסטיקה וגומי, מכשירים וכלים אופטיים, מזון, משקאות וטבק ועוד.
"מרבית העסקאות סביב רוסיה בדגש על עסקאות של התוצרת הטרייה שהיא מהווה היום כ-40% מהייצוא לרוסיה, אלו עסקאות שנעשות במזומן, ללא אשראי. ולכן במובן מסוים, רמות הסיכון בהן קצת יותר נמוכות." מסביר מנכ"ל מכון הייצוא, עופר זקס. "כרגע בגלל הפיחות נראה שלרוסים יהיה קשה לשלם את המחירים שאנחנו רואים אותם כמחירים רלוונטיים לתוצרת הישראלית. צריך לחלק את זה לשני דברים - נושא של הבטחת התשלום, ודבר שני זה היכולת של הרוסים לשלם. אני בסך הכול חושב שאין מנוס – מדינת ישראל מייצאת לרוסיה מוצרי מזון הכרחיים. אין שם מוצרי יוקרה – גזר, תפו"א, צנונית, אתה לא מדבר על קוויאר וטלוויזיות LCD. מוצר בסיסי. רוסיה תצטרך למצוא את הדרך כדי להמשיך ולקבל את התוצרת הזאת, היא תלויה ביבוא – בין אם מישראל ובין אם במקומות אחרים."
נושא נוסף שזקס מתייחס אליו הוא נושא גידורי המטבע: "ניתן לראות שחברות ישראליות גדולות כמו אלביט ספגו הפסדים בגלל עלויות המימון שנוגעות לביטוחי השער שהם עשו, כשפתאום שער הדולר קפץ. אני מניח שעכשיו גם מול רוסיה – חלק מהחברות יצטרכו לשמור על עצמן באמצעות ביטוחי שער – שהמשמעות של זה עוד פעם זה שחיקה ברווחיות."
