ההשראה מנתניהו: החיפזון של כחלון

שתי תיאוריות שנויות במחלוקת בתחום המסים בשבוע אחד הן באמת יותר מדי. תחילה היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע שעבר, ואתמול הצטרף אליו גם שר האוצר משה כחלון.

את התיאוריה הראשונה הפריח לחלל האוויר או יותר נכון, שב ומיחזר, ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע שעבר. בארוחת ערב ביריד האקספו במילנו, שאל נתניהו את מארחו, מנכ"ל היריד ג'וזפה סאלה כמה מס הוא משלם. בסביבות 50% ענה לו סאלה. איך? התפלא נתניהו, ביקש עט מהמלצר, לקח את התפריט מהשולחן וצייר על חלקו האחורי את עקומת לאפר החביבה עליו כל כך.

התרשים, שנושא את שמו של הכלכלן האמריקאי ארתור לאפר, אמור להוכיח את התיאוריה של אותו כלכלן, לפיה מנקודה מסוימת העלאת שיעורי מס הכנסה עלולה להוריד את תקבולי הממשלה מהמס. תיאוריה זו הייתה הבסיס לרפורמה במס הכנסה שהנהיג שר האוצר נתניהו בשנת 2003, ואלמלא ועדת טרכטנברג הייתה מלווה אותנו לפחות עד השנה הבאה. לפני שלוש שנים הסביר לנו מנהל הכנסות המדינה באוצר שאם ועדת טרכטנברג לא הייתה עוצרת את המהלך רב השנים שיזם נתניהו, היה החשבון הכולל שמוגש לנו מסתכם בסכום הבלתי נתפש של 32 מיליארד שקל למימון הפחתת מס הכנסה ליחידים וב־10 מיליארד שקל נוספים למימון הפחתת מס החברות. נגיד בנק ישראל הקודם, השתמש בפחות מילים כדי להביע את דעתו בנושא: "עקומת לאפר לפעמים עובדת ולפעמים היא אינה עובדת".

בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

סומך על הלמ"ס

עכשיו בא שר האוצר, וגם לו יש מהלך משלו להקטנת נטל המס. משה כחלון, מתברר, בוחן להפחית את שיעור המע"מ ב־1%, כי "לפני כשבועיים הלמ"ס פירסמה נתונים על האטה בצמיחה, ואחת הדרכים שנבחנו כמחוללת צמיחה היא הורדת המע"מ". תרגום לשפה מובנת יותר של משפט זה, שלקוח מדברים שהשמיע אתמול כחלון, יישמע בערך כך: ביבי חגג שנים על הרפורמה במס הכנסה, שכבר רשומה בטאבו על שמו, אז אני אפחית את המע"מ, ומה שיהיה יהיה.

ומה שיכול להיות, למשל, הוא זה: בשוק של מוכרים, שזה המצב עכשיו בשוק הדיור, הפחתת המע"מ ב־1% תתגלגל רובה ככולה היישר אל כיסי הקבלנים, ותשפיע רק בשוליים על מחירי הדירות. בשאר המוצרים והשירותים צפויים הצרכנים ליהנות מהוזלות מעט גדולות יותר, אבל גם הן ישפיעו עלינו ממש רק בשוליים. אבל מכיוון שכידוע אין ארוחות חינם, את הכסף שייגרע מהקופה הציבורית כתוצאה מהפחתת המע"מ נשלם בדרכים אחרות. למשל, בפחות כבישים, בחינוך פחות טוב ובהגדלת נטל החוב.

לסיכום, קשה להשתחרר מהרושם שגם כחלון נכווה מהמלכוד המפורסם שכל שר אוצר מתחיל נפל לתוכו לפניו. אדם מנוסה יותר בתפקיד היה מן הסתם יודע שאין כל טעם להגיב בשליפה מן המותן לנתון ראשוני של הלמ"ס, שניסיון העבר מלמד כי הוא צפוי להשתנות בהמשך הדרך עוד כמה וכמה פעמים. בסוף השנה שעברה, למשל, דיווחה הלמ"ס כי

בעקבות מבצע צוק איתן נרשמה במשק צמיחה שלילית בשיעור שנתי של 0.4% ברבעון השלישי של 2014 . מאז עודכן נתון רבעוני זה שוב ושוב, ובחודש שעבר הוא הצביע על צמיחה חיובית של 0.2%.

מחלקים דוב שלא ניצוד

ויש נקודה נוספת, שגם היא בבחינת מלכודת פתאים לשרי אוצר מתחילים. וגם במקרה זה אין כמו ניסיון העבר: לפני די הרבה שנים, כאשר גברו הקולות שקראו להפנות את עודף ההכנסות הלא מתוכננות שנוצר אז למימון הרפורמה במסים, כתבה מי שהייתה אז הממונה על הכנסות המדינה, ציפי גל־ים, את הקטע הבא: "שיעורי הגידול החדים בגביית המסים שנרשמו ברבעון הראשון של השנה לא יתמידו לאורך השנה כולה. לשינוי מדיניות כלכלית כל אימת שמתרחשות חריגות בלתי צפויות (כלפי מעלה או כלפי מטה) ממגמת תקבולי המיסים, עלולות להיות השלכות שליליות למשק. אין להיחפז בהסקת מסקנות נמהרות, ובוודאי לא לחלק את עור הדוב לפני שברור לגמרי שהוא אכן ניצוד". בנק ישראל העדיף לא להגיב על יוזמת שר האוצר.