ניתוח כלכליסט
הדסה מקרטעת ובאוצר מתווכחים הלאמה או הבראה
הסכם ההבראה לבית החולים מתגלה עם הזמן כמסמך כמעט חסר תוקף - כל צד מושך לכיוון אחר והיעדים שנקבעו לא הושגו. החשבת הכללית, שמנהלת בפועל את הסכם ההבראה, לא פוסלת הלאמה, במשרד הבריאות מתנגדים וכבר נשקל הסכם חדש
כמעט שנה חלפה מאז נחתם הסכם ההבראה לבית חולים הדסה בין המדינה לבין הבעלים של בית החולים, ארגון נשות הדסה, ונדמה שבית החולים הירושלמי עדיין תקוע באותו המקום. מה שהיה אמור להיות הסכם שיחלץ את בית החולים מחדלות הפירעון שאליה הגיע, מתברר כמסמך כמעט חסר תוקף. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי אבני דרך חשובות בהסכם כלל לא התבצעו או התבצעו חלקית, וכי כל מי שמעורב בניהול ההסכם מושך אותו לכיוון אחר. "בית החולים פועל על אדי דלק", אמר אחד הגורמים ש"כלכליסט" שוחח איתם.
המשימה העיקרית שעומדת כעת בפני הצדדים - המדינה וארגון נשות הדסה - היא מינוי מנכ"ל קבוע לבית החולים. על פי ההסכם, מינוי המנכ"ל היה אמור להיעשות עד סוף השנה שעברה, אולם רק בתחילת 2015 הוקמה ועדת איתור לתפקיד. בשבוע הבא אמורים להיפגש כל נציגי המדינה הרלבנטיים ממשרדי האוצר והבריאות ולהחליט מה עמדת המדינה הרשמית לגבי המועמדים למנכ"ל (ראו מסגרת). לפחות בינתיים מסתמן חוסר הסכמה בין נציגי המדינה לגבי המועמדים ובעיקר בין נציגי המדינה לבין נציגי בית החולים.
אם האוצר והרופאים יגיעו לכדי התנגשות סביב מינוי המנכ"ל, יהיה קושי משמעותי להצליח לעמוד בתוואי תוכנית ההבראה, שגם ככה ירדה קצת מהפסים. דבר זה עלול לגרום לכך שעד סוף השנה או בתחילת השנה הבאה לא יהיה מנוס מפתיחת תוכנית ההבראה והזרמת כסף נוסף במתווה כלשהו.
החשש הוא כי בשל ריבוי האינטרסים ההסכם הקיים עלול להתפרק בהמשך השנה, מה שיעמיד את המשך פעילות בית החולים בסכנה מחודשת. "כלכליסט" ממפה את האינטרסים המנוגדים, רגע לפני קבלת ההחלטות המכריעות לגבי עתידו של הדסה.
סגן שר הבריאות המיועד, יעקב ליצמן צילום: עומר מסינגר
החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו > לא פוסלת את הלאמת בית החולים
החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו היא האחראית הרשמית לניהול הסכם ההבראה לבית החולים מטעם המדינה. עבאדי־בויאנג'ו מעורבת במתרחש בהדסה דרך שתי זרועות עיקריות: החשב המלווה שמינתה לבית החולים וסגנה נחמיה קינד, האחראי על תחום הבריאות ובתי החולים.
בחודשים האחרונים עבאדי־בויאנג'ו עשתה הכל כדי לשמור שבית החולים לא ייקלע מחדש למצוקה תזרימית, אף שהוא בגירעון תפעולי חודשי של כ־18 מיליון שקל. במסגרת מאמציה הקדימה החשבת הכללית את הסכום שהמדינה היתה צריכה לשלם במסגרת הסכם ההבראה, והזרימה להדסה כ־25 מיליון שקל עוד בסוף 2014 כדי שבית החולים יוכל לעמוד בחובות שנותרו לו לספקים חיצוניים, אחרי התספורת שנעשתה במסגרת הסכם ההבראה.
בנוסף, עבאדי־בויאנג'ו פעלה לכך שקופת חולים כללית תעביר להדסה סכום של כ־30 מיליון שקל (בשתי פעימות, בסוף 2014 ובתחילת 2015), כמעין הקדמת תשלום. מנכ"ל קופת חולים כללית אישר זאת בשיחה עם "כלכליסט" ואמר כי "בעקבות פניות מאגף החשב הכללי להקדים תשלומים לבית החולים הסכמנו לעשות זאת, אף שהדבר עלול לפגוע בסיכוי שלנו לקבל חובות שלטענתנו בית החולים חייב לנו". בין הקופה לבית החולים מתנהל תהליך גישור שאמור להכריע לגבי סכום של 140 מיליון שקל שנמצא במחלוקת בין הצדדים. סך כל החובות של ארבע קופות החולים להדסה, מלבד הבוררות מול הכללית, עומד, על פי הערכות בתוך בית החולים, על כ־90 מיליון שקל.
על פי כמה גורמים, עבאדי־בויאנג'ו מתנגדת למינוי המועמד המוביל לתפקיד המנכ"ל, פרופ' יצחק קרייס, בטענה שאין לו הניסיון הנדרש לניהול מרכז רפואי בגודל של הדסה, קל וחומר מוסד רפואי שנמצא במשבר עמוק. ככל הידוע, לטענתה אם המדינה ונשות הדסה לא מצליחות לגייס מנהל כוכב עם ניסיון מוכח לניהול בית החולים, מוטב למנות באופן קבוע את מי שמכהנת כמנכ"לית בפועל מאז החתימה על ההסכם ההבראה, פרופ' תמר פרץ.
במקביל, גורמים שאיתם שוחח "כלכליסט" סיפרו כי עבאדי־בויאנג'ו מדברת בשבועות האחרונים בפורומים שונים על אפשרות של הלאמת בית החולים על ידי המדינה בהמשך הדרך, אם אמנם יתברר כי לא ניתן לעמוד בתוכנית ההבראה מבלי להטיל את הנטל הכספי על קופות החולים או על המדינה. לפי תוכנית ההבראה, המדינה אמורה להזרים לבית החולים סכום כולל של כ־1.3 מיליארד שקל על פני שבע שנים.
עם זאת, אפשרות זו נראית בשלב זה לא ישימה בשל המורכבות האדירה של המהלך. הלאמת בית החולים והפיכתו לבית חולים ממשלתי בבעלות המדינה (בדומה לבית החולים תל השומר) יהיו כרוכות במאבק משפטי ממושך, בהתחשבנות עם ארגון נשות הדסה לגבי הקרקעות שבית החולים בנוי עליהן, בשינוי הסכמי השכר עם הרופאים ובביטול שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) שפועלים בבית החולים.
מנכ"ל משרד הבריאות ארנון אפק > חושש מהלאמה, תומך במינוי מנכ"ל קבוע
על פי הסכם ההבראה, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק ואנשיו הם חלק חשוב בניהול הסכם ההבראה. לראיה, נציג המשרד הוא חלק מוועדת השלושה, שמונתה בידי המדינה במטרה לקבל החלטות לגבי בית החולים. שני הנציגים האחרים בוועדה הם מטעם משרד האוצר, ולכן כוחו של משרד הבריאות בקביעת המדיניות מוגבל.
מנכ"ל משרד הבריאות הקודם רוני גמזו אמר בעת הדיונים בכנסת על עתיד הדסה כי הוא תומך בהלאמת בית החולים, אולם מהר מאוד חזר בו מאמירה זו בלחץ אגף התקציבים במשרד האוצר. ככל הידוע, המנכ"ל הנוכחי אפק לא תומך בהלאמה, בין היתר משום שמשרד הבריאות גם ככה מתקשה לנהל את בתי החולים הממשלתיים שכבר נמצאים בבעלותו (ובעיקר הגדולים והחזקים שבהם, כמו תל השומר ורמב"ם).
ככל הידוע, אפק בעיקר מעוניין שימונה כבר מנכ"ל קבוע להדסה, כדי לתת לבית החולים לעלות על פסי הבראה. הוא מאמין שרק מינוי כזה יכול להוות הזדמנות לעשות סדר בבית החולים ולהנהיג אותו להתאוששות.
מנכ"ל קופת חולים מאוחדת זאב וורמברנד > רוצה להשתלט על בית החולים
קופת חולים מאוחדת היא אמנם השלישית בגודלה בישראל, אולם בירושלים היא השנייה בגודלה עם נתח שוק של 40% בעיר, בעיקר במגזר החרדי, שנהנה מקצב צמיחה גבוה. מנכ"ל הקופה זאב וורמברנד הצהיר עוד בתקופת הדיונים על הסכם הבראה כי הוא מעוניין לקבל לניהולו את קמפוס הר הצופים של הדסה. בעת האחרונה וורמברנד הרחיב את ההצעה שלו, וכעת הוא מעוניין להעביר תחת ניהולו את כל בית החולים.
בשיחה עם "כלכליסט" אמר וורמברנד כי לאחר שייבחר המנכ"ל או המנכ"לית החדשים, האפשרות הטובה ביותר בשביל לממש את הסכם ההבראה היא להעביר את האחריות על ניהול הדסה ועל ניהול תוכנית ההבראה לידי קופת חולים מאוחדת. "הדסה לא יכול לעמוד בפני עצמו. אין בית חולים בגודל הזה שעומד בפני עצמו. לכן הפתרון יכול להיות הלאמה או ניהול של אחת הקופות", הסביר וורמברנד. "הסבירות שהלאמה תתממש היא מאוד נמוכה, לדעתי. לכן החלופה הסבירה יותר היא שבית החולים יהיה תחת ניהול אחת הקופות. הואיל וקופת חולים כללית היא מונופול בגלל הגודל שלה ומכבי היא כבר מונופול ברפואה הפרטית, האפשרית הריאלית היחידה היא קופת חולים מאוחדת".
לדבריו, בכוונתו לשתף פעולה עם נשות הדסה, להותיר להן נציגים בדירקטוריון ולהותיר להן את הטיפול בכל מערך התרומות בארה"ב. ובכל זאת, הוא מוכן להתחייב שגם אם נשות הדסה יפסיקו את תמיכתן הכספית בבית החולים כתוצאה מצעד כזה, הוא ימצא את המשאבים להשלמת הפערים. וורמברנד אמנם לא היה מוכן להסביר מהיכן יבוא הכסף, מלבד חזרה שוב ושוב על האמירה שהוא יכניס מההתחלה תוכנית התייעלות לבית החולים על ידי השימוש ביתרונות של הקופה (כלומר, פיטורי רופאים או העברתם לעבודה בקופת החולים), אבל סביר להניח שהוא יצטרך למכור נכסים כמו בית חולים משגב לדך בירושלים, שנמצא בבעלות מאוחדת.
וורמברנד יודע שהשר"פ הוא מוקש פוליטי, ולכן הוא מבטיח לא להפסיק אותו בטווח הקצר, אלא רק להסדיר אותו ולפקח עליו, ובטווח הארוך כבר נראה.
המועמד לתפקיד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן > מתנגד להלאמה, רואה במדינה אחראית למשבר
מי שמיועד לחזור לעמוד בראש משרד הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, אומר ל"כלכליסט" כי הוא מתנגד באופן נחרץ להלאמה וכי הסיבות למשבר בבית החולים מצויות דווקא במימון המדינה את המערכת הציבורית: "לא אסכים להלאים את בית החולים כי זה לא נכון. יש משקיעים שהשקיעו הרבה כסף (נשות הדסה — ש"א ומ"פ), ויש משבר שלפחות בחלקו הוא תוצאה של הגדלת ההוצאות על בית החולים מבלי שיקבל שיפוי מתאים מהמדינה. לדוגמה העלאות השכר שקיבלו הרופאים במסגרת הסכם הרופאים עם המדינה ב־2011 שחל על הדסה, אבל בניגוד לבתי החולים הממשלתיים, שקיבלו שיפוי מתאים מתקציב המדינה כדי לכסות את הגירעונות שנוצרו להן כתוצאה מכך, הדסה, כמו גם בית החולים שערי צדק בירושלים, לא קיבל את הכסף".
ליצמן מקבל את העמדה הראשונית של ארגון נשות הדסה כלפי המדינה, וכך נוצר חבל נוסף למשיכת בית החולים לכיוונן. כלומר, במקרה של חזרה למשבר כלכלי בו ידרשו במשרד האוצר סבב התייעלות נוסף של קיצוצים, ליצמן עשוי לדרוש מהאוצר קודם כל להביא מתקציב המדינה עוד כסף כדי לממן את הגרעון שייווצר. ליצמן אמר עוד כי "אם אחזור למשרד, אני מתכוון לשבת עם אגף תקציבים ולדבר איתם ולראות מה בדיוק נחוץ לבית החולים כדי להבריא ומה ניתן לעשות. ככלל, צריך להקים מנגנון לכל בתי החולים כדי לפצות אותם על הוצאות שמונחתות עליהם".
רופאי הדסה > רוצים למנוע את מינוי ממלאת המקום תמר פרץ למנכ"לית קבועה
שני הוועדים הבכירים בהדסה, ועד מנהלי המחלקות וועד הרופאים הבכירים, עושים כל שביכולתם כדי למנוע את מינוי מ"מ המנכ"ל פרופ' תמר פרץ לתפקיד באופן קבוע. המסר שהעבירו על ידי הרופאים לוועדת האיתור למנכ"ל, למשרד האוצר ולמשרד הבריאות היה מפתה במיוחד — אם תמנו מישהו אחר לתפקיד, נסכים ללכת לצעדים כואבים נוספים, ואפילו סבב נוסף של קיצוצים בכוח אדם יכול לעלות על השולחן אם צריך. אם תמנו את פרץ, אולי נקבל את הגזירה, אך לא ננקוף אצבע מעבר למינימום שאנחנו מחויבים לו. ועד הרופאים הצעירים, שמאגד את רוב הרופאים אך השפעתו פחותה, אינו תומך באיש מהמועמדים.
המסר הסמוי הוא שברור גם לרופאים שהדסה נמצא במצב קשה מאוד ושהפיטורים של כ־90 רופאים בשנה שעברה, קיצוץ השכר והמחיקה של חלק מהכספים שהצטברו בקרנות המחקר והשר"פ עשויים להיות רק שלב ראשון בתהליך הכואב שבית החולים הירושלמי צריך לעבור עד להבראה מלאה. אלא שמי שרוצה את שיתוף הפעולה של הרופאים צריך למנות מנכ"ל שוועדי הרופאים יודעים לעבוד איתו וזה יכול להיות או מנהל־על בדמות אחד מהמנהלים של בתי החולים הגדולים, כגון פרופ' גבי ברבש מאיכילוב או פרופ' זאב רוטשטיין משיבא, או מנהל שיהיה קל יותר להשפיע עליו כמו קרייס. פרץ, שניהלה מול הרופאים מאבקים על תוכנית ההבראה וביטוח הרשלנות הרפואית, היא מוקצית מבחינתם.
מכיוון שמינוי מנהל־על לא נמצא על הפרק, למעשה הרופאים רוצים למנף את מצבו הקשה של הדסה כדי למנות איש שהם יוכלו להשיג ממנו את ההטבות הקטנות שהשיגו בעבר. מנהל בית החולים הוא הדמות שצריכה לאשר שימוש בכספי קרנות המחקר והשר"פ לטובת נסיעה לכנסים, זו הדמות שצריכה לוודא שלא נעשה שר"פ בשעות הבוקר ושלא ניתן שכר חריג. הרופאים, אם כך, משחקים את היד הכי טובה שהם יכולים בפוקר הזה, שאם תצליח תחזיר את הדסה לימיו היפים, לפחות בכל הקשור לשכר הרופאים, ואם תיכשל עלולה להביא את הדסה להתכתשות נוספת שספק אם בית החולים יצליח לצאת ממנה בחיים.
הממונה על התקציבים אמיר לוי > חושב שהלאמת בית החולים אינה ישימה
לאורך כל תקופת גיבוש הסכם ההבראה העמדה הרשמית של אגף תקציבים היתה נגד הלאמת בית החולים. האגף ניסה לעשות הכל, לרבות להסכים להזרמה של 1.3 מיליארד שקל מהמדינה לבית החולים לאורך כל תקופת ההסדר, והעיקר להשאיר את הבעלות של נשות הדסה על כנה.
באגף התקציבים טוענים כי הלאמה אינה ישימה — בגלל הפיצוי האדיר שיידרש על הקרקעות שבית החולים בנוי עליהן ובגלל המאבק שיידרש מול הרופאים על הסכמי השכר ועל ביטול הרפואה הפרטית.
מנגד, נדמה שגם באגף הפנימו כי ההסכם שנחתם עלול להתפרק בתוך זמן לא רב, אלא אם מישהו מהצדדים יזרים עוד כסף לבית החולים, מעבר למה שנקבע בהסכם. במקביל, נדמה כי באגף היו מוכנים לשקול את ההצעה של וורמברנד, שלפיה קופת חולים מאוחדת תיטול לידיה את ניהול בית החולים.
נשות הדסה > רוצות להישאר בעלות שליטה בכל מחיר, מחפשות מנכ"ל חלש
נשות הדסה רוצות להישאר בעלות השליטה בבית החולים, אף שהמדינה מזרימה אליו סכומי כספים אדירים. הן רוצות גם שבסוף תקופת ההבראה תופסק עבודת החשב המלווה מטעם האוצר וכך יחזור הנתק הניהולי בין המדינה להדסה וכל שייוותר הוא מתן סבסוד שנתי גבוה יותר לבית החולים, במטרה לכסות את ההפסדים שנוצרים במסלול הציבורי, כפי שהמדינה עושה בבתי החולים שבבעלותה.
לכן הן מתנגדות בכל תוקף להלאמה או לכל ניסיון השתלטות אחר על בית החולים, כמו לדוגמה של אחת הקופות.
מהדסה נמסר: "בחודשים האחרונים נעשים מאמצים אדירים מצד כל הגורמים ואפשר לראות את העלייה היפה בכמות הפונים והחולים. בית החולים מתפקד במלואו ונותן מענה מקצועי מהטובים בישראל. לגבי טענות מאוחדת: אנחנו מציעים להם להתמקד בקשיים הניהולים, התקציביים והמקצועיים שהתגלו בקופה ולא לנסות להקשות עוד יותר על אלפי רופאי ועובדי הדסה אשר עושים לילות כימים בכדי להחזיר את הדסה למקום הראוי לה".
מארגון נשות הדסה נמסר: "מאז החתימה על הסכם ההבראה העביר ארגון הדסה לטובת בית החולים כבר מאות מיליוני שקלים, 12.5 מיליון הדולר הנוספים משוריינים עבור בית החולים מזה זמן רב וממתינים לאישור נוהל התרומות ע"י גורמי הממשלה שיקרה בודאי בימים הקרובים. באשר לאיתור מנכ"ל, ועדה בראשות יו"ר הדירקטוריון ארז מלצר עושה לילות כימים לאיתור מנכ"ל ראוי לבית החולים, זאת מאחר וברור לכל כי למינוי זה תהיה השפעה מכרעת על עתידו של בית החולים, ציבור החולים, הרופאים והעובדים. מינוי המנכ"ל ממתין כרגע לאישור נציגי הממשלה. ארגון הדסה ונציגי משרדי האוצר והבריאות עובדים בשיתוף פעולה מלא כדי להצעיד את בית החולים קדימה".