כך מפורר לוקר את כל טיעוני הביטחוניסטים

החלק הבלתי מסווג של דו"ח ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, המונה 77 עמודים, הוא אחד ממסמכי המופת היסודיים שחוברו בידי ועדות ציבוריות בישראל. מערכת הביטחון מציגה את הדו"ח הזה כאכזבה. דובר צה"ל מוטי אלמוז הגדיר אותו כ"כדור בין העיניים של צה"ל". אחד הדברים המעניינים בדו"ח הוא העובדה שהוא כולל בתוכו את כל התשובות לטיעונים שמערכת הביטחון כבר החלה להשמיע נגדו.

טיעון הנגד של צה"ל

צה"ל כבר שקוף לחלוטין. האוצר רוצה שליטה ולא שקיפות

תשובתו של לוקר

לצה"ל אין מה לפחד מהגברת השקיפות, שרק תשפר את עבודתו

במערכת הביטחון טוענים כי המלצות הוועדה יסרסו את היכולת של צה"ל לנהל את עצמו מבחינה תקציבית, ולכן יפגעו ביכולתו להגיב במהירות לאירועים ביטחוניים. במשרד הביטחון טוענים כי הם שקופים לחלוטין בפני האוצר, אך ועדת לוקר מכנה את השקיפות הזאת חלקית בשל הפער בין הנתונים שבידי המשרד לאלה שבידי משרדי ראש הממשלה והאוצר.

אין לצה"ל שום סיבה לפחד מהגברת השקיפות. להפך. היא יכולה לשפר את עבודת צה"ל: בכל ארגון, כשיש מי שמעלה שאלות, התוצאה בסופו של דבר טובה יותר. הגיע הזמן שגם במערכת הביטחון יהיה מי שישאל את השאלות האלה במקום להסתמך לחלוטין על מה שמערכת הביטחון מספקת.

צילום: אוראל כהן, עמית שעל, רמי זרנגר

טיעון הנגד של צה"ל

הקיצוץ בפנסיה לא יועיל לצה"ל כי האוצר ישתה את הכסף

תשובתו של לוקר

הכסף שייחסך בפנסיות יתווסף לתקציב צה"ל

במשרד הביטחון טענו לאורך השנים כי גם אם היו מבטלים את כל הפנסיה התקציבית, הצעד לא היה מוסיף אפילו שקל אחד לתקציב צה"ל, שכן משרד האוצר היה שותה את כל הכסף הזה. בעיקרון מערכת הביטחון צודקת. ולכן ועדת לוקר מציעה מודל חדש, פשוט וחכם: היות שהממשלה תחליט בחוק כי תקציב הביטחון יהיה 59 מיליארד שקל (צמוד למדד המחירים לצרכן) בכל אחת מחמש השנים הבאות, הרי שכל שקל שמשרד הביטחון יחסוך בתשלומי פנסיה יתווסף אוטומטית לתקציב צה"ל. למעשה, צה"ל צריך לחבק את פרק הפנסיה בהמלצות הוועדה, משום שהוא צפוי לחסוך לו מיליארדים שיילכו היישר לביטחון.

צה"ל מפקח מצוין על ניהול התקציב שלו בעצמו

תשובתו של לוקר

אגף התקציבים בצה"ל לא יודע כיצד בדיוק ממומש התקציב

בחודשים האחרונים נחשפו ב"כלכליסט" ובכלי תקשורת נוספים עדויות של קצינים ממערך התקציבים של הצבא שלפיהן צה"ל לא יודע כיצד הוא מנצל את התקציב של עצמו. הם העלו דוגמאות לתקציבים שמנופחים מלאכותית או מוקצים למטרות אחרות מאלה שהפיקוד העליון הגדיר. צה"ל הכחיש את הפרסומים ויצא נגד הטענות של אותם קצינים. אלא שכעת ועדת לוקר מאמתת את הטענות וקובעת כי "הפיקוח הפנימי בצה"ל לוקה בחסר מהותי. לאגף התקציבים במשרד הביטחון ולרמטכ"ל אין תמונה מהימנה" על התקציב וניהולו.

לכן היא ממליצה להרחיב את סמכויותיו של ראש אגף תקציבים בצה"ל, כך שהוא יידע מה קורה בתקציב שלו (כן, גם בתקציב השכר, שם פשוט אין לו מושג מה קורה היום כי העניין מצוי בסמכותו של אגף כוח האדם בצה"ל).

אנחנו מפטרים אלפי אנשי קבע, 6% מכוח האדם, זה לא מספיק?

תשובתו של לוקר

מאז 2008 כוח האדם בצה"ל התנפח ב־12%

מערכת הביטחון טוענת כי ממילא היא הולכת למהלך של התייעלות (שכבר החל בשנה שעברה), הכולל פיטורים של אלפי אנשי קבע, ולא ברור מדוע ועדת לוקר התעלמה מכך. אלא שהוועדה לא התעלמה מהתוכניות האלה. למעשה, היא התייחסה אליהן ברצינות וקבעה כי יש לצמצם יותר את כוח האדם.

זאת משום שצה"ל מצמצם כעת את כוח האדם שלו ב־6%. אלא שמאז 2008 התנפח כוח האדם ב־12%, ואילו לפי המלצות ועדת ברודט הוא היה צריך להצטמצם ב־12%. "אם הצבא היה מממש את המלצות ועדת ברודט, ההוצאה על השכר והיקף כוח האדם כיום היו קטנים משמעותית", כותבים חברי ועדת לוקר, וממליצים להגדיל את היקף הפיטורים ל־11% בתוך שנתיים.

אנחנו כבר מצמצמים 100 אלף אנשי מילואים. זה המון!

תשובתו של לוקר

הקיצוץ יכול להיות לא יותר מרישום שונה בפנקס

מערכת הביטחון טוענת כי במסגרת התוכנית החדשה של צה"ל, "גדעון", מאה אנשי מילואים ישוחררו משירות זה — צעד שמסמל התייעלות מקיפה של הצבא, לדעת מערכת הביטחון.

אלא שעל פי הוועדה, צה"ל עצמו הודה בפניה כי מצבת חיילי המילואים כיום כוללת "מספר ניכר של חיילים שאינם משרתים בפועל ובמקרים רבים כלל אינם מוצבים ביחידות מילואים. הם אינם נקראים לשירות, לא מתאמנים ולא נמצאים בכשירות מבצעית". צה"ל הודה בפני הוועדה שגם אם כל אנשי המילואים היו מתייצבים ביום פקודה, לצבא לא היה די ציוד עבורם. כלומר, קיצוץ של 100 אלף אנשי מילואים יכול להיות לא יותר משינוי הרישום בפנקסים. הם ממילא לא עולים לצה"ל כמעט שום דבר גם היום.

טיעון הנגד של צה"ל

הדו"ח הזה יפגע מהותית במוטיבציה של הטובים להיכנס לשירות קבע

תשובתו של לוקר

בסופו של דבר ההמלצות מיטיבות עם הפורשים

במערכת הביטחון טוענים כי יישום דו"ח לוקר אינו אפשרי מבחינה משפטית ויביא לפגיעה משמעותית בנכונות להצטרף לצבא הקבע, בעיקר בשל הפגיעה בתנאי הפנסיה.

האמת שונה: ועדת לוקר מתמקדת בשיפור התנאים של הלוחמים, בחובה ובקבע. הפנסיה התקציבית של אנשי קבע מהמערך הלוחם לא תיפגע - אלה שיגיעו לגיל 42 יוכלו לפרוש ולקבל פנסיה תקציבית מלאה, כמו היום. ולמעשה, המצב הזה טוב יותר משום שגיל הפרישה יירד.

חיילי צה"ל על גבול סוריה (ארכיון) צילום: אי פי איי

יתר אנשי הקבע יקבלו פנסיה תקציבית מגיל הפרישה במשק ולא מיום פרישתם מצה"ל, אבל יקבלו גם מענק חד־פעמי עם פרישתם משירות הקבע שאינו צנוע כלל וכלל. נוסף על כך, הוועדה נתנה לנגדים צ'ופר מתוך מחשבה מוצדקת שהקושי שלהם להשתלב בשוק העבודה גדול יותר. כך למשל, נגד בן 50 בעל ותק של 35 שנות שירות יקבל עם פרישתו מענק חד־פעמי של כ־2 מיליון שקל. הסכום הזה יצטרך להספיק לו למשך 17 שנה עד לגיל הפרישה במשק. כל מפוטר בן 50 היה שמח לקבל מענק כזה נוסף על פנסיה תקציבית נדיבה בגיל הפרישה.

אפילו קציני מטה, אלה שיקבלו את הפיצוי הנמוך ביותר, יפרשו עם מענק של כמיליון שקל (בגיל 40 עם ותק של 22 שנה), שזה סכום לא רע עבור מי שיכול להתחיל קריירה שנייה, שבסופה, בגיל 67, ממתינה לו גם פנסיה תקציבית צה"לית.

עם זאת, הוועדה קיבלה את עמדת מערכת הביטחון כי השינוי הזה ייצור אפליה לרעה מול גופי ביטחון אחרים ורומזת כי גם באלה יידרש שינוי.

הטיעון:

הצענו להוציא מאיתנו את תקציב הפנסיה, אבל באוצר לא רצו

טיעון הנגד:

ההצעה כללה את הותרת הסמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה, וזה לא ראוי לדעת חברי הוועדה

במשרד הביטחון טוענים כי הם היו מוציאים בשמחה את תקציב הפנסיה מתקציב הביטחון, אלא שמשרד האוצר לא רוצה לקחת אותו תחת אחריותו.

רק שזה לא נכון. לפי הדו"ח, אמנם משרד הביטחון הציע לוותר על תקציב תשלומי הפנסיה, אבל הוא ביקש להשאיר אצלו את הסמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה של הפורשים עם פרישתם - רק סמכות, בלי אחריות. הוועדה סברה כי הפתרון הזה לא ראוי.