המדינות הנדיבות ביותר להורים טריים
ארה"ב היא המדינה המפותחת היחידה בעולם בה אין כלל חופשת לידה; לעומת זאת, בבריטניה נשים נהנות מחופשת לידה של 40 שבועות; אך מי שעשוי לשנות את הנורמות בשוק העבודה הן דווקא חברות פרטיות גלובליות המנסות למנוע נטישת אמהות צעירות
- אובמה: האמריקאים צריכים לקבל חופשת לידה בתשלום
- ועדת השרים אישרה: חופשת אבהות לאב מייד אחרי הלידה
- הדילמה של האב הטרי: האם כדאי לקחת חופשת לידה?
המדיניות החדשה של וודפון נועדה, כך הצהירה החברה, למנוע את עזיבתן של האמהות הטריות. בוודפון מאמינים שעזיבת עובדות לאחר חופשת הלידה פוגעת פגיעה עסקית בחברה שכן היא נאצלת להשקיע בגיוס והכשרת עובדים חדשים במקום אלו שעזבו. כלומר, בשיקול עסקי קר, משתלם לחברה לשלם לעובדות על חופשת לידה ולאחריה שכר מלא על משרה מצומצמת על מנת לשמר אותן. השיקול העסקי הזה עובד פחות טוב בחברות קטנות עם רוב נשי. כמו כן, כשבוחנים את החברות המציעות תנאים טובים לאמהות טריות מגלים שמדובר בעיקר בחברות הייטק גדולות וגלובליות. חברות שמתחרות על 'טאלנטים' בענף בו יש תחרות רבה על עובדים. לכן, לא נראה שמדיניות החברות תשפיע על הסטנדרטים בכל שוק העבודה בהיעדר חקיקה והשתתפות הממשלות. בישראל, חופשת הלידה בתשלום היא למשך 14 שבועות – המינימום המומלץ על ידי ארגון העבודה הבינלאומי.
לפי הארגון, חופשת לידה בתשלום חיונית לבריאות הגופנית והכלכלית של אמהות ושל תינוקות. עם זאת, למרות שהארגון ממליץ על מינימום של 14 שבועות בתשלום של כ-70% מהשכר, הדעות חלוקות לגבי האורך האופטימאלי של חופשת הלידה. מצד אחד חופשת לידה קצרה מדי עלולה לפגוע באמהות שאינן מרגישות מוכנות מספיק לחזור לעבודה וכתוצאה מכך לנשור ממעגל התעסוקה. כמו כן, דמי לידה נמוכים מדי עלולים לאלץ נשים לחזור לעבודה מוקדם מהמותר בחוק. לעומת זאת, חופשת לידה ארוכה מדי, בעיקר אם מותר לפטר נשים עם חזרתן מחופשת לידה – עלולה לפגוע בקידום נשים ובשכרן.