האתגר של האוצר: להפוך את קצא"א לשקופה יותר

אחת המשימות המסובכות שמשרד האוצר יתמודד עמן בשנה הקרובה היא להחליט מה יעלה בגורלה של חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), שהציבור נחשף אליה רק לפני חצי שנה כשאחד מצינורות החברה שפך את תכולתו בשמורת עברונה שבערבה. מאז האירוע השמורה כבר שוקמה, אבל במשרדי האוצר וראש הממשלה כבר שוברים את הראש כיצד להתמודד עם חברה חצי ממשלתית שהמסגרת המשפטית שלה ("חוק הזיכיון") אמורה לפוג בעוד כשנה וחצי (2017).

קצא"א הוקמה כמיזם משותף של ממשלות ישראל ואיראן במטרה להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי לישראל ולאגן הים התיכון. המהפכה באיראן בסוף שנות השבעים גנזה את החלום, ומאז קצא"א פועלת עצמאית תוך דיון בוררות מול ממשלת איראן על מי חייב למי כסף או רכוש, אם בכלל.

חברה חשאית עם אתר אינטרנט פעיל

קצא"א מנסה (לפחות כלפי חוץ) לפעול מתחת לרדאר, ונהנית לא פעם מגב צנזורי ממשלתי כדי להמשיך ולפעול באפלה. אבל באופן אירוני, החברה החצי סודית הזאת מפעילה אתר אינטרנט שמדווח על חלק ניכר ממתקני החברה ומפעילותה. כך, למשל, קצא"א מאחסנת דלקים, אחראית על מזח הפחם של חברת החשמל באשקלון ומחזיקה בכ־38% מתחנת הכוח הפרטית דוראד, שאף יושבת על קרקע בבעלות קצא"א.

משרד האוצר לא אהב בלשון המעטה את ההתנהלות הסודית, אולם משיקולים פוליטיים פעילות החברה נשארה גם בשנה האחרונה מעומעמת. לפיכך, המטרה של האוצר היא לבצע בשנה וחצי הקרובות שלוש משימות עיקריות. הראשונה היא למכור את חלקה של קצא"א בתחנת הכוח דוראד, כשלטענת המדינה, קצא"א לא אמורה להחזיק בתחנת כוח פרטית שתתחרה בחברת החשמל, זאת במציאות שבה חברת החשמל סוחבת על גבה התחייבויות בהיקף של כ־71 מיליארד שקל.

מכלית של קצא"א להעברת נפט לנמל אילת. המסגרת המשפטית תפוג ב־2017 צילום: צפריר אביוב

המשימה הבאה הרבה יותר מסובכת: עם תום תקופת חוק הזיכיון נפתח פתח נדיר לשנות את מבנה החברה ולהפוך אותה לזרוע האנרגיה של מדינת ישראל. עד 2009, לפני שהתגלה מאגר הגז לווייתן, המדינה "הריצה" מכרז להקמת מאגר גז יבשתי בתחומי קצא"א בהיקף של כ־4 מיליארד מ"ק (כחצי מהביקוש השנתי ב־2014). בעקבות גילוי לווייתן המכרז בוטל, אבל באוצר כבר מגלגלים רעיונות כיצד לרכז את כל פעילויות האנרגיה תחת קורת גג אחת, מסודרת ושקופה יותר.

למזג את כל החברות תחת גוף אחד

במשרד האוצר כבר החלו לבחון רעיון נוסף, והוא למזג את פעילותה של תש"ן (תשתיות נפט), שאחראית על הולכת ואחסון דלקים לשעת חירום, עם קצא"א. בקשה רשמית כבר הוגשה על ידי תש"ן לפני כמה חודשים, ובאוצר שוקלים לנצל את המומנטום ולחבר לחברה החדשה, אם תוקם, גם את חברת הפחם, נתגז (נתיבי גז) ותחנות כוח שיופרטו מחברת החשמל.

ההיגיון מאחורי המהלך פשוט: חברה ממשלתית בתחום האנרגיה תוכל לנצל את יתרונות הגודל בתחום הולכת הגז וחלוקתו, כמו גם בתחום הדלקים ואחסונם. במקביל, גוף שכזה יוכל לרכוש גז בצורה מרוכזת (SINGLE BUYER) עבור מגזרי התעשייה והתחבורה, ובכך לייצר "תחרות יש מאין" ואף לקבע פיקוח מחירים לא פורמלי לכל עסקאות הגז בישראל.

דווקא בגלל ההיגיון מאחורי המהלך הסיכוי שהוא יצלח נמוך. משרדי הממשלה לא ששים לוותר על מוטת שליטה, וגם לא מתלהבים מההתייעלות או מהקיצוץ הצפויים לאחר ריכוז כמה חברות יחד. לזכותו של משרד האוצר עומדת ההכרה שהמסגרת המשפטית של קצא"א מתפרקת, והמדינה תתחייב לייצר אחת חדשה. השאלה הגדולה היא האם היא תנצל את ההזדמנות.