המנצחים והמפסידים: 1.5 מיליארד שקל מהתקציב יועברו למי שאיים יותר
כדי להשיג את תמיכת השרים לתקציב נדרש שר האוצר לקיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי 2015-2016, נוסף לקיצוץ של 3% שעליו סוכם בחודש שעבר. האינטרסים הקואליציוניים ישורתו, השירותים החברתיים ייפגעו
ליל השימורים שעברו חברי הממשלה בין רביעי לחמישי הותיר את חלקם כמנצחים, אך גם שלח אחרים ללקק את הפצעים אחרי שעות של דיונים בדרך לאישור התקציב. כל הסיכומים שהתרחשו בשעות הקטנות של הלילה השאירו את שר האוצר משה כחלון עם צורך לפנות מיליארד וחצי שקל, שכדי למצוא את המקור למימונם הוחלט על קיצוץ רוחבי נוסף בתקציבי המשרדים.
- התיקצוב הדיפרנציאלי בחינוך וברווחה יצא מספר התקציב
- גם בתקציב, הלחץ על נתניהו עובד
- 4 שאלות שצריך לשאול על תקציב המדינה
הקיצוץ החדש יחולק לשניים: 0.5% שיקוצצו מתקציבי המשרדים ל־2015, וקיצוץ נוסף בגובה 1% מתקציבם ל־2016. קיצוץ זה מתווסף לקיצוץ רוחבי קודם בגובה 3% שעליו הוחלט במהלך חודש יולי.
הבעיה העיקרית עם שינוי סדר העדיפויות שמבטא הסחר־מכר התקציבי היא שהוא מבוצע ללא עבודת מטה מסודרת, אשר בוחנת יעילות וכדאיות של תוכניות שמקוצצות לטובת מימון אחרות על פניהן. הקיצוץ הרוחבי נעשה באופן מכני בתוכניות כלל המשרדים, תוך שהוא מדלג מעל השכר והחוזים הקיימים שתקצובם מקוים לפי חוק וחותך רק במה שאפשר — לרוב בכסף הנזיל ביותר שתוקצב לתוכניות טריות בשנים האחרונות. זאת במקום לחפש נקודות של בזבוז וחוסר יעילות, שהיו חוסכות יותר למשלם המסים בטווח הארוך.
המנצח הגדול של הסחר־מכר היה שר הכלכלה ויו"ר ש"ס אריה דרעי, ש־650 מיליון שקל יוקצו לתוכניתו להטבות מע"מ לשכבות החלשות. נוסף לו יצאו עם ידם על העליונה השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושר הפנים סילבן שלום, שמשרדיהם קיבלו תוספת של 300 מיליון שקל כל אחד.
ארדן, שלא היה חלק מממשלת נתניהו עם השבעתה, הסכים לקחת את תיק ביטחון הפנים בתנאי שיקבל תקציב גדול, שחלקו נועד לשיפור שירותי השיטור במגזר הערבי ושירותי הכבאות ולהגברת השיטור הקהילתי.
התוספת התקציבית למשרד הפנים נועדה ככל הנראה לפצות את השר שלום על כך שאיבד את מינהל התכנון שהועבר למשרד האוצר. התוספת התקציבית תסייע לו לשמור את תקציב הרזרבה של משרדו בגובה 100 מיליון שקל, והיא מאפשרת לשר הפנים לסייע לרשויות מקומיות ולהגדיל את מענקי האיזון ותקציבי הפיתוח.
שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט הסכים לקיצוץ רוחבי במשרדו, אך הצליח לצמצם את הפגיעה בתקציב ל־250 מיליון שקל - פחות מגובה הקיצוץ המתוכנן בגובה 1.5%. מנגד הצליח בנט להשיג סכום זהה, גם הוא של 250 מיליון שקל, לטובת פיתוח תחבורה ותשתיות ברחבי יהודה ושומרון. כמו כן הצליח בנט לבטל את סגירת מינהלת הזהות היהודית - מהלך שהיה חוסך 5 מיליון שקל בשנה למשלם המסים.
מרוויחה נוספת היא שרת התרבות מירי רגב, שמשרדה קיבל תוספת של 150 מיליון שקל לתקציבו הרגיל בגובה 1.2 מיליארד שקל.
עם צד המפסידים נמנה לכאורה גם משרד הביטחון, שהקיצוץ הרוחבי גורע 340 מיליון שקל מתקציבו לשנים 2015–2016. אלא שספק רב אם קיצוץ זה אכן ייצא לפועל. בדיוק למטרות אלה מחזיק משרד האוצר סעיפי רזרבה כלליים ובתוך תקציבי המשרדים. כל קיצוץ רוחבי פוגע גם ברזרבות, והקיצוץ החדש מצמצם אותה ב־57 מיליון שקל — כך שסביר שבסופו של דבר יוגדל תקציב הביטחון במהלך השנה כבכל שנה, מה שידרוש קיצוץ רוחבי חדש.