הרשויות החזקות פועלות לטרפד העברת תקציבים לרשויות החלשות

כיום כל הרשויות - חלשות וחזקות כאחד - מקבלות את תקציבי החינוך והרווחה מהממשלה על פי אותו המפתח. למשל, בתחום החינוך כל הרשויות מקבלות מהממשלה מימון של 90% מתקציבי המעטפת (סייעות, ציוד וכו'; תקציבי המשכורות למורים משולמות במלואן). בתחום הרווחה כל הרשויות מקבלות מימון של 75%, בתנאי שהן יכולות להשלים 25%. רשות שלא מצליחה להשלים לא תקבל את המימון הממשלתי, דבר שפוגע בעיקר ברשויות החלשות, שזקוקות לתקציבים האלה יותר.

חיים ביבס. מוביל את התנגדות הרשויות צילום: ענר גרין

לכן על פי ההצעה של האוצר שאושרה בממשלה, מהשנה הבאה תסיט הממשלה בהדרגה מעט מהתקציבים שמקבלות הרשויות המקומיות החזקות לטובת החלשות. בשנה הראשונה מדובר בהעברה של כ־100 מיליון שקל, כלומר כ־2 מיליון שקל בממוצע לכל רשות חזקה, כך שלא אמורה להיות פגיעה קשה מדי (לשם השוואה, תקציבה של עיריית תל אביב הוא כ־4 מיליארד שקל בשנה). בהמשך בכל שנה יעביר משרד האוצר עוד 100 מיליון שקל לטובת הרשויות החלשות, כך שכעבור חמש שנים כבר יהיה מדובר בהסטה של 500 מיליון שקל.

זו כבר פגיעה משמעותית ברשויות החזקות, ועל כן הן נערכות כעת כדי לשנות את רוע הגזירה. את ההתנגדות של הרשויות החזקות מובילים מאחורי הקלעים ראשי הרשויות הללו (שחברות בפורום ה־15), ובקדמת הבמה יו"ר השלטון המקומי ומקורבו של ראש הממשלה חיים ביבס.

אל מול ההתנגדות הזאת קמה לאחרונה תנועת נגד של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, מהערים העניות בישראל, שמוביל אחריו את פורום 115 הרשויות החלשות. במשרד האוצר מקווים כי התנועה החדשה של ברקת והרשויות החלשות תסייע להם לשנות את מודל התקצוב הנוכחי.

על פי נתוני הלמ"ס שעובדו במשרד האוצר, בשנים 2007–2013 הרשויות המקומיות החזקות פתחו פער משמעותי בהכנסות אל מול הרשויות החלשות. עיקרו נובע מהעלייה בפערים בהכנסות מארנונה, בייחוד מארנונה לעסקים. לפי הנתונים, הכנסותיהן של הרשויות החלשות מארנונה גדלו בין השנים הללו ב־8% בלבד בממוצע, ואילו הכנסותיהן של הרשויות החזקות יותר גדלו ב־16%–23%, כלומר פי שניים עד שלושה.

הצוות החדש אמור לעבוד עד תחילת נובמבר, ועדיין לא ברור אם דיוניו יהיו שקופים לציבור. אם הצוות לא יגיע להסכמה, שינוי שיטת התקצוב שהציע האוצר יעלה לאישור מחודש של ראש הממשלה ושר האוצר.