כבוב מתלבט: "ועדה היא פרקטיקה טובה", אבל "בנק לאומי כבר הודה"

בדיון שהתקיים אתמול בבית המשפט הכלכלי ועסק בהקמת ועדת תביעות בלתי תלויה בפרשת הסיוע להעלמות מס ללקוחות בנק לאומי בארה"ב לא התקבלו הכרעות. השופט חאלד כבוב, שדן גם בבקשות על אישור התביעה הנגזרת על הקנס של 1.7 מיליארד שקל ששילם הבנק, קבע כי יחליט בסוגיות בחודש הקרוב.

באי כוח התובעים התנגדו לרעיון ועדת התביעות הבלתי תלויה שהעלה הבנק. "הבנק איחר את הרכבת", אמר עו"ד עמית מנור, "כל הראיות והמסמכים היו בידי הבנק במשך שנים והוא יכול היה להקים את הוועדה כבר באוגוסט 2011. האמריקאים לא גילו דברים חדשים אלא הסתמכו על מסמכים שהיו בידי הבנק".

מנור תקף גם חלק מהאיושים: את פרופ' חנס שנתן חוות דעת לבנק, את עו"ד סאמט שצפוי להיות נתבע ואת פרופ' ידידיה שטרן שנמצא בוועדה שממנה דירקטורים.

גליה מאור ואיתן רף, מנכ"לית ויו"ר הבנק בהתאמה בתקופת החקירה צילום: אוראל כהן

השופט כבוב העיר לפרוטוקול: "חנס הוא המנחה בדוקטוראט שלי". בא כוח הבנק, עו"ד רלי לשם, תמך כמובן במינויים: "חנס הגיש חוות דעת רק על דרך אישור ההסדר מול האמריקאים, לא על אירועים נשואי ההליך הזה. הוא היה מעורב באישור בדצמבר 2014, אבל מעולם לא הביע דעה בשאלת אחריות והתנהלות. עניין שטרן גובל בהיטפלות. הוא היה חבר בוועדה מינוי הדירקטורים. אם אדוני יסבור שחברותם בעייתית מפאת הניקיון נשקול זאת".

הבוטה מכולם היה עו"ד שחר בן מאיר; "הבנק חתם שהתנהלות אצלו פעילות עבריינית חמורה... גליה מאור מקבלת מכתב ממשרד המשפטים האמריקאי על סיוע ללקוחות להלבין ולהעלים מס. נניח שמאור לא ידעה, היא היתה חייבת ומיד לכנס את הדירקטוריון ולחקור. הוועדה היא תרגיל להימנע מדיון בתביעה".

עו"ד רם כספי השיב: "יש כאן 40 נתבעים פוטנציאליים, מי שמייחסים לו עברייניות זכאי להתגונן והם מושתקים בגלל ההסכם עם האמריקאים, שנכפו על הבנק. 400 בנקים בעולם כולו פעלו באותה דרך. באף מדינה לא פעלו נגד דירקטורים ונושאי משרה". עו"ד לשם: "הקמת הוועדה תקדימית. מופת לממשל תאגידי ראוי".

עו"ד רם כספי. "400 בנקים בעולם כולו פעלו באותה דרך" צילום: אוראל כהן

יאשר או לא יאשר, זו השאלה

האם יאשר השופט כבוב את הוועדה? על השאלה הזו נחלקו הדעות בפרשנויות המסדרון בתום הדיון. דעה אחת גרסה שהשופט לא יאשר שכן הבנק הרי הודה במחדליו. "מה תיתן לנו הוועדה?", שאל השופט, "האחריות כבר נקבעה". המשמעות היא שהוועדה כבולה מלטעון בשם הבנק לאי קיומה של הפרה. כבוב הזכיר את תורת האורגנים, ומשעה שהבנק לקח אחריות, גם נושאי המשרה אחראים מכיוון שפעלו מטעמה. השופט, לעומת זאת, יכול לקבוע באולם שלפי הראיות שלפניו לא בוצעו הפרות.

לעומתם, גרסו אחרים, השופט דווקא בעד ועדה. הוא היה זה שכבר רשם את התקדים. ״זו פריווילגיה ששמורה לבנק״, אמר במהלך הדיון, ״לעניות דעתי הקמת ועדה זו פרקטיקה מעולה״.

באולם ריחפה האימה מהאמריקאים שבולשים ומוודאים שהבנק הישראלי לא יעז אי פעם לכפור במחדלים שבהם הודה בהסדר. "אם ההסכם יופר", אמר עו"ד לשם, "האמריקאים יוכלו לפתוח בהליך פלילי נגד נושאי המשרה. הדבר נתון לשיקול דעת מוחלט של משרד המשפטים האמריקאי. כתבי האישום כבר מוכנים והם חלק מהנספח של ההסכם. ואז הם יוכלו לא רק לשמור את כספי הקנס אלא גם להגדילם".

נראה שלאף אחד לא ברור מה עושים עם תפוח האדמה הלוהט הזה. איך מפרידים בין האחריות שהבנק כבר הודה בה לבין הדרך לתבוע נושאי משרה שאין מחלוקת שפעלו בתום לב לטובת הבנק.

התקוטטות על הנגזרות

במקביל לדיון התקוטטו ביניהם גם עורכי הדין שהגישו בקשות לתביעות נגזרות כשכל אחד מהצדדים רוצה כי בית המשפט יכיר בתביעה שלו כתביעה הראשית. "הצד השני מנסה לקפוץ לעגלה ללא שום ערך מוסף״, פתח עו״ד מנור המייצג את הבקשה הראשונה שהוגשה כבר בספטמבר 2013. "התביעה שלנו מדגישה את טובת הבנק״.

עורכי הדין אבירם יצחק ושחר בן מאיר שהגישו בקשה לתביעה נגזרת בשם שני בעלי מניות מיעוט כשבוע לאחר חתימת ההסדר הסופי עם האמריקאיים לא נותרו חייבים. ״לא נשאר דבר מהתביעה המקורית כאשר התביעה המתוקנת שהוגשה ממחזרת את התביעה שלנו״, אמרו.