סדר העדיפויות של הח"כים

מול 23 שרים ותשעה סגני שרים שמכהנים בממשלה, בכנסת עצמה נותרו 88 חברי כנסת נבחרי ציבור שהיוו בכנסת האחרונה את הרשות המחוקקת של מדינת ישראל. בעוד שרבות מהתוכניות הגדולות והרפורמות מבוצעות דרך משרדי הממשלה עצמם, הכלי האפקטיבי ביותר שנותר לחברי הכנסת ה"פשוטים" בקואליציה ובאופוזיציה הוא קידום הצעות חוק פרטיות.

התוכניות הגדולות והחקיקה שמקדמים משרדי הממשלה הן לעתים רבות פרי עבודתם של פקידי המשרדים, שהשרים האמונים עליהם זוכים לגזור את הקופון הציבורי. לעומת זאת, הצעות החוק הפרטיות הן יוזמתם של הח"כים עצמם, בין אם מדובר בהעלאת נושאים לסדר היום הציבורי בלבד בלי לקדם אותן דרך מסדרונות החקיקה ובין אם בחוקים שעוברים את ההליך המלא ונכנסים לספר החוקים או מתקנים חוק קיים.

נתניהו ואביגדור ליברמן צילום: אוהד צויגנברג

"כלכליסט" וצוות המשמר החברתי בדקו את הצעות החוק הפרטיות שהוגשו הכנסת האחרונה ה־19 במספר ושעברו את שלב הקריאה הטרומית. מחלקת המחקר של המשמר החברתי הסתייעה בכלכלנים ועורכי דין, סקרה את הצעות החוק השונות והגדירה אותן כ"חברתיות" או "אנטי־חברתיות" לאור השפעתה החזויה לקידום ערכים כמאבק ביוקר המחיה, איזון בין שחקנים חזקים לחלשים במשק והבטחת דיור, מזון ומים נאות במחיר נגיש. סדר העדיפויות שעלה מהבדיקה מצביע על קואליציה מנומנמת שחברי הכנסת שלה מזניחים את החקיקה הפרטית בנושאים הכלכליים־חברתיים.

מחסום הדיור שהצליח להוציא מאות אלפי אנשים לרחובות לא היה מוקד עניין גדול להצעות חוק פרטיות בכנסת האחרונה. מתוך 268 הצעות חוק פרטיות ותיקונים לחוק, רק 35 הצעות חוק תויגו בידי המשמר החברתי כעוסקות בנושא דיור. ארבע מתוכן הוגדרו בידי המשמר החברתי כ"לא חברתיות", כלומר שעלולות לפגוע בציבור יותר מלשפר את הראוי לתיקון.

נראה כי בעוד ששר האוצר יאיר לפיד, שר הבינוי אורי אריאל ושר הפנים גדעון סער הפנימו, מי יותר ומי פחות, שחרב הדיור מונפת מעל צווארם, לחברי הכנסת ממפלגותיהם הדבר היה ברור פחות.

סיעת התנועה אמנם הגישה את המספר הרב ביותר של הצעות חוק בתחום זה, אך שבע מתוך תשע ההצעות היו הצעות לתיקונים שהגיע ח"כ לשעבר מאיר שטרית לחוק המכר. שניה אחרי התנועה היא סיעת מרצ עם שבע הצעות חוק.

במקומות האחרונים נמצאות דווקא מפלגות שראשיהן לא הפסיקו לספק כותרות בנושא הדיור. חברי הבית היהודי ויש עתיד הגישו שתי הצעות חוק בנושא הדיור, מתוך אחת שנותחה כ"לא חברתית", וחברי ישראל ביתנו הגישו בתחום זה רק הצעת חוק אחת.

העבודה הובילה את הצעות החוק למאבק ביוקר המחיה

נושא אחר שהועלה רבות על סדר היום הציבורי בכנסת האחרונה ועולה עתה שוב בבחירות הנוכחיות הוא בעיית יוקר המחיה. 48 הצעות חוק ותיקוני חקיקה הגישו חברי הכנסת האחרונה בתחום זה, מתוכן שבע נותחו כ"לא חברתיות". ייתכן שהפופולריות של נושא זה על פני ההתמודדות עם בעיית הדיור נובעת מכך שהוא צרכני וברור יותר, אך ייתכן גם שפשוט מדובר בתחום רחב יותר שהצעות חוק מרובות יותר נופלות תחתיו.

מפלגת העבודה הובילה את יוזמות החקיקה הפרטית בתחום יוקר המחיה עם תשע הצעות חוק בנושא והצעת חוק לא חברתית אחת. אחריהם מרצ והתנועה עם שש הצעות חוק חברתיות כל אחת. במקום האחרון נמצאות הליכוד והבית היהודי שהגישו כל אחת שתי הצעות חוק בלבד בתחום יוקר המחיה.

הטיפול באי־השוויון החברתי זכה ל־58 הצעות חוק פרטיות, אלא שתשע מתוכן נותחו בידי המשמר החברתי כ"לא חברתיות". גם כאן הובילו חברי הכנסת של העבודה ומרצ, כשבמקום האחרון מוקמו חברי ישראל ביתנו והבית היהודי.

בחינת הנושאים שבהם בחרו להתמקד המפלגות הסקטוריאליות יותר בכנסת, מייצגות הציבורי הערבי והחרדי, מציירות תמונה ברורה. ש"ס ויהדות התורה בחרו להתמקד בהצעות חקיקה פרטית בתחום זכויות הקיום הבסיסיות. בקרב המפלגות הערביות חד"ש הובילה בהגשת הצעות חוק חברתיות־כלכליות, 27 במספר. בל"ד הגישה 12 הצעות חוק בתחום זכויות הקיום הבסיסיות וכן שמונה הצעות בנושא אי־שוויון.

עבודת השרים לא מתרצת את היעדרות הח"כים

בבחינת היעדרותם של חברי הקואליציה מהצעות החקיקה הפרטית צריך לקחת בחשבון כי בעוד שכלי זה הוא האמצעי הפרלמנטרי המרכזי שלרשות חברי האופוזיציה, חברי הקואליציה יכולים להניע תהליכים, בדרך זו אחרת, גם דרך משרדי הממשלה. כך, את מיעוט יוזמות החקיקה הפרטיות של חברי יש עתיד בתחום הדיור יש לבחון לאור עיסוקו מוגבר של ראש המפלגה לפיד בתחום והתעקשותו לעמוד בראש קבינט הדיור.

בדיקת "כלכליסט" והמשמר החברתי התמקדה בעבודת חברי הכנסת ולא בעבודת השרים. שרי הקואליציה הניעו במהלך הכנסת האחרונה יוזמות שזכו לכותרות יומיומיות דוגמת תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר לשעבר לפיד ורפורמת הבריאות של חברת מפלגתו שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן. יו"ר הבית היהודי, שר הכלכלה נפתלי בנט, הגמיש מצדו את הקריטריונים לקבלת הכספים שהקצה האוצר למעונות היום ושר הפנים לשעבר גדעון סער קידם רפורמה בתחום הארנונה בדרום הארץ.

אלא שמשרדי הממשלה נועדו להיות הרשות המבצעת, שעוסקת בקידום הרפורמות הגדולות. כך, חברי הכנסת הפשוטים, חברי הרשות המחוקקת, נועדו להיות מי שאמורים על תיקון העוולות היומיומיות. הם אמורים להיות נגישים יותר לציבור משרי הממשלה. מסיבה זו, חברי הכנסת שחובשים את ספסלי הקואליציה לא יכולים להתכסות בעלה התאנה שמספקים להם שרי מפלגתם ויכולים היו לפעול יותר ובאופן פרטי לקדם נושאים כלכליים־חברתיים בוערים.

נתון נוסף שיש להציב ברקע ההשוואה בין מספר יוזמות החקיקה הפרטיות של סיעות הכנסת הוא את ההגבלה הניצבת על מספר הצעות החוק שהן רשאיות להעלות מדי שבוע בפני ועדת השרים לענייני חקיקה. השיטה הקיימת מקנה לכל חבר בסיעת אופוזיציה זכות להגיש 8.5 הצעות חוק פרטיות מדי מושב כנסת, כאשר חבר קואליציה מוגבל ל־6.5 הצעות. כתוצאה מכך, ככל שהסיעה גדולה יותר, מספר הצעות החוק הפרטיות שהיא רשאית להגיש אף הוא גדול יותר

פילוח יוזמות החקיקה הפרטיות לפי נושאים על רקע מגבלות אלו מעצים את הדגש ששמו מפלגות האופוזיציה על הצעות חוק חברתיות־כלכליות ואת רפיונן של חלק ממפלגות הקואליציה בתחום זה. 61% מתוך כלל הצעות החוק שהוגשו בכנסת האחרונה, פרטיות וממשלתיות כאחד, עוסקות בנושאים כלכליים־חברתיים.

הבית היהודי: "שרים מנועים מהגשת הצעות חוק"

מישראל ביתנו נמסר בתגובה כי המפלגה "חברי הכנסת של הסיעה פעלו רבות בכנסת היוצאת בקידום חקיקה בנושאים כלכליים־חברתיים. ח"כ אורלי לוי־אבקסיס קידמה בסיוע הסיעה חוקים רבים בתחומים החברתיים במהלך הכנסת היוצאת שאף עברו קריאות טרומיות, ראשונות וקריאה שניה ושלישית".

מהבית היהודי נמסר כי "חברי הכנסת ושרי המפלגה פעלו רבות בנושא החברתי. שרים וסגני שרים מנועים מהגשת הצעות חוק והישגיהם ככל העולה מהכתבה לא נספרים".

מהליכוד נמסר "הליכוד הוביל שורה ארוכה של חוקים חברתיים הנוגעים לשירותי הבריאות והרווחה, חוק חינוך חינם מגיל 3, טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12, והיה גם מיוזמי החוק לארוחה יומית לתלמיד".

מיש עתיד נמסר כי המפלגה "הובילה את העשייה החברתית־כלכלית בכנסת ובממשלה בשנתיים האחרונות. כך יוזמת הזוויון בנטל ששהביאה לשילוב חרדים בשוק העבודה. בראש היוזמות ניצב תקציב 2015 שהיה התקציב החברתי ביותר שהוגש בישראל פה בשנים האחרונות".

מהעבודה נמסר: "עוד הוכחה שהנבחרת שלנו יכולה לטפל הכי טוב בבעיות הכלכליות־חברתיות". ממרצ נמסר "מרצ הגיעה למקום השני בגלל ולמרות שהיינו רק שישה חכים".