השר שטייניץ מקדם הקמה של מתקן גיבוי שני ליבוא גז לישראל

שר האנרגיה יובל שטייניץ קיים לפני החג ישיבה רבת־משתתפים שעסקה בהקמת מצוף גז נוזלי חדש מול חופי ישראל, כך נודע ל"כלכליסט". בישיבה השתתפו בין השאר נציגי רשות החשמל, נתיבי גז וחברת החשמל. הנוכחים בחנו אפשרות להכפיל את מטעני הגז הנוזלי שמיובאים לישראל על ידי הצבת אונייה קבועה מול החלק הצפוני של חופי המדינה, שתוכל לתת מענה במקרים של מחסור בגז טבעי או כשל בהולכת הגז ממאגר תמר.

כיום המשק ניזון מצנרת גז יחידה שהקימה שותפות תמר. הגיבוי היחיד והחלקי־מאוד שלו הוא מצוף הגז הנוזלי שהחל לעבוד בתחילת 2013. מצוף זה הוקם בעלות של חצי מיליארד דולר על ידי נתג"ז (נתיבי גז), ובכל שנה חברת החשמל רוכשת מחו"ל כעשרה מטעני גז נוזלי בעלות שנאמדת בכ־150–200 מיליון שקל לכל מטען. הגז הנוזלי מוזרם למערכת, ובעת משבר חירום יכול לספק את צורכי המשק לעד 60 יום.

צילום: נמרוד גליקמן

צנרת שנייה הייתה אמורה לעבוד עוד בשנה שעברה, אולם המדינה לא הצליחה לכפות את הקמתה על חברות הגז. "התירוצים" שלהן היו שונים ומשונים. הראשון היה שצנרת שנייה היתה אמורה להתחבר למאגר אכסון גז ימי ישן (ים תטיס), אולם המבנה הגיאולוגי שלו קרס ולכן הוא פסול לשימוש. ההסבר השני היה שצנרת שנייה תגיע ממאגר לוויתן, שאמור להיות מפותח במסגרת המתווה הממשלתי. עם זאת, המתווה הממשלתי תקוע במבוכי הביורוקרטיה, ומועד הפיתוח של לוויתן נדחה ממרץ 2018 לאמצע 2020, וגם זה רק במקרה שהמתווה הממשלתי יאושר כבר כעת. לפי בכירי חברת החשמל, הצורך במצוף גז נוזלי שני למשק בא לידי ביטוי באירוע שבירת שיא צריכת החשמל בישראל לפני כשבוע וחצי עם 12.9 אלף מגה־ואט. באופן אירוני, שנתיים וחצי לאחר חיבור מאגר תמר לחוף, באותו היום שבו נשבר שיא הביקוש לחשמל, הסתמך סל הדלקים במשק על גז טבעי (47% בלבד, לעומת קרוב ל־60% בימי שגרה), כ־32% פחם וכ־18.5% על סולר, דלק יקר ומזהם. וכך יצא שחברת החשמל שרפה דלקים שבסוף 2015 היא אינה אמורה להשתמש בהם, והביטוי של עלות הדלקים תגיע כבר בתחילת 2016 עם חישוב עדכון תעריף החשמל החדש.

הרעיון להקמת מצוף שני עלה בימי השר עוזי לנדאו ונזנח כי מאגר תמר החל לעבוד. החשש העיקרי ממצוף נוזלי חדש הוא העלות הגבוהה (חצי מיליארד דולר) שתיפול על המדינה, שתתייתר ברגע שיחובר מאגר לוויתן, כנראה בעוד 4.5 שנים. שטייניץ ומנכ"ל משרדו שאול מרידור יצטרכו להכריע בין שיקולי העלות, לשיקולי יציבות משק הגז הארצי.