האוצר בוחן: הפרשת החוסכים לפנסיה תקציבית תגדל ל-7%

שר האוצר מציג בשעה זו את תקציב המדינה לשנים 2016-2015. לפני כן אמר כחלון בתדרוך לעיתונאים כי "הגיעה השעה להחזיר את המדינה לדרך הנכונה, לדרך שרואה אנשים, שרואה חברה, שמכבדת את האחר, המוחלש, השונה".

לספר התקציב לחץ כאן

עפ"י התוכנית הכלכלית שהציג כחלון, יהיה שינוי בהפרשות העובד בפנסיה תקציבית: הכוונה להעלות את חלקו של העובד בהפרשה לפנסיה מ-2% בשנה ל-7% בצורה הדרגתית באופן פרוגרסיבי (עד רמת השכר החציוני במשק 6,000 שקל זה יישאר 2%, משם לשכר הממוצע 9,000 שקל זה יעלה ל-4%, ומשם ומעלה זה יעלה ל-7% בשנה). עפ"י התוכנית הכלכלית, על שר האוצר יהיה להיוועץ עם יו"ר ההסתדרות לגבי המתווה.

בתקציב עצמו מדובר על הגירעון יגדל ל-2.9%, אין עדיין סגירה לגבי תקציב הביטחון.

בעניין תוספת תקציב בתחום החינוך והרווחה יינתנו מעכשיו באופן דיפרנציאלי - שרשויות מקומיות חלשות יקבלו יותר וחזקות יקבלו פחות.

הטבות המס לחוסכים לפנסיה - תקרת ההטבה תרד, כך שהעשירון העליון ייפגע (זה יכניס 300 מיליון שקל לתקציב). העלאת קצבת השלמת הכנסת לקשישים עניים - בממוצע כ-160 שקל ליחיד. הגדלת קצבת השלמת הכנסה לקשישים עניים תסתכם ב-580 מיליון שקל.

בתחום מערכת הבריאות, יינתן תקציב ייעודי לקיצור תורים לניתוחים במערכת הבריאות הציבורית, יינתן תקציב ייעודי לתוספת מכשירי MRI במטרה שבכל בית חולים יהיה מכשיר אחד לפחות. וכן תקציב ייעודי לשיפור איכות השירות בחדרי המיון.

מימין: מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שר האוצר משה כחלון והממונה על התקציבים אמיר לוי צילום: אלכס קולומויסקי

התאמות תקציביות: סה״כ - 1.4 מיליארד שקל ל-2015. פירוט: תוכנית חיסכון במקום קצבאות ילדים - 1 מיליארד שקל; מיתון עלויות הסכמים קואליציוניים נוספים - 400 מיליון שקלים (מהבית היהודי); סה"כ כיווץ של 40% בעלויות ההסכמים הקואליציוניים. כדי לעמוד ביעדי ההוצאה נדרש תקציב 2015 להיות מקוצץ ב-1.4 מיליארד שקל ותקציב 2016 ב-10.5מיליארד שקל.

בשנת 2015 מפלגות יהדות התורה וש"ס יידרשו לקצץ מיליארד שקל מהסכמים שלהם, הבית היהודי עוד 0.4 מיליארד שקל. עוד עלה מהצגת התקציב הנתון המפתיע כי הגרעון לשנת 2015 יסתכם ב-2.9%, למרות שאמור להיות נמוך משמעותית משום שתקציב המדינה התנהל עד כה על בסיס תקציב 2014. על השאלה כיצד ייתכן שיעד הגרעון כה גבוה ענה הממונה על התקציבים, אמיר לוי, כי " התוספת לביטחון הייתה 2.5 מיליארד שקל יותר. איך זה קרה? הם קיבלו אישור לזה מראש הממשלה והקבינט ופעלו בהתאם לאישורים." משרד משרד האוצר שי באב"ד הוסיף כי "משרד הביטחון נערך לתקציב של 57 מיליארד שקל ואמר שאין לו יכולת להתנהל לפי 1/12 והם קיבלו את האישורים לכך.

התאמות תקציביות: סה"כ - 10.1 מיליארד שקל ל-2016. פירוט: קיצוץ רוחבי - 3 מיליארד שקל;  תוכנית חיסכון לילדים - 1.7 מיליארד שקל; מיתון הסכמים קואליציוניים נוספים - 1.7 מיליארד שקל (הבית היהודי - 700 מיליון, כולנו 500 מיליון, חיילים משוחררים - 500 מיליון שקל); לקיחת הכנסות מקק״ל - 1 מיליארד שקל.

צעדים בהכנסות המדינה: 2 מיליארד שקל (הקטנת הטבות המס לפנסיה - 300 מיליון, משיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות כמו רפאל - 500 מיליון שקל, משיכת תמלוגים מרשות שדות התעופה - 500 מיליון שקל, הגברת המאבק בהון השחור - 300 מיליון שקל, שיבוב מול חברות הביטוח על פיצוי לתאונות דרכים - 200 מיליון שקל).

פתרונות נוספים - 400 מיליון שקל (בעיקר הפחתת תקציב הפחתת גזי חממה - 200 מיליון שקל ושימוש בעודפים ממשרד ראש הממשלה - 100 מיליון שקל).

למרות פרסום תוכנית התקציב, בפועל נושאים משמעותיים טרם סוכמו. כך למשל תקציב הביטחון, שעלול להשפיע על תקציב כלל המשרדים טרם סוכם. בשלב זה התקציב אמור לעמוד 55.3 מיליארד שקל, על כך אמר לוי כי " אם לוקר יאומץ נצטרך למצוא פתרון לזה. גם הסכום הזה לא על דעתו של משרד הביטחון". נקודה נוספת שטרם נפתרה היא דרישת שר הכלכלה, דרעי למע"מ 0 על מוצרי יסוד על כך אמר באב"ד "ישנה ועדה של האוצר וכלכלה, שי ועמית עומדים בראש הצוות והוא יבחן את הנושא, שכרגע אינו בתקציב".

מלבד דרישות משרד הביטחון באוצר עוד נמצאים במשא ומתן עם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שדורש תוספת מיליארד וחצי לתקציבו, וכן שר הרווחה, חיים כץ, שדורש 3 מיליארד שקל. עוד מציינים באוצר כי מס העיזבון ירד מהתקציב בגלל התנגדות עזה של רשות המסים, שטוענים שלא יכולים לעמוד בלוח הזמנים של האוצר. שר האוצר הורה להם להערך לכך בהמשך.

דרך נוספת לעמוד בתקרת ההוצאה ב-2016 היא הקיצוץ הרוחבי עליו הודיע כבר שר האוצר, שיעמוד על 3% מתקציבי המשרדים. משרד האוצר ביקש ממשרדי הממשלה לתת להם תשובה תוך יומיים כיצד הם מעוניינים לקצץ את תקציבם. לדברי לוי "רק 5 משרדים ענו על בקשה זו." באב"ד תקף את המשרדי ואמר "נעשה מאמץ אמיתי לתת להם להמליץ איפה לקצץ. היה מבחן אמיתי למנכ"ל ולשר. יש משרדים שהרימו את הכפפה, לצערי רוב המשרדים לא עשו את זה. יהיה קשה לשכנע, שבמשרדי ממשלה, אין מקום לעשות 3% התייעלות- זה לא באמת 3%, זה יוצא 1-1.5% כי זה לא כולל שכר וכו'. עוד לא ראיתי חברה שזה לא אפשרי בה. "

צעד נוסף במטרה להגדיל את הכנסות המדינה הוא "תוכנית אסטרטגית" עם רשות המסים שאמורה להפוך אותה לטכנולוגית יותר, להגביר את המידע שמגיע לרשות. מהלך זה צפוי להכניס 300 מיליון שקל לשנה.

עוד סעיפים בהצעת התקציב:

שותפות יחד עם הסוכנות לבניית דיור ציבורי - 280 מיליון שקל.

הקטנת שיעורי מס ביטוח לאומי מעצמאים (והקמת צוות שימליץ כיצד לתת דמי אבטלה לעצמאים) - אובדן הכנסות של 170 מיליון שקל.

הגדלת שכר לחיילי חובה - 800 מיליון שקל (תוקם ועדה שתמליץ כיצד ליישם את העלאת שכר החובה).

קיצוץ תקציב לשכת הפרסום הממשלתית ב-50%.

קיצוץ קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה - 200 מיליון שקל

הקפאת קליטת עובדי מדינה חדשים עד סוף 2016 (כולל על ידי מכרזי גיוס כוח אדם שכבר פורסמו)

דחיית חוק יום לימודים ארוך - עד שנת 2020.

הארכת משך הזמן המינימלי הדרוש לצעירים לקבלת דמי אבטלה (חיסכון של 75 מיליון שקל).

"תקציב הוא לא מספרים - הוא קודם כל ערכים"

בתדרוך לעיתונאים אמר כחלון עוד: "תקציב הוא לא מספרים – הוא קודם כל ערכים – הוא מבטא תפיסת עולם", אמר כחלון. "כלכלה היא משרתת בני אדם וככזו היא צריכה להיבחן. האיום הגדול ביותר שניצב בפנינו כחברה הוא התרחבות הפערים והמדיניות הפיסקאלית היא כלי שבאפשרותו לשרת את המערכה לצמצום הפערים שהולכים ומתרחבים.

"תוואי הגירעון (2.9%) הוא נמוך משמעותי מהגירעון שנבחר ע"י הממשלה הקודמת (3.4%). הגירעון הוא חלק ממדיניות כוללת. כל עוד הוא נותן מענה לצמצום הפערים החברתיים ולצמיחה אז הוא ממלא את יעודו. העובדה כי בחרנו שלא להעלות את נטל המס תורמת לצמיחה תרומה משמעותית.

"התקציב שאנו מציגים משקף מעבר מדיבורים לפעולות. אנחנו מבצעים היום את מה שאחרים דיברו עליו. שמנו מטרות, הגדרנו יעדים מדידים והעמדנו מקורות ברורים לשם כך. יש בתקציב רפורמות ממוקדות שתכליתן להוריד את יוקר המחייה: רפורמות שיפחיתו את מחירי המזון, רפורמות שישימו סוף לכספי הפנסיה האבודים, רפורמה בדיור, הגברת התחרות בבנקאות. יש עוד הרבה מאוד נושאים חשובים שממתינים ליישום. לא הכל ניתן לעשות בחודשיים וחצי, בתקציב שמגיע לאישור הכנסת באיחור של שנה.

"התקציב שאנחנו מציגים הוא לא תקציב של אופוזיציה וקואליציה, הוא לא תקציב מפלגתי או סקטוריאלי - הוא תקציב לאומי ממלכתי. זה תקציב שטוב לאזרחים, טוב למאבק לשוויון הזדמנויות – טוב לצמצום הפערים. מי שמצביע נגד התקציב הזה מצביע נגד המאבק ביוקר המחייה, נגד המאבק ביוקר הדיור, נגד המאבק במונופול הבנקאי ונגד התחרות במגזר הפיננסי. כל אחד מחברי הכנסת יצטרך לשאול את עצמו עוד כמה שנים - איך הוא הצביע על התקציב הזה. איפה הוא או היא היו כשאנחנו יישמנו מהפכה אמיתית בסדר היום הלאומי. אני יודע שלתקציב הזה יש שותפים רבים גם באופוזיציה. אני גם יודע אילו לחצים יפעילו בעלי האינטרסים על חברי הכנסת. כפי שאנחנו התמודדנו עם הלחצים האלו באוצר - אני מקווה שהכנסת תדע להדוף אותם מכיוון שאנחנו נבחרנו בכדי לשרת את הציבור.

"בתקציב הזה יש בשורה אמיתית לחברה הישראלית על כל גווניה. אנחנו מביאים ראייה כלכלית שמקלה על המשפחה הישראלית והאדם העובד. התקציב ייתן דחיפה לשכבות החלשות ולפריפריה", אמר כחלון.

ההסתדרות: לא נסכים לפגיעה חד צדדית בשכר

בהמשך לפרסומים בנושא הפנסיה התקציבית, משרד האוצר מבהיר כי בחוברת התקציב נקבע להתחיל מהלך של התייעצות עם יו״ר ההסתדרות ורק לאחריו ייקבע תהליך המסגרת לקבלת החלטות. הצעת משרד האוצר לממשלה הינה להתחיל את תהליך התייעצות לצורך הנעת תהליך זה.

ההסתדרות התייחסה לכוונת האוצר לפגוע בפנסיה התקציבית והודיעה, כי "לא נסכים לשינויים חד צדדיים המביאים לפגיעה בשכר העובדים".