מנכ"ל נובל ישראל: "לא ייתכן שהחברה הזרה היחידה שפועלת בישראל תיחשב אויבת הציבור"
בדיון בוועדת הכלכלה בנושא מתווה הגז אמר בכיר במשרד האנרגיה: "יש בעולם כמה עשרות חברות שיכולות לבצע את הפקות הגז"; הממונה על ההגבלים דיויד גילה כי "ראוי היה במתווה לשים יותר דגש על תחרות ועל רווחת הצרכן, כי תחרות היתה מורידה את מחיר הגז הטבעי, את מחיר החשמל ומחיר כל מוצר המסופק בישראל"
"המטרה הראשונה שעמדה לפנינו היא פיתוח מאגרי גז מהר ככל שניתן. כל הסיפורים על זה שיש גז והוא זורם אינם נכונים. מה שחשוב לנו הוא פיתוח מאגרים וזו מטרה שעומדת לפני הכל. המטרה השנייה היא יצירת תחרות בין המאגרים וזה רק בטווח הבינוני והארוך - לא בטווח הקצר. ברור לנו שזה לא יכול לקרות מייד ולכן הצבנו מגבלות מחיר על הגז" - כך אמר סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן. הדברים נאמרים בדיון שנערך בשעה זו בוועדת הכלכלה של הכנסת במטרה ללבן את הסוגיות השונות שהוצגו במתווה הגז הממשלתי.
לדברי דורפמן כבר היום יש בעיית היצע לשוק כמו גם הגדלת תשתית ההולכה במשק.
יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל הבהיר שהוא מתכוון לקיים מהיום והלאה סבב דיונים על מתווה הגז לרבות הזמנה רשמית לשר התשתיות יובל שטייניץ שיביע דעתו על המתווה שגובש. "לפני שאנחנו מחלקים את העוגה צריך קודם כל להגדיל אותה. יש תוכניות יפות או לקוחות, אבל זה רק תוכניות. יש רק מאגר גז פעיל אחד", אמר דורפמן.
דורפמן אמר שמאגר תמר הוא ככל הנראה הנכס הפיננסי הכי גדול בישראל עם שווי של כ-15 מיליארד דולר. "סך כל הנכסים בחוק הריכוזיות היו 42 מיליארד שקל. דלק אמורה למכור את חלקה, שהוא כשליש, ממאגר תמר ששוויו כ-20 מיליארד שקל. שתבינו את גודל הנכס ואת הקושי למכור אותו, לאו דווקא לקונה ישראלי. במידה ודלק לא תצליח למכור את חלקה בתמר תוך שש שנים היא תעביר את המכירה לנאמן לתקופה של שנה", הסביר.
מאגר תמר צילום: יח"צ
בהתייחסו לזריזות לכאורה בקידום המתווה אמר, שכלל המשק נשען על צנרת בודדת שעלולה לסבול מתקלות ולכן יש חובה לפתח לא רק מאגרים אלא גם תשתית הולכה יציבה.
עוד אמר דורפמן שנובל אנרג'י תדלל את חלקה בתמר מ-36% ל-25% באותה תקופה. "מדובר בחברה מצוינת שלא באות כמוה לישראל וגם לא באו. נובל תשאר מתמר ולא תצא ממנה לגמרי כי אנחנו רוצים שמישהו ישאר ויפעיל את תמר", הסביר. חברי הוועדה תהו אם אין עוד חברה בעולם שיכולה להחליף את נובל שם, ודורפמו השיב שעד עכשיו לא נמצאו כאלה שממש רוצות לבוא לפה.
דורפמן הסביר את ההגיון בקביעת מחיר מקסימום לכל העסקאות במשק. "כל תחנת כוח חדשה שנכנסת לשוק תופעל על פי היעילות שלה. ככל שהיא יותר חדשה יש לה מקדם יעילות יותר גבוה. ברגע שאתה יודע שמחיר המקסימום הוא לא יותר ממחיר חבריך זה נותן לך תמריץ להיות תחרותי במשק. במקביל, חברות הגז יחוייבו לפרסם את מחיר הייצוא שלהם כאשר לקוחות מקומיים יזכו לאותם תנאי מחיר", אמר, והזכיר לחברי הכנסת שכל ייצוא או מכירה של גז תגלגל לקופת המדינה כסף רב", אמר.
המשרד להגנת הסביבה הזהיר מהשלכות יצוא הגז על הבריאות של אזרחי ישראל, כשהציג נתונים שלא הוצגו לפני כן לממשלה, כנראה משום שהמשרד לא היה חלק מצוות המו"מ עם חברות הגז. "עשינו חישוב כלכלי על סיכונים למשק מהאצת ייצוא הגז מתמר והגענו למסקנה שמדובר בהפסד תועלת עד 60 מיליארד שקל למשק הישראלי בשל יצוא למצרים", מסרה הכלכלנית הראשית של המשרד להגנת הסביבה אור גודלפרב. "אם משתמשים במאגר תמר לשימוש מקומי, הגענו לתועלת של 260 מיליארד שקל, שליש ממנה בריאותית. אם נייצא את הגז – זה יורד ל-200 מיליארד שקל". היא הזהירה כי חוזים בינלאומיים שיחייבו את היצוא מלווייתן, יפגעו במשק ובבריאות אזרחי ישראל "ועל הממשלה לצמצם את הסיכונים מהיצוא".
גילה: "המתווה שמתגבש לא יביא לתחרות"
הממונה על ההגבלים העסקיים הפורש, דיויד גילה, אמר כי "לצערי המתווה שמתגבש לא יביא לתחרות ולכן לא יכולתי לחתום עליו. הבעיה העיקרית נובעת מהבעלות הצולבת של נובל אנרג'י ב-25% בתמר ו-40% בלווייתן. זהו מכשול ואני לא חושב שיש סיכוי לתחרות במקרה כזה. נובל משתתפת בכל העסקאות עם כל הלקוחות, אכפת לה מהרווחיות של כל המאגרים, והיא גם מפעילה – היא תדחוף למחירים גבוהים יותר. תמר לא תרצה להתחרות בלווייתן ולווייתן לא תרצה להתחרות בתמר. מאגרי כריש ותנין קטנים מדי בנפח ועם עלויות פיתוח גבוהות מדי לחולל תחרות - בעיקר (כשלפי המתווה) המפעיל יצטרך לשלם 9% תמלוגים מהמחזור".
גילה הוסיף כי "ראוי היה במתווה לשים יותר דגש על תחרות ועל רווחת הצרכן, כי תחרות היתה מורידה את מחיר הגז הטבעי, את מחיר החשמל ומחיר כל מוצר המסופק בישראל. המחוקק רוצה תחרות במשק בישראל". לשאלתו של יו"ר הוועדה כבל, אמר גילה כי הפתרון הוא פיקוח על מחירים. "פיקוח הוא הפתרון. יש מחלוקת בין משרדי הממשלה בעניין ואני משאיר את זה למשרדי האוצר והאנרגיה. כשהתחרות לא עובדת צריך פיקוח".
דיויד גילה, הממונה היוצא על ההגבלים העסקיים צילום: עומר מסינגר
אלכסנדר ורשבסקי, הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, הסביר כי בניגוד לטענות, ההפקה של המאגרים בארץ אינם קלים. "תמר ולווייתן נמצאים רחוק מהחוף ובעומק של 1.5 קילומטר. זה אתגר הנדסי שיש רק מעט חברות שיכולות להפיק אותו ובבטיחות", אמר. הוא הוסיף כי "מהניסיון שלנו, החברות המובילות לא מגיעות לישראל בעיקר מסיבות גיאופוליטיות אך גם בשל אי ודאות רגולטורית שיצרנו בעצמה – ודומה לזו של מדינה אפריקאית". לשאלת חברי הכנסת השיב ורשבסקי כי יש בעולם כמה עשרות חברות שיכולות לבצע את ההפקה.
הדיון הגיע לטונים גבוהים כאשר חברי הכנסת הקשו על ורשבסקי, כיצד לדעתו יבוא מישהו להשקיע בכריש ובתנין, וורשבסקי ענה כי "אנחנו מקווים שבמתווה הזה יגיעו". ח"כ מיקי רוזנטל הקשה עליו: "אתם טועים או בפתיח או בסיום. אם אתם צודקים ואף אחד לא מתמעניין – מי יבוא לכריש ותנין? ואם יבואו לכריש ותנין – למה שלא יבואו להשקיע בלווייתן?" המשנה לממונה ענה בכעס כי "יש חברות שיוכלו לבוא, אבל ההבטחות שנצטרך לתת להן אחרי שסילקו מכאן את וודסייד האוסטרלית, יהיו הרבה יותר גדולות".
יו"ר דלק קידוחים: "מאשימים אותנו בעבריינות פלילית"
עימות בין חברות הכנסת מהאופוזיציה, שלי יחימוביץ' ותמר זנדברג למנהל נובל ארנג'י בישראל, ביני זומר. זומר טען ש"נובל לא עברה על החוק, לא נכנסה להסכם בהסדר כובל ולא התנגדה לתחרות אלא הצלחנו מעבר לציפיות של ממשלת ישראל". יחימוביץ' טענה כי "הממונה על ההגבלים העסקיים אומר שנכנסתם להסדר כובל בניגוד לחוק". זומר התנגד לדברים, ואמר כי יש "סילופים שנועדו לפגוע ביזמים". זנדברג מחתה וטענה כי זומר מאשים את חברי הכנסת בסילופים, וזומר אמר כי "עומדים מולי ומאשימים אותי".
ח"כ שלי יחימוביץ' צילום: עמית שעל
זומר הדגיש כי רק נובל אנרג'י הגיעה לישראל ואמר כי "בשבועיים האחרונים קראו לחקור רגולטורים כדי לבדוק איך קיבלנו את הזכויות. זהו סילוף שנועד להטעות. ב-1998 נובל הגיעה לישראל וקיבלה זכויות בים תטיס לא מהממשלה אלא מחברת אבנר שלא מצאה אף חברה אחרת שתבוא לישראל. ב-2006 קיבלה זכויות בתמר לא מהממשלה אלא מהשותפות שקיבלו אותן כותם מ-BG שנטשה את ישראל. בריטיש גז ניסתה לעניין יותר ממאה חברות, רק נובל נכנסה. ב-2008 קיבלה זכויות בלווייתן – מדלק. אף חברה אחרת לא היתה מוכנה לבוא". לדבריו, "לא ייתכן שהחברה הזרה היחידה שהיתה מוכנה לפעול בישראל תיחשב כאויבת הציבור. אנחנו לא מכחישים שיש כאן מונופול אך הוא לא באשמתנו".
יו"ר דלק קידוחים גדעון תדמור אמר כי התשואה הצפויה ממאגר תמר היא 20% עד 21%, שלדבריו נמוכה משמעותית מחברות בארה"ב ששם התשואה היא של עשרות אחוזים. "מאשימים אותנו בעבריינות פלילית, בייבוש ביקושים בעיכוב לווייתן. מדבר פה מי שהצליח לפתח את משק הגז של ישראל אחרי שכולם נטשו. מבריטיש גז דרך השותפים של לנגוצקי ועד וודסייד", אמר. לדבריו, "המתווה הזה קשה לנו. קיבלנו אותו בלית ברירה. אנחנו יוצאים משלוש מתוך ארבע התגליות שלנו. לוויתן זה כל עולמנו נעשה הכל לפתח אותו".
תדמור אמר יש תקרה על גובה המחירים, ולכן המחיר יהיה מהנמוכים בעולם ובמדינות ה-OECD. "לא הזכירו שהמתווה משריין שוק לשחקנים חדשים, ושאנחנו מניחים צינור נוסף שייתן יתירות. צנרת שלישית במרחק 155 ק"מ לפלטפורמה אחרת. מדובר בהשקעה של 2.5 מיליארד דולר, בנוסף לפיתוח לווייתן שעולה 6 מיליארד, שיוסיפו כושר ייצור ל-20.5 BCM למשק הישראלי", אמר.
כשנשאל על הרווח של החברה, טען ש"מתוך 5.45 דולר ליחידת אנרגיה, אחרי התמלוגים, המסים, ששינסקי ועלויות ההשקעה – ליזמים נשאר פחות מדולר. אנחנו מדברים על תשואה בסדר גודל של 20%-21%. לעומת חברות ששם אין סיכון גיאו-פוליטי והמים רדודים יותר, והתשואה היא של עשרות אחוזים".
