הצעת החוק של ארדן: ניתן לפרק את בזק במסגרת החוק הקיים

מכירה או פיצול בכפייה של פעילות במונופול כמו בזק אינם מחייבים חקיקה מיוחדת, כפי שהודיע אתמול ח"כ גלעד ארדן שבכוונתו לקדם. כבר היום חוק ההגבלים העסקיים מאפשר לממונה דיויד גילה לפנות לבית הדין להגבלים ולבקש ממנו להורות למונופול לבצע מכירת נכס או פיצול פעילות. הוא רשאי לעשות זאת אם הוא סבור שהציבור נפגע באופן משמעותי מפעילות המונופול, ושזוהי הדרך היחידה לקדם תחרות בשוק.

כך למשל, סעיף 30א' לחוק ("מכירת נכס בידי מונופול") קובע כי: "בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופול למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות, בעסקים או בציבור". כלומר, אם גילה יפנה לבית הדין וישכנע אותו שמכירת נכס על ידי בזק היא המוצא היחיד למנוע פגיעה משמעותית בתחרות, החוק מאפשר להורות לחברה למכור פעילות.

החוק מאפשר גם לבית הדין להורות על פיצול נכס. סעיף 31א לחוק ("הפרדת מונופול") קובע כי "ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופול נפגע הציבור באופן משמעותי (...) וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופול אלא רק בהפרדת המונופול לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופול". הפגיעה בציבור באופן משמעותי שעליה מדבר החוק היא למשל מחיר, איכות, כמות או אספקה של נכס או שירות, וגם חסם כניסה לענף.

יתרון שבכל זאת יכול להיות לחוק כמו שמציע ארדן הוא דילוג מעל ראשם של הממונה ושל בית הדין להגבלים. אלא שגם אם יאושר חוק כזה, בזק צפויה לפנות לבג"ץ. שם כבר תצטרך המדינה לתת נימוק סביר לכך שהפתרון היחיד לגבי התחרות בשוק התקשורות הוא מכירת נכס או הפרדה של פעילות במונופול בזק. ומי מטעם המדינה יתבקש לתת הסברים וצידוקים לכך? הממונה, שאמון על התחרות.

אותו ממונה שעד היום לא פנה לבית הדין כדי לבקש זאת.

נתניהו וארדן. מהלך פוליטי צילום: דנה קופל