הבנקים השוויצריים גוזרים קופון על נוהל ה'גילוי מרצון'
רשות המסים מאפשרת מסלול אנונימי לדיווח על חשבונות בנק זרים שצפוי להסתיים בספטמבר. ל"כלכליסט" נודע כי הבנקים השוויצריים גובים כ־1,900 שקל מכל לקוח שמעוניין להפיק את הדו"ח שנדרש להליך
ישראלים שמעוניינים לחשוף את הכספים שהשקיעו בבנקים השווייצרים נדרשים לשלם להם כ־1,900 שקל על הדו"ח שדורשת רשות המסים. כך נודע ל"כלכליסט".
בהליך גילוי מרצון רשות המסים מאפשרת לבעלי הון לא מדווח - לרוב בעלי חשבונות בחו"ל - לדווח לה על הכנסותיהם מבלי שיסתכנו בהליך פלילי.לפני שנה הוציאה הרשות נוהל גילוי מרצון אנונימי, המאפשר לאזרחים לחשוף את זהותם רק בשלב מתקדם של ההליך. הנוהל האנונימי הביא לאלפי פניות שחשפו הון שחור בהיקף של 9.5 מיליארד שקל (נכון ליולי), וצפוי להסתיים בספטמבר.
הנתונים שדורשת רשות המסים לביצוע ההליך הם דפי ההכנסות השוטפות מעשר השנים האחרונות בפילוח של ארבעה דיווחים נפרדים לכל שנה: על הנכסים, על רווחי ההון, על הריביות והדיבידנדים ועל הפקדות ומשיכות שביצע הלקוח.
הבנקים השוויצריים, ובהם קרדיט סוויס, HSBC ו־UBS, גובים מלקוחותיהם 500 פרנק שוויצרי - כ־1,900 שקל - על דו"ח שנתי. לקוח שכבר עזב את הבנק ישלם על ההליך כ־1,000 פרנק (3,870 שקל) לדיווח שנתי.
הסיכוי להעלים חשבונות מרשויות המס המקומיות יורד בכל שנה ושנה עם כניסתם לתוקף של חוקים שמחייבים בנקים להעביר מידע לרשויות המס, ושל אמנות שמאפשרות לרשויות מס ממדינות שונות להעביר ביניהן מידע. אותם בעלי חשבונות נמצאים למעשה עם הגב לקיר, והם ישלמו סכומים גבוהים לפתור את התסבוכת שנקלעו אליה.
ברן, בירת שוויץ צילום: shutterstock כמה מבעלי החשבונות הזרים הם לקוחות שהעלימו מס במכוון, ולהם בדרך כלל יש חשבונות בהיקפים של מיליוני דולרים ויותר. אולם חלק נכבד מהלקוחות הם ניצולי שואה, יורשים, או אנשים שבחרו לפתוח חשבון זר לפני עשרות שנים - בניגוד לחוק ששונה בינתיים - מתוך חשש מאי־יציבותו של המשק הישראלי. אלה לרוב בעלי חשבונות בהיקפים נמוכים יחסית של מאות אלפי שקלים, ובשבילם מדובר בעמלות משמעותיות.
גילוי מרצון - הליך המאפשר לבעל הון לא מדווח, בדרך כלל בעל חשבון בנק בחו"ל, לדווח לרשות המסים על הכנסותיו הלא מדווחות עם חסינות מפני הליך פלילי. בספטמבר 2014 הוציאה הרשות נוהל המאפשר גילוי אנונימי, המאפשר לאזרחים לחשוף את זהותם לרשות רק בשלב מתקדם של ההליך
מומחי מס סבורים כי הבנקים הבינו שהלקוחות בלאו הכי יעזבו אותם, משום שגם לאחר ביצוע ההליך יידרשו הלקוחות לדווח על הכנסותיהם בכל שנה. מנגד, אם יעבירו את חשבון הבנק לישראל, הבנקים בישראל מנכים מס במקור ולכן בעלי חשבונות בישראל לא נדרשים לדווח דבר לרשות המסים.
בנוסף, אחת הסיבות לקיום החשבון הזר היתה להעלים מס, וזו כבר אינה רלבנטית. מרגע שמשולם מס על אותו חשבון, אין כל טעם להשאיר אותו פתוח. כל אלה עלולים להביא לקוחות של בנקים שוויצריים לעבור לבנקים ישראליים, כך שכל שנותר לבנקים השוויצריים הוא להרוויח ככל האפשר עד שיעזבו הלקוחות.
גורמים העובדים עם הבנקים טענו כי עלות הנפקת הדו"חות הנדרשים לגילוי מרצון משתנה בהתאם לרמת הקושי הנדרשת להפקתם, אך אין כל הבדל במחירים שמקורו במדינת המוצא של הלקוחות.
כמו כן, לדבריהם המגמה העולמית משפיעה על כל הלקוחות של הבנקים השוויצריים, וייתכן כי העלויות עלו בעקבות העומס הכבד על הבנקים בטיפול בבקשות.
משלושת הבנקים לא נמסרה תגובה.
