פרשת העלמות המס: הקרב על הקופון מהנגזרת של לאומי

קרב הישרדות לוהט על הזכות לנהל את התביעה הנגזרת נגד בנק לאומי מתנהל בין שני מגישי הבקשה לאישור הנגזרת. הקרב אינו רק על הכבוד, אלא בעיקר על הרבה כסף - שכר טרחה שעשוי להיגזר מהפסד של כ־1.7 מיליארד שקל ששילם הבנק כקנס לרשויות בארה"ב על מעורבותו בהעלמות מס.

מה שמגביר את סיכויי התביעה או לפחות את נכונות הבנק להגיע לפשרה הוא צוות הרגולטורים שהקים היועץ המשפטי לממשלה לבחינת הפרשה. נגד לאומי מונחות בבית המשפט הכלכלי בתל אביב שתי בקשות להכרה בתביעה נגזרת. אחת של בארי לנואל באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש אצל השופט חאלד כבוב, והשנייה, של בן ציון בצלאל באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר אצל השופטת רות רונן.

למי זכות ראשונים

ב־23 בפברואר יכריע כבוב אם לאחד את הבקשות או לסלק אחת מהן. כל אחד משני צמדי הפרקליטים, מנור־שמש ואבירם־בן מאיר, מנסה לשכנע שהוא הראוי לשרוד במירוץ. בקשת לנואל (מנור־שמש) הוגשה בספטמבר 2013, בקשת בצלאל (אבירם־בן מאיר) ב־31 בדצמבר 2014. הבקשה המתוקנת של לנואל ב־6 בינואר, למי זכות הראשונים?

בצלאל מבקש לקעקע את העובדה שלנואל הגיש ראשון. "תביעת לנואל היא תביעה מוקדמת וחסרת עילה וסיכוי שהוגשה טרם נקבע כלל מהו הקנס שיושת על הבנק", וכן, "בקשת לנואל הוגשה רק ואך נגד חמישה נושאי משרה בבנק ותו לא. היא לא הוגשה נגד רואי החשבון ולא נגד אף נושא משרה אחר". ובצלאל אף מקניט את התובע היריב. "מדוע ועל מה 'רץ ואץ לו' לנואל להגיש עוד בשנת 2013 בקשת אישור כה לקויה וכה פגומה עוד טרם נוצר הנזק?", תוהים בשמו אבירם ובן מאיר.

עו"ד יוקי שמש

דברים אלה נועדו לבסס את הטענה שהבקשה שהגישו מנור ושמש בינואר 2015 אינה מתוקנת אלא חדשה. ויתרה מזו, חלקים ממנה הועתקו מהבקשה שלהם, כמו הוספת רואי החשבון. "הבקשה המתוקנת של לנואל מחקה את הבקשה המקורית", טענו אבירם ובן מאיר. "העילה היחידה שנטענה בבקשה המקורית היתה הפרשה של 340 מיליון שקל שביצע הבנק בשל החקירה בארה"ב, שכבר אינה קיימת בבקשה החדשה. כשבא לנואל לכתוב את הבקשה החדשה, בקשת בצלאל כבר הוגשה. חלקים מתוכה הועתקו. העילות, היקף התביעה והנתבעים לרבות רואי החשבון". והם מסכמים: "העיקרון צריך להיות טיב ואיכות הבקשה ולא מהירות הגשתה".

יצחק אבירם צילום: נמרוד גליקמן

מנור ושמש לא טומנים ידם בצלחת ומשיבים אש. "בקשת האישור של בצלאל נגועה בחוסר תום לב משווע. היא הוגשה במטרה לנסות ולזכות בנתח מפשרה, אם תושג, או לנסות לסלק את תביעת לנואל באמצעות טענות מופרכות או לבקש לדון בתביעות במאוחד". באי כוחו של לנואל נשענים על פסיקה של השופטת רות רונן, שקבעה כי "מתן עדיפות לבקשות מאוחרות תעודד זרם שעלול להיות בלתי פוסק לבקשות נוספות". הם מתעקשים על הבכורה, ומזהירים ש"מתן גושפנקה להתנהגותו חסרת תום הלב של בצלאל עלול חלילה לעודד הגשת תביעות אישור מאוחרות בחוסר תום לב מתוך תקווה להשתלב וליטול חלק בפשרה". גם הם, כמו יריביהם־מתחריהם, מצביעים על פגמים וליקויים בבקשת האישור של הנגזרת. לא רק שאצלנו העילות והנתבעים הם הנכונים, הם טוענים, בתביעת בצלאל נפלו פגמים כ"צירוף נתבעים מכל הבא ליד", וגם "היעדרן של החברות־הבנות בקבוצת לאומי" מהתביעה.

על הקטטה הזו משקיפה בעניין ובסיפוק נבחרת הנתבעים: עו"ד רלי לשם, שמייצג את הבנק, רם כספי וצבי אגמון שמייצגים את הדירקטורים, עו"ד גיל אוריון שמייצג את קוסט פורר ועו"ד ניר כהן שמייצג את סומך חייקין. כולם שותפים לדעה שיש לסלק אחד מהמבקשים. כספי ואגמון כתבו ש"אין להשלים עם מצב שבו שתי בקשות לאישור הגשת תובענות נגזרות באותו עניין, באותן עילות ונגד אותם משיבים־נתבעים".

וכך כתב עו"ד אוריון: "יש להורות על מחיקת אחת משתי הבקשות. שתיהן עוסקות באותה מסכת עובדתית ובירורן יחייב לשמוע אותם עדים ולהביא אותן ראיות והן יעוררו אותן שאלות". אוריון הוסיף עקיצה שמרמזת לנזק הצפוי ממלחמות המבקשים: "נוכח העובדה שכבר בשלב מקדמי זה נתגלעו אי־הסכמות בין המבקשים, סביר שהליך מאוחד יהיה מסורבל".

מי ייאלץ לעזוב

כאמור, השופט כבוב יכריע אם יש מקום לנהל שתי תביעות באותו עניין. ספק רב אם יאחד את התביעות במלואן. הוא יכול לסלק אחת מהן או להותיר את שני המבקשים אבל להורות על בא כוח אחד בלבד, כלומר מנור ושמש או אבירם ובן מאיר. ההכרעה תתבסס על שני פרמטרים - טיב הבקשה וזכות הראשונים. אם כך יהיה, הצמד שיעזוב יפסיד שכר מכובד אם העניינים יתגלגלו לפשרה או להכרעה. בנגזרת התובע הוא למעשה הבנק, אלא שאחוזי שכר הטרחה בתיק כזה יכולים להגיע למיליונים.